ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 11: תיקון י - בראשית שי"ר תא"ב, עלית השכינה וירידתה בשמע ובתפלין › פיסקה 8 (כב ע"א)

תכשיטי הכלה תפלין של ראש ושל יד - והציצית כסא להקב"ה

תיקוני זוהר · תיקון י - בראשית שי"ר תא"ב, עלית השכינה וירידתה בשמע ובתפלין · מאמר 11 · פיסקה 8 · דף כב ע"א

לשון הזוהר

[כב.] ° וְאִינוּן תַּכְשִׁיטִין דְּכַלָּה, תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא ° עֲטֶרֶת זָהָב בְּרֵישָׁא דְכַלָּה, וּתְפִלִּין דְּיָד טַבַּעַת דִּדְרוֹעָא, הָא (דף כב ע״א) כַלָּה מִתְתַּקְנָא בְתַכְשִׁיטִין דִּילָהּ, צָרִיךְ לִקְרֹא לְחָתָן דִּילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם ו, ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְהָא ° אִינוּן בְּחוּפָּה, ° צְרִיכִין עַמָּא קַדִּישָׁא לְמֵיקַם בַּעֲמִידָה קֳדָמֵיהוֹן, עִם חַזָּן, ° לְבָרְכָא לוֹן בְּשֶׁבַע בִּרְכָאָן, ° וּלְקַדְשָׁא הֶחָתָן לְכַלָּה בְּקַדְמֵיתָא בְקִדּוּשִׁין, וּבְעָמְדָם עַמָּא קַדִּישָׁא וְחַזָּן לְבָרְכָא לוֹן, חֵיוָון קַדִּישִׁין ° דַּהֲווֹ מְנַגְּנִין בְּגַדְפַיְיהוּ תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן. ש שֶׁל תְּפִלִּין דָּא אִימָּא עִלָּאָה, עֲלָהּ אִתְּמַר ׳וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי׳ (שם כח, י) ° שֵׁ״ם יְיָ' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ, שִׁי''ן סְלִיק אַתְווֹי ש״ס, ° ה' דְיַד כֵּהָה שְׁסָ״ה, וְרַמַ״ח פִּקּוּדִין דִּכְלִילָן בְּרַמַ״ח תֵּיבִין דִּקְרִיאַת שְׁמַע בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין, הָא תַּרְיַ״ג, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שמות ג, טו) זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר, שְׁמִ״י עִם י״ה שְׁסָ״ה, זִכְרִ״י עִם ו״ה רַמַ״ח, וְכֹלָּא תַּרְיַ״ג, ° אוֹרַיְיתָא אִיהִי שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְעוֹד צִיצִית אִיהִי כָרְסַיָּא, תְּפִלִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְנָחִית עַל כָּרְסַיָּא, דְקָרָאן לֵיהּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, הָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְתִיב עַל כָּרְסַיָּא, צְרִיכִין לְמֵיקַם בְּגִינֵיהּ בִּצְלוֹתָא דְעַמִּידָה, ° תְּלַת חֲיָילִין דִּילָהּ אַתְיָין ° בִּזְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת. בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִיהוּ עַל כָּרְסְיֵיהּ, ° מָה אָמְרִין אֵ״ל ׳מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא׳ רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, הַאי תִּקּוּנָא אִיהוּ לְגַבֵּי צַדִּיקִים גְּמוּרִים, דִּמְתַקְּנִין כָּרְסַיָּא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְצִיצִית, וְנָחֲתִין לֵיהּ בִּתְפִלִּין, וְקַיְימִין קֳדָמוֹהִי בִצְלוֹתָא, לְבֵינוּנִיִּים צִיצִית וּתְפִלִּין אִינוּן ° כַּשּׁוֹר לְעוֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשְׂאוֹי, ° וּבְשַׁבָּת אִתְּמַר בְּהוֹן ׳לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמוֹרֶךָ׳ (שמות כג, יב), לָרְשָׁעִים ° אִינוּן קִשּׁוּרָא לְכָל מְקַטְרְגִין דִּלְהוֹן, ° דְּהָכִי אִינוּן עֲשָׂרָה כִּתְרִין תַּתָּאִין, דְּהָא דָא לָקֳבֵל דָּא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲבָל כִּתְרִין תַּתָּאִין אִינוּן קְלִיפִין לְגַבֵּי כִּתְרִין עִלָּאִין, דְּמִתְלַבְּשִׁין בְּהוֹן ° עֲשַׂר אַתְוָון בּגָּלוּתָא, לְמֶהֱוִי כְּפוּיִין תְּחוֹתוֹי כִּתְרִין תַּתָּאִין. ° וּבְזִמְנָא דְצַדִּיקַיָּא מְתַקְּנִין בְּכַנְפֵי מִצְוָה וּבִתְפִלִּין, אִתְכַּפְיָין תְּחוֹתַיְיהוּ כִּתְרִין תַּתָּאִין, ° בְּהַהוּא זִמְנָא יֵעוּל מַלְכָּא בְּהֵיכָלֵיהּ דְּאִיהוּ אדנ״י, כְּגַוְונָא דָא יאהדונה״י, הָא מַלְכָּא בְּהֵיכָלֵיהּ, מָאן דְּבָעִי לְמִשְׁאַל שְׁאֶלְתּוֹי יֵעוּל, וּבְגִין דָּא (תהלים נא, יז) אדנ״י שְׂפָתַי תִּפְתָּח, בִּתְלַת קַדְמָאִין יְסַדֵּר בַּר נַשׁ שְׁבָחוֹי, כְּעַבְדָא דִמְסַדֵּר שְׁבָחוֹי קֳדָם רַבֵּיהּ, ° דְאִלֵּין תְּלַת כָּתְבִין ° כָּל זַכְוָון, וּתְלַת בַּתְרָאִין ° חָתְמִין, וּבְגִין דָּא צָרִיךְ בַּר נַשׁ לְמֶהֱוֵי בְהוֹן כְּעַבְדָּא דִמְקַבֵּל פְּרָס מֵרַבֵּיהּ וְהָלַךְ לֵיהּ, ° דְּתַמָּן אִיהִי בֵית קִבּוּל ° חוֹתָמָא דִקְשּׁוט ° וְאִיהִי מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא. ° בְּאֶמְצָעִיּוֹת צָרִיךְ לְמִשְׁאַל, דְּתמָּן ° ו' ו', ° חַד מָארֵי כְּתִיבָה וְחַד מָארֵי חֲתִימָה, וְאִינוּן ו' עִלָּאָה ו' תַּתָּאָה, ° כְּלִילָן תְּרֵין עֲשַׂר פִּרְקִין, ° תְּלַת קַדְמָאִין רֵישָׁא וּתְרֵין דְּרוֹעִין, תְּלַת בַּתְרָאִין גּוּפָא וּתְרֵין שׁוֹקִין, הָא אִתְפַּטַּר מִמַּלְכָּא, ° בְּגִין דָּא צָרִיךְ לַאֲחזרָא תְּלַת פְּסִיעָן לַאֲחוֹרָא, וְרָזָא דְמִלָּה ׳וַיֶּאֱסוֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה׳ (בראשית מט, לג): (* קטע זה הועבר מההקדמה לכאן)

תרגום

וְאֵלֶּה תַּכְשִׁיטֵי הַכַּלָּה: תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ - עֲטֶרֶת זָהָב בְּרֹאשׁ הַכַּלָּה, וּתְפִלִּין שֶׁל יָד - טַבַּעַת הַזְּרוֹעַ. הֲרֵי הַכַּלָּה מִתְתַּקֶּנֶת בְּתַכְשִׁיטֶיהָ, צָרִיךְ לִקְרֹא לְחָתָנָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳, וַהֲרֵי הֵם בַּחֻפָּה, צְרִיכִים עַם קָדוֹשׁ לַעֲמֹד בַּעֲמִידָה לִפְנֵיהֶם עִם חַזָּן, לְבָרְכָם בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת, וּלְקַדֵּשׁ אֶת הֶחָתָן לַכַּלָּה בַּתְּחִלָּה בְּקִדּוּשִׁין, וּבַעֲמֹד עַם קָדוֹשׁ וְחַזָּן לְבָרְכָם, הַחַיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהָיוּ מְנַגְּנוֹת בְּכַנְפֵיהֶן ׳תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן׳. הַשִּׁי"ן שֶׁל הַתְּפִלִּין - זוֹ אִמָּא עִלָּאָה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר (שמות ג, טו). הַשִּׁי"ן עוֹלוֹת אוֹתִיּוֹתֶיהָ ש"ס, הֵ"א שֶׁל יַד כֵּהָה - שס"ה, וְרַמַ"ח מִצְווֹת הַכְּלוּלוֹת בְּרַמַ"ח תֵּבוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע בְּאַרְבַּע הַפָּרָשִׁיּוֹת, הֲרֵי תרי"ג. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: שְׁמִי עִם י"ה - שס"ה, זִכְרִי עִם ו"ה - רמ"ח, וְהַכֹּל תרי"ג. הַתּוֹרָה הִיא שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה. וְעוֹד, הַצִּיצִית הִיא הַכִּסֵּא, הַתְּפִלִּין - הקב"ה הַיּוֹרֵד עַל הַכִּסֵּא, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בִּקְרִיאַת שְׁמַע. הֲרֵי הקב"ה יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, צְרִיכִים לַעֲמֹד בִּגְלָלוֹ בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה. שְׁלֹשָׁה חֵילוֹתֶיהָ בָּאִים בִּזְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא עַל כִּסְאוֹ, מָה אוֹמְרִים? אֵל ׳מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא׳ רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. תִּקּוּן זֶה הוּא לְגַבֵּי צַדִּיקִים גְּמוּרִים, שֶׁמְּתַקְּנִים כִּסֵּא לְהקב"ה בְּצִיצִית, וּמוֹרִידִים אוֹתוֹ בִּתְפִלִּין, וְעוֹמְדִים לְפָנָיו בִּתְפִלָּה. לְבֵינוֹנִיִּים, צִיצִית וּתְפִלִּין הֵם כְּשׁוֹר לְעֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשָּׂא, וּבְשַׁבָּת נֶאֱמַר בָּהֶם ׳לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ׳ (שמות כג, יב). לָרְשָׁעִים הֵם קִשּׁוּר לְכָל הַמְקַטְרְגִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁכָּךְ הֵם עֲשָׂרָה כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא הקב"ה, אֲבָל כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים הֵם קְלִפּוֹת לְגַבֵּי כְּתָרִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁמִּתְלַבְּשׁוֹת בָּהֶם עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת בַּגָּלוּת, לִהְיוֹת כְּפוּפִים תַּחְתָּיו הַכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים. וּבִזְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים מְתַקְּנִים בְּכַנְפֵי הַמִּצְוָה וּבִתְפִלִּין, נִכְפָּפִים תַּחְתֵּיהֶם הַכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים, בְּאוֹתוֹ זְמַן יִכָּנֵס הַמֶּלֶךְ לְהֵיכָלוֹ שֶׁהוּא אדנ"י, כְּצוּרָה זוֹ יאהדונה"י, הֲרֵי הַמֶּלֶךְ בְּהֵיכָלוֹ, מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹתָיו יִכָּנֵס, וּמִשּׁוּם כָּךְ אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח (תהלים נא, יז) בִּשְׁלֹשָׁה רִאשׁוֹנִים יְסַדֵּר הָאָדָם שְׁבָחָיו, כְּעֶבֶד הַמְסַדֵּר שְׁבָחָיו לִפְנֵי רַבּוֹ, שֶׁאֵלֶּה שְׁלֹשָׁה הָרִאשׁוֹנִים כּוֹתְבִים כָּל זְכֻיּוֹת, וּשְׁלֹשָׁה הָאַחֲרוֹנִים חוֹתְמִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת בָּהֶם כְּעֶבֶד הַמְקַבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ וְהָלַךְ לוֹ, שֶׁשָּׁם הוּא בֵּית קִבּוּל חוֹתַם הָאֱמֶת, וְהִיא הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה. בָּאֶמְצָעִיּוֹת צָרִיךְ לִשְׁאֹל, שֶׁשָּׁם וָא"ו וָא"ו, אֶחָד בַּעַל כְּתִיבָה וְאֶחָד בַּעַל חֲתִימָה, וְהֵם וָא"ו עֶלְיוֹנָה וְוָא"ו תַּחְתּוֹנָה, כְּלוּלוֹת שְׁנֵים עָשָׂר פְּרָקִים: שְׁלֹשָׁה רִאשׁוֹנִים - רֹאשׁ וּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת, שְׁלֹשָׁה אַחֲרוֹנִים - גּוּף וּשְׁתֵּי שׁוֹקַיִם. הֲרֵי נִפְטַר מִן הַמֶּלֶךְ, וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לְהַחְזִיר שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹר, וְסוֹד הַדָּבָר, ׳וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה׳ (בראשית מט, לג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [כב.] ° ואינון תכשיטין דכלה, תפלין דרישא ° עטרת זהב ברישא דכלה, ותפלין דיד טבעת דדרועא, הא (דף כב ע״א) כלה מתתקנא בתכשיטין דילה, צריך לקרא לחתן דילה, הדא הוא דכתיב (שם ו, ד) שמע ישראל, והא ° אינון בחופה, ° צריכין עמא קדישא למיקם בעמידה קדמיהון, עם חזן, ° לברכא לון בשבע ברכאן, ° ולקדשא החתן לכלה בקדמיתא בקדושין, ובעמדם עמא קדישא וחזן לברכא לון, חיוון קדישין ° דהוו מנגנין בגדפייהו תרפינה כנפיהן. ש של תפלין דא אימא עלאה, עלה אתמר ׳וראו כל עמי הארץ כי׳ (שם כח, י) ° ש״ם יי' נקרא עליך ויראו ממך, שי'ן סליק אתווי ש״ס, ° ה' דיד כהה שס״ה, ורמ״ח פקודין דכלילן ברמ״ח תיבין דקריאת שמע בארבע פרשיין, הא תרי״ג, עלייהו אתמר (שמות ג, טו) זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר, שמ״י עם י״ה שס״ה, זכר״י עם ו״ה רמ״ח, וכלא תרי״ג, ° אורייתא איהי שמא דקודשא בריך הוא. ועוד ציצית איהי כרסיא, תפלין קודשא בריך הוא דנחית על כרסיא, דקראן ליה בקריאת שמע, הא קודשא בריך הוא יתיב על כרסיא, צריכין למיקם בגיניה בצלותא דעמידה, ° תלת חיילין דילה אתיין ° בזמירות שירות ותושבחות. בההוא זמנא דאיהו על כרסייה, ° מה אמרין א״ל ׳מלך יושב על כסא׳ רחמים ומתנהג בחסידות, האי תקונא איהו לגבי צדיקים גמורים, דמתקנין כרסיא לקודשא בריך הוא בציצית, ונחתין ליה בתפלין, וקיימין קדמוהי בצלותא, לבינוניים ציצית ותפלין אינון ° כשור לעול וכחמור למשאוי, ° ובשבת אתמר בהון ׳למען ינוח שורך וחמורך׳ (שמות כג, יב), לרשעים ° אינון קשורא לכל מקטרגין דלהון, ° דהכי אינון עשרה כתרין תתאין, דהא דא לקבל דא ברא קודשא בריך הוא, אבל כתרין תתאין אינון קליפין לגבי כתרין עלאין, דמתלבשין בהון ° עשר אתוון בגלותא, למהוי כפויין תחותוי כתרין תתאין. ° ובזמנא דצדיקיא מתקנין בכנפי מצוה ובתפלין, אתכפיין תחותייהו כתרין תתאין, ° בההוא זמנא יעול מלכא בהיכליה דאיהו אדנ״י, כגוונא דא יאהדונה״י, הא מלכא בהיכליה, מאן דבעי למשאל שאלתוי יעול, ובגין דא (תהלים נא, יז) אדנ״י שפתי תפתח, בתלת קדמאין יסדר בר נש שבחוי, כעבדא דמסדר שבחוי קדם רביה, ° דאלין תלת כתבין ° כל זכוון, ותלת בתראין ° חתמין, ובגין דא צריך בר נש למהוי בהון כעבדא דמקבל פרס מרביה והלך ליה, ° דתמן איהי בית קבול ° חותמא דקשוט ° ואיהי מלכותא קדישא. ° באמצעיות צריך למשאל, דתמן ° ו' ו', ° חד מארי כתיבה וחד מארי חתימה, ואינון ו' עלאה ו' תתאה, ° כלילן תרין עשר פרקין, ° תלת קדמאין רישא ותרין דרועין, תלת בתראין גופא ותרין שוקין, הא אתפטר ממלכא, ° בגין דא צריך לאחזרא תלת פסיען לאחורא, ורזא דמלה ׳ויאסוף רגליו אל המטה׳ (בראשית מט, לג): (* קטע זה הועבר מההקדמה לכאן)

התרגום: ואלה תכשיטי הכלה: תפלין של ראש - עטרת זהב בראש הכלה, ותפלין של יד - טבעת הזרוע. הרי הכלה מתתקנת בתכשיטיה, צריך לקרא לחתנה, הדא הוא דכתיב ׳שמע ישראל׳, והרי הם בחפה, צריכים עם קדוש לעמד בעמידה לפניהם עם חזן, לברכם בשבע ברכות, ולקדש את החתן לכלה בתחלה בקדושין, ובעמד עם קדוש וחזן לברכם, החיות הקדושות שהיו מנגנות בכנפיהן ׳תרפינה כנפיהן׳. השי"ן של התפלין - זו אמא עלאה, עליה נאמר זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר (שמות ג, טו). השי"ן עולות אותיותיה ש"ס, ה"א של יד כהה - שס"ה, ורמ"ח מצוות הכלולות ברמ"ח תבות של קריאת שמע בארבע הפרשיות, הרי תרי"ג. עליהם נאמר: שמי עם י"ה - שס"ה, זכרי עם ו"ה - רמ"ח, והכל תרי"ג. התורה היא שמו של הקב"ה. ועוד, הציצית היא הכסא, התפלין - הקב"ה היורד על הכסא, שקוראים לו בקריאת שמע. הרי הקב"ה יושב על הכסא, צריכים לעמד בגללו בתפלת העמידה. שלשה חילותיה באים בזמירות שירות ותשבחות. באותו זמן שהוא על כסאו, מה אומרים? אל ׳מלך יושב על כסא׳ רחמים ומתנהג בחסידות. תקון זה הוא לגבי צדיקים גמורים, שמתקנים כסא להקב"ה בציצית, ומורידים אותו בתפלין, ועומדים לפניו בתפלה. לבינוניים, ציצית ותפלין הם כשור לעל וכחמור למשא, ובשבת נאמר בהם ׳למען ינוח שורך וחמרך׳ (שמות כג, יב). לרשעים הם קשור לכל המקטרגים שלהם, שכך הם עשרה כתרים תחתונים, שזה לעמת זה ברא הקב"ה, אבל כתרים תחתונים הם קלפות לגבי כתרים עליונים, שמתלבשות בהם עשר אותיות בגלות, להיות כפופים תחתיו הכתרים התחתונים. ובזמן שהצדיקים מתקנים בכנפי המצוה ובתפלין, נכפפים תחתיהם הכתרים התחתונים, באותו זמן יכנס המלך להיכלו שהוא אדנ"י, כצורה זו יאהדונה"י, הרי המלך בהיכלו, מי שרוצה לשאל שאלותיו יכנס, ומשום כך אדנ"י שפתי תפתח (תהלים נא, יז) בשלשה ראשונים יסדר האדם שבחיו, כעבד המסדר שבחיו לפני רבו, שאלה שלשה הראשונים כותבים כל זכיות, ושלשה האחרונים חותמים, ומשום כך צריך האדם להיות בהם כעבד המקבל פרס מרבו והלך לו, ששם הוא בית קבול חותם האמת, והיא המלכות הקדושה. באמצעיות צריך לשאל, ששם וא"ו וא"ו, אחד בעל כתיבה ואחד בעל חתימה, והם וא"ו עליונה ווא"ו תחתונה, כלולות שנים עשר פרקים: שלשה ראשונים - ראש ושתי זרועות, שלשה אחרונים - גוף ושתי שוקים. הרי נפטר מן המלך, ומשום כך צריך להחזיר שלש פסיעות לאחור, וסוד הדבר, ׳ויאסף רגליו אל המטה׳ (בראשית מט, לג).

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ואינון תכשיטין כו. שהציצית הוא לבושא דילה כנ"ל:

לכל המפרשים על פיסקה זו