ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 12: תיקון יא - ברא שית, שש היכלות והשערים הננעלים בגלות זולת שער הדמעה › פיסקה 2 (כב ע"ב)

כל השערים ננעלו בגלות זולת שערי דמעה - והיכל היכל נפתח לראוי לו

תיקוני זוהר · תיקון יא - ברא שית, שש היכלות והשערים הננעלים בגלות זולת שער הדמעה · מאמר 12 · פיסקה 2 · דף כב ע"ב

לשון הזוהר

[כב:] וְכַד יִשְׂרָאֵל הֲווֹ מְצַלָּאן, כָּל הֵיכָלִין אִלֵּין הֲווֹ מִתְפַּתְּחָן לְגַבַּיְיהוּ, (דף כב ע״ב) וּכְעַן בְּגָלוּתָא אִתְּמַר בְּהוֹן כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ, ° וּשְׁכִינְתָּא לְבָר מֵהֵיכָלָהּ, ° וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְבָר מֵהֵיכָלֵיהּ, ° וּמַלְאָכַיָּא דִמְמַנָּן עַל צְלוֹתִין לְבָר מֵהֵיכָלֵיהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה׳ (ישעיה לג, ז), וְלָא אִית לוֹן לִצְלוֹתִין אֲתַר לְאַעָלָא, וְדָא אִיהוּ כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ, ° אֲבָל שַׁעֲרֵי דִמְעָה לֹא נִנְעֲלוּ, וְלֵית מָאן דְּאַפְתַּח לוֹן ° לְאִלֵּין שְׁעָרִים, עַד דְּיֵיתֵי ° מָארֵי דְּדִמְעָה, ° דְאִתְּמַר בֵּיהּ ° ׳וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ ° אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה׳ (שמות ב, ו), וְלֵית הֵיכָלָא מִתְפַּתְּחָא ° אֶלָּא בֵיהּ, וְדָא אִיהוּ וַתִּפְתַּח, וַתִּפְתַּח וַדַּאי הֵיכָלָא לְגַבֵּיהּ, הדא הוא דכתיב ה' שפתי תפתח. בְּמַאי אִתְפַּתַּח לֵיהּ בְּדִמְעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה׳, וּמִיָּד וַתַּחְמֹל עָלָיו. ° וְעוֹד וַתִּפְתַּח, כַּד יִשְׂרָאֵל פָּתְחִין בִּתְיוּבְתָּא בְּבִכְיָה, מִיָּד וַתַּחְמֹל עָלָיו, וְדָא אִיהוּ בִּבְכִי יָבֹאוּ (ירמיה לא, ח), בִּזְכוּת בִּכְיָה דִילֵיהּ יִתְכַּנְשׁוּן מִן גָּלוּתָא. ° דְּאִית הֵיכָלָא דְּדִמְעָה, דְלֵית לָהּ רְשׁוּ לְמִפְתַּח אֶלָּא בְדִמְעָה, וְאִית הֵיכָלָא דְנִגּוּנָא, דְלֵית לָהּ רְשׁוּ לְמִפְתַּח אֶלָּא בְנִגּוּנָא, ° וּבְגִין דָּא דָּוִד מִתְקָרֵב לְהַהוּא הֵיכָלָא בְנִגּוּנָא, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן׳ (מלכים ב ג, טו), וְאִית הֵיכָלָא דִנְהוֹרָא, דְלָא מִתְפַּתְּחָא אֶלָּא לְבַר נַשׁ דַּהֲוָה מִתְעַסֵּק בִּנְהוֹרָא דְאוֹרַיְיתָא. וְאִית הֵיכָלָא דִנְבוּאָה, דְלָא מִתְפַּתְּחָא אֶלָּא לְבַר נַשׁ ° דַּהֲוָה חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר, וְאִית הֵיכָלָא דְיִרְאָה, דְאִתְקְרֵי הֵיכַל הַיִּרְאָה, דְלָא מִתְפַּתְּחָא אֶלָּא לְמָאן דְּאִית בֵּיהּ דְּחִילוּ. וְאִית תַּרְעָא ° דְצַדִּיקַיָּא, דְלָא מִתְפַּתְּחָא אֶלָּא לְצַדִּיקַיָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם קיח, כ) זֶה הַשַּׁעַר לַיְיָ' ׳צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׳, וְהַאי אִיהוּ תַרְעָא דְצַדִּיק חַ״י עָלְמִין, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ° ׳וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם׳ (שם לז, כה), וּכְעַן בְּגָלוּתָא אִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיה נז, א) הַצַּדִּיק אָבָד, ° מַאי אָבָד, אָבַד לְמַטְרוֹנִיתָא, וְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְנָהָר יֶחרַב וְיָבֵשׁ׳ (שם יט, ה), יֶחרַב ° בְּבַיִת רִאשׁוֹן, ° וְיָבֵשׁ בְּבַיִת שֵׁנִי. וְאִית הֵיכָלָא דַעֲנִיִּים, דְּלָא מִתְפַּתְּחָא אֶלָּא לַעֲנִיִּים דַּהֲווֹ מִתְעַטְּפִים קֳדָם יהו״ה בִּצְלוֹתָא, בְעִטּוּפָא דְמִצְוָה דְצִיצִית וּתְפִלִּין וַעֲלַיְהוּ אִתְּמַר ׳תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף׳ (תהלים קב, א). וּבְגִין דְּלֵית לֵיהּ מִדִּילֵיהּ, ° עֲנִיִּין צָוְוחִין בְּחַ״י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, לְגַבֵּי חַ״י עָלְמִין, וְהָא אִסְתַּלַּק מִתַּמָּן נְבִיעוּ ובִּרְכָאָן, וְלֵית מָאן דִּיְהִיב לוֹן, וְתַרְעָא דְצַדִּיק חֲרֵבָא וִיבֵשָׁה, כְּמָה דְעָנִי חָרֵב וְיָבֵשׁ, וְרָזָא דְמִלָּה ׳יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם ° אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה׳ (בראשית א, ט), ° וְתַרְעִין אָחֳרָנִין סְתִימִין, וְלֵית תַּרְעָא פְּתִיחָא אֶלָּא תַרְעָא דְּדִמְעָה, וּמַאי אִיהִי ° בַּת עַיִן, דְּדִמְעָה מִינָהּ נַפְקָא, וַעֲלָהּ אִתְּמַר ׳שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן׳ (תהלים יז, ח), ° וּבָהּ ׳וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה׳ (שמות ב, ו), לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִירַחַם עֲלֵיהּ בְּגָלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן׳ (תהלים קב, יד), בְּגִין דְּאִיהִי ° לַבַּת אֵשׁ ° דְּאִתְחַזְיָיא לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה, דִכְתִיב ׳וַיֵּרָא מַלְאַךְ׳ (שמות ג, ב) יְיָ' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, אִיהִי בַ''ת מִן בְּרֵאשִׁי״ת, וְדָא בְּרֵאשִׁית.

תרגום

[כב:] וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מִתְפַּלְּלִים, כָּל הַהֵיכָלוֹת הַלָּלוּ הָיוּ נִפְתָּחִים לִקְרָאתָם, (דף כב ע״ב) וְעַכְשָׁיו בַּגָּלוּת נֶאֱמַר בָּהֶם ׳כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ׳, וּשְׁכִינָה מִחוּץ לְהֵיכָלָהּ, וְהקב"ה מִחוּץ לְהֵיכָלוֹ, וְהַמַּלְאָכִים הַמְמֻנִּים עַל הַתְּפִלּוֹת מִחוּץ לְהֵיכְלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג ז) ׳הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה׳, וְאֵין לָהֶם לַתְּפִלּוֹת מָקוֹם לְהִכָּנֵס, וְזֶהוּ ׳כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ׳, אֲבָל שַׁעֲרֵי דִמְעָה לֹא נִנְעֲלוּ, וְאֵין מִי שֶׁיִּפְתַּח לָהֶם לַשְּׁעָרִים הַלָּלוּ, עַד שֶׁיָּבוֹא בַּעַל הַדִּמְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות ב ו) ׳וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה׳, וְאֵין הֵיכָל נִפְתָּח אֶלָּא בּוֹ, וְזֶהוּ ׳וַתִּפְתַּח׳, וַתִּפְתַּח וַדַּאי הַהֵיכָל כְּלַפָּיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳ה׳ שְׂפָתַי תִּפְתָּח׳. בַּמֶּה נִפְתָּח לוֹ, בְּדִמְעָה, הֲדָא הוּא׳ דִכְתִיב ׳וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה׳׳, וּמִיָּד ׳וַתַּחְמֹל עָלָיו׳. וְעוֹד ׳וַתִּפְתַּח׳, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל פּוֹתְחִים בִּתְשׁוּבָה בִּבְכִיָּה, מִיָּד ׳וַתַּחְמֹל עָלָיו׳, וְזֶהוּ ׳בְּבֶכִי יָבֹאוּ׳ (ירמיה לא ח), בִּזְכוּת בְּכִיָּתוֹ יִתְכַּנְּסוּ מִן הַגָּלוּת. שֶׁיֵּשׁ הֵיכָל שֶׁל דִּמְעָה, שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לְהִפָּתַח אֶלָּא בְּדִמְעָה, וְיֵשׁ הֵיכָל שֶׁל נִגּוּן, שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לְהִפָּתַח אֶלָּא בְּנִגּוּן, וּמִשּׁוּם כָּךְ דָּוִד מִתְקָרֵב לְהֵיכָל הַהוּא בְּנִגּוּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב ג טו) ׳׳וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן׳׳, וְיֵשׁ הֵיכָל שֶׁל אוֹר, שֶׁאֵינוֹ נִפְתָּח אֶלָּא לְאָדָם שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּאוֹר הַתּוֹרָה. וְיֵשׁ הֵיכָל שֶׁל נְבוּאָה, שֶׁאֵינוֹ נִפְתָּח אֶלָּא לְאָדָם שֶׁהָיָה חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר, וְיֵשׁ הֵיכָל שֶׁל יִרְאָה, שֶׁנִּקְרָא הֵיכַל הַיִּרְאָה, שֶׁאֵינוֹ נִפְתָּח אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה. וְיֵשׁ שַׁעַר שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁאֵינוֹ נִפְתָּח אֶלָּא לַצַּדִּיקִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם קיח כ) ׳זֶה הַשַּׁעַר לַה׳ צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׳, וְזֶהוּ שַׁעַר הַצַּדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם לז כה) ׳וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם׳, וְעַכְשָׁיו בַּגָּלוּת נֶאֱמַר בּוֹ (ישעיה נז א) ׳הַצַּדִּיק אָבָד׳, מַהוּ ׳אָבָד׳, אָבַד לְמַטְרוֹנִיתָא, וְנֶאֱמַר בּוֹ (שם יט ה) ׳וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ׳, ׳יֶחֱרַב׳ בְּבַיִת רִאשׁוֹן, ׳וְיָבֵשׁ׳ בְּבַיִת שֵׁנִי. וְיֵשׁ הֵיכָל שֶׁל עֲנִיִּים, שֶׁאֵינוֹ נִפְתָּח אֶלָּא לָעֲנִיִּים שֶׁהָיוּ מִתְעַטְּפִים לִפְנֵי ה׳ בִּתְפִלָּה, בְּעִטּוּף הַמִּצְוָה שֶׁל צִיצִית וּתְפִלִּין, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תהלים קב א) ׳תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף׳. וּמִשּׁוּם שֶׁאֵין לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, הָעֲנִיִּים צוֹוְחִים בְּחַי בְּבִרְכוֹת הַתְּפִלָּה, כְּלַפֵּי חַי הָעוֹלָמִים, וְהִנֵּה נִסְתַּלְּקָה מִשָּׁם הַנְּבִיעָה וְהַבְּרָכוֹת, וְאֵין מִי שֶׁיִּתֵּן אוֹתָם, וְשַׁעַר הַצַּדִּיק חָרֵב וְיָבֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁהֶעָנִי חָרֵב וְיָבֵשׁ, וְסוֹד הַדָּבָר (בראשית א ט) ׳יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה׳, וּשְׁעָרִים אֲחֵרִים סְתוּמִים, וְאֵין שַׁעַר פָּתוּחַ אֶלָּא שַׁעַר הַדִּמְעָה, וּמַהִי, בַּת עַיִן, שֶׁהַדִּמְעָה מִמֶּנָּה יוֹצֵאת, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (תהלים יז ח) ׳שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן׳, וּבָהּ ׳וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה׳ (שמות ב ו), כְּלַפֵּי הקב"ה, שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו בַּגָּלוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קב יד) ׳אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן׳, מִשּׁוּם שֶׁהִיא לַבַּת אֵשׁ שֶׁנִּרְאֲתָה לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג ב) ׳וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה׳ אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה׳, הִיא ׳בַּת׳ מִתּוֹךְ ׳בְּרֵאשִׁית׳, וְזֶה בְּרֵאשִׁית.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [כב:] וכד ישראל הוו מצלאן, כל היכלין אלין הוו מתפתחן לגבייהו, (דף כב ע״ב) וכען בגלותא אתמר בהון כל השערים ננעלו, ° ושכינתא לבר מהיכלה, ° וקודשא בריך הוא לבר מהיכליה, ° ומלאכיא דממנן על צלותין לבר מהיכליהון, הדא הוא דכתיב ׳הן אראלם צעקו חוצה׳ (ישעיה לג, ז), ולא אית לון לצלותין אתר לאעלא, ודא איהו כל השערים ננעלו, ° אבל שערי דמעה לא ננעלו, ולית מאן דאפתח לון ° לאלין שערים, עד דייתי ° מארי דדמעה, ° דאתמר ביה ° ׳ותפתח ותראהו ° את הילד והנה נער בכה׳ (שמות ב, ו), ולית היכלא מתפתחא ° אלא ביה, ודא איהו ותפתח, ותפתח ודאי היכלא לגביה, הדא הוא דכתיב ה' שפתי תפתח. במאי אתפתח ליה בדמעה, הדא הוא דכתיב ׳והנה נער בכה׳, ומיד ותחמל עליו. ° ועוד ותפתח, כד ישראל פתחין בתיובתא בבכיה, מיד ותחמל עליו, ודא איהו בבכי יבאו (ירמיה לא, ח), בזכות בכיה דיליה יתכנשון מן גלותא. ° דאית היכלא דדמעה, דלית לה רשו למפתח אלא בדמעה, ואית היכלא דנגונא, דלית לה רשו למפתח אלא בנגונא, ° ובגין דא דוד מתקרב לההוא היכלא בנגונא, ° הדא הוא דכתיב ׳והיה כנגן המנגן׳ (מלכים ב ג, טו), ואית היכלא דנהורא, דלא מתפתחא אלא לבר נש דהוה מתעסק בנהורא דאורייתא. ואית היכלא דנבואה, דלא מתפתחא אלא לבר נש ° דהוה חכם גבור ועשיר, ואית היכלא דיראה, דאתקרי היכל היראה, דלא מתפתחא אלא למאן דאית ביה דחילו. ואית תרעא ° דצדיקיא, דלא מתפתחא אלא לצדיקיא, הדא הוא דכתיב (שם קיח, כ) זה השער ליי' ׳צדיקים יבאו בו׳, והאי איהו תרעא דצדיק ח״י עלמין, דאתמר ביה ° ׳ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם׳ (שם לז, כה), וכען בגלותא אתמר ביה (ישעיה נז, א) הצדיק אבד, ° מאי אבד, אבד למטרוניתא, ואתמר ביה ׳ונהר יחרב ויבש׳ (שם יט, ה), יחרב ° בבית ראשון, ° ויבש בבית שני. ואית היכלא דעניים, דלא מתפתחא אלא לעניים דהוו מתעטפים קדם יהו״ה בצלותא, בעטופא דמצוה דציצית ותפלין ועליהו אתמר ׳תפלה לעני כי יעטף׳ (תהלים קב, א). ובגין דלית ליה מדיליה, ° עניין צווחין בח״י ברכאן דצלותא, לגבי ח״י עלמין, והא אסתלק מתמן נביעו וברכאן, ולית מאן דיהיב לון, ותרעא דצדיק חרבא ויבשה, כמה דעני חרב ויבש, ורזא דמלה ׳יקוו המים מתחת השמים ° אל מקום אחד ותראה היבשה׳ (בראשית א, ט), ° ותרעין אחרנין סתימין, ולית תרעא פתיחא אלא תרעא דדמעה, ומאי איהי ° בת עין, דדמעה מינה נפקא, ועלה אתמר ׳שמרני כאישון בת עין׳ (תהלים יז, ח), ° ובה ׳והנה נער בכה׳ (שמות ב, ו), לגבי קודשא בריך הוא, דירחם עליה בגלותא, הדא הוא דכתיב ׳אתה תקום תרחם ציון׳ (תהלים קב, יד), בגין דאיהי ° לבת אש ° דאתחזייא למשה בסנה, דכתיב ׳וירא מלאך׳ (שמות ג, ב) יי' אליו בלבת אש מתוך הסנה, איהי ב'ת מן בראשי״ת, ודא בראשית.

התרגום: [כב:] וכשישראל היו מתפללים, כל ההיכלות הללו היו נפתחים לקראתם, (דף כב ע״ב) ועכשיו בגלות נאמר בהם ׳כל השערים ננעלו׳, ושכינה מחוץ להיכלה, והקב"ה מחוץ להיכלו, והמלאכים הממנים על התפלות מחוץ להיכליהם, הדא הוא דכתיב (ישעיה לג ז) ׳הן אראלם צעקו חוצה׳, ואין להם לתפלות מקום להכנס, וזהו ׳כל השערים ננעלו׳, אבל שערי דמעה לא ננעלו, ואין מי שיפתח להם לשערים הללו, עד שיבוא בעל הדמעה, שנאמר בו (שמות ב ו) ׳ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה׳, ואין היכל נפתח אלא בו, וזהו ׳ותפתח׳, ותפתח ודאי ההיכל כלפיו, הדא הוא דכתיב ׳ה׳ שפתי תפתח׳. במה נפתח לו, בדמעה, הדא הוא׳ דכתיב ׳והנה נער בכה׳, ומיד ׳ותחמל עליו׳. ועוד ׳ותפתח׳, כשישראל פותחים בתשובה בבכיה, מיד ׳ותחמל עליו׳, וזהו ׳בבכי יבאו׳ (ירמיה לא ח), בזכות בכיתו יתכנסו מן הגלות. שיש היכל של דמעה, שאין לו רשות להפתח אלא בדמעה, ויש היכל של נגון, שאין לו רשות להפתח אלא בנגון, ומשום כך דוד מתקרב להיכל ההוא בנגון, הדא הוא דכתיב (מלכים ב ג טו) ׳והיה כנגן המנגן׳, ויש היכל של אור, שאינו נפתח אלא לאדם שהיה עוסק באור התורה. ויש היכל של נבואה, שאינו נפתח אלא לאדם שהיה חכם גבור ועשיר, ויש היכל של יראה, שנקרא היכל היראה, שאינו נפתח אלא למי שיש בו יראה. ויש שער של צדיקים, שאינו נפתח אלא לצדיקים, הדא הוא דכתיב (שם קיח כ) ׳זה השער לה׳ צדיקים יבאו בו׳, וזהו שער הצדיק חי העולמים, שנאמר בו (שם לז כה) ׳ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם׳, ועכשיו בגלות נאמר בו (ישעיה נז א) ׳הצדיק אבד׳, מהו ׳אבד׳, אבד למטרוניתא, ונאמר בו (שם יט ה) ׳ונהר יחרב ויבש׳, ׳יחרב׳ בבית ראשון, ׳ויבש׳ בבית שני. ויש היכל של עניים, שאינו נפתח אלא לעניים שהיו מתעטפים לפני ה׳ בתפלה, בעטוף המצוה של ציצית ותפלין, ועליהם נאמר (תהלים קב א) ׳תפלה לעני כי יעטף׳. ומשום שאין לו משלו, העניים צווחים בחי בברכות התפלה, כלפי חי העולמים, והנה נסתלקה משם הנביעה והברכות, ואין מי שיתן אותם, ושער הצדיק חרב ויבש, כמו שהעני חרב ויבש, וסוד הדבר (בראשית א ט) ׳יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה׳, ושערים אחרים סתומים, ואין שער פתוח אלא שער הדמעה, ומהי, בת עין, שהדמעה ממנה יוצאת, ועליה נאמר (תהלים יז ח) ׳שמרני כאישון בת עין׳, ובה ׳והנה נער בכה׳ (שמות ב ו), כלפי הקב"ה, שירחם עליו בגלות, הדא הוא דכתיב (תהלים קב יד) ׳אתה תקום תרחם ציון׳, משום שהיא לבת אש שנראתה למשה בסנה, שנאמר (שמות ג ב) ׳וירא מלאך ה׳ אליו בלבת אש מתוך הסנה׳, היא ׳בת׳ מתוך ׳בראשית׳, וזה בראשית.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: וקב"ה לבר מהיכליה. הוא אימא תתאה, היכל השביעי, כמו שאומר להלן מלכא בהיכליה דאיהי אדני כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: