ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 11: תיקון י - בראשית שי"ר תא"ב, עלית השכינה וירידתה בשמע ובתפלין › פיסקה 4 (כא ע"א)

קדושי הכלה בטבעת יו"ד - ונשיקות פיהו בחבור יאהדונה"י

תיקוני זוהר · תיקון י - בראשית שי"ר תא"ב, עלית השכינה וירידתה בשמע ובתפלין · מאמר 11 · פיסקה 4 · דף כא ע"א

לשון הזוהר

בְּהַהוּא זִמְנָא דִמְיַחֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִשְׁכִינְתֵּיהּ, ° כֻּלְּהוּ חֵיוָון מְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין בִּרְכָאָן, וְכֻלְּהוּ בִקְדוּשָׁה, ° וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ קִדּוּשִׁין וּבִרְכָאָן לְכַלָּה, וְלָקֳבֵל בְּרָכָה וּקְדוּשָׁה וְיִחוּד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָכִי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל דִּיְהֵא יִחוּדָא דִלְהוֹן בִּקְדוּשָׁה וּבְרָכָה, ° וְהָכִי כָּל מְזוֹנַיְיהוּ בִּבְרָכָה וּקְדוּשָׁה, ° וְלֵית קְדוּשָׁה בְּפָחוּת מֵעֲשָׂרָה דְאִיהִי י', ° וּבְגִין דְּטַבַּעַת אִיהִי י' כְּגַוְונָא דָא סּ, בָּהּ אִתְקַדְּשַׁת כַּלָּה, וְצָרִיךְ לְאַעָלָא לָהּ בְּאֶצְבְּעָא דִילָהּ, דְּאִיהוּ דִיוֹקְנָא דְאָת ו', ° וְאִתְעֲבִידַת ז', וְצָרִיךְ תְּרֵין סַהֲדִין דְּאִינוּן לָקֳבֵל ה ה, וְכַד אִיהִי טַבַּעַת בְּרֵישָׁא דְאֶצְבְּעָא וְאִתְעֲבִידַת ז', בְּהַהוּא זִמְנָא צָרִיךְ לְבָרְכָא לָהּ בְּשֶׁבַע בִּרְכָאָן ° דְּיַרְתָא כַלָּה. בְּהַהוּא זִמְנָא דְמִתְיַחֲדִין ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ׳ (שיר א), ° מַאי נְשִׁיקוֹת פִּיהוּ, תְּרֵין שִׂפְוָון דִּילֵיהּ וּתְרֵין דִּילָהּ, ° אִינוּן אַרְבַּע גַּדְפִין דְּחֵיוָון, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם ° לְאַחַת׳ (יחזקאל א, ו) מֵהֶן, ° וְכַד אִתְכְּלִילָן תְּרֵין אַנְפִּין דִּילֵיהּ וּתְרֵין דִּילָהּ, וְאַרְבַּע שִׂפְוָון דְּתַרְוַיְהוּ, ° אִתְּמַר בְּהוֹן (שם) ׳וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת׳ מֵהֶם, וְאִינוּן אַרְבַּע אַנְפִּין יהו״ה, אַרְבַּע גַּדְפִין אדנ״י, ° בְּחִבּוּרָא חֲדָא יאהדונה״י.

תרגום

בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁמְּיַחֵד הקב"ה אֶת שְׁכִינָתוֹ, כָּל הַחַיּוֹת מְקַבְּלוֹת זוֹ מִזּוֹ בְּרָכוֹת, וְכֻלָּן בִּקְדֻשָּׁה. וּמִשּׁוּם כָּךְ תִּקְּנוּ קִדּוּשִׁין וּבְרָכוֹת לַכַּלָּה, וּכְנֶגֶד בְּרָכָה וּקְדֻשָּׁה וְיִחוּד שֶׁל הקב"ה, כָּךְ צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה יִחוּדָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְרָכָה, וְכֵן כָּל מְזוֹנָם בִּבְרָכָה וּקְדֻשָּׁה, וְאֵין קְדֻשָּׁה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה שֶׁהוּא יוּ"ד. וּמִשּׁוּם שֶׁהַטַּבַּעַת הִיא יוּ"ד כְּצוּרָה זוֹ, בָּהּ מְקֻדֶּשֶׁת הַכַּלָּה, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיסָהּ בְּאֶצְבָּעָהּ, שֶׁהִיא דְּיוֹקַן אוֹת וָא"ו, וְנַעֲשֵׂית זַיִ"ן, וְצָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הֵ"א הֵ"א. וּכְשֶׁהַטַּבַּעַת בְּרֹאשׁ הָאֶצְבַּע וְנַעֲשֵׂית זַיִ"ן, בְּאוֹתוֹ זְמַן צָרִיךְ לְבָרְכָהּ בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁיּוֹרֶשֶׁת הַכַּלָּה. בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁמִּתְיַחֲדִים, ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ׳. מַהוּ ׳נְשִׁיקוֹת פִּיהוּ׳? שְׁנֵי שְׂפָתָיו וּשְׁתֵּי שֶׁלָּהּ, הֵן אַרְבַּע כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ׳וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת׳ (יחזקאל א, ו) מֵהֶן, וּכְשֶׁנִּכְלָלִים שְׁנֵי פָּנָיו וּשְׁנֵי שֶׁלָּהּ, וְאַרְבַּע שְׂפָתוֹת שֶׁל שְׁנֵיהֶם, נֶאֱמַר בָּהֶם ׳וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת׳ מֵהֶם, וְהֵם אַרְבַּע פָּנִים - יהו"ה, אַרְבַּע כְּנָפַיִם - אדנ"י, בְּחִבּוּר אֶחָד - יאהדונה"י.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בההוא זמנא דמיחד קודשא בריך הוא בשכינתיה, ° כלהו חיוון מקבלין דין מן דין ברכאן, וכלהו בקדושה, ° ובגין דא תקינו קדושין וברכאן לכלה, ולקבל ברכה וקדושה ויחוד דקודשא בריך הוא, הכי צריכין ישראל דיהא יחודא דלהון בקדושה וברכה, ° והכי כל מזונייהו בברכה וקדושה, ° ולית קדושה בפחות מעשרה דאיהי י', ° ובגין דטבעת איהי י' כגוונא דא ס, בה אתקדשת כלה, וצריך לאעלא לה באצבעא דילה, דאיהו דיוקנא דאת ו', ° ואתעבידת ז', וצריך תרין סהדין דאינון לקבל ה ה, וכד איהי טבעת ברישא דאצבעא ואתעבידת ז', בההוא זמנא צריך לברכא לה בשבע ברכאן ° דירתא כלה. בההוא זמנא דמתיחדין ׳ישקני מנשיקות פיהו׳ (שיר א), ° מאי נשיקות פיהו, תרין שפוון דיליה ותרין דילה, ° אינון ארבע גדפין דחיוון, דאתמר בהון ׳וארבע כנפים ° לאחת׳ (יחזקאל א, ו) מהן, ° וכד אתכלילן תרין אנפין דיליה ותרין דילה, וארבע שפוון דתרויהו, ° אתמר בהון (שם) ׳וארבעה פנים לאחת, וארבע כנפים לאחת׳ מהם, ואינון ארבע אנפין יהו״ה, ארבע גדפין אדנ״י, ° בחבורא חדא יאהדונה״י.

התרגום: באותו זמן שמיחד הקב"ה את שכינתו, כל החיות מקבלות זו מזו ברכות, וכלן בקדשה. ומשום כך תקנו קדושין וברכות לכלה, וכנגד ברכה וקדשה ויחוד של הקב"ה, כך צריכים ישראל שיהיה יחודם בקדשה וברכה, וכן כל מזונם בברכה וקדשה, ואין קדשה בפחות מעשרה שהוא יו"ד. ומשום שהטבעת היא יו"ד כצורה זו, בה מקדשת הכלה, וצריך להכניסה באצבעה, שהיא דיוקן אות וא"ו, ונעשית זי"ן, וצריך שני עדים שהם כנגד ה"א ה"א. וכשהטבעת בראש האצבע ונעשית זי"ן, באותו זמן צריך לברכה בשבע ברכות שיורשת הכלה. באותו זמן שמתיחדים, ׳ישקני מנשיקות פיהו׳. מהו ׳נשיקות פיהו׳? שני שפתיו ושתי שלה, הן ארבע כנפי החיות, שנאמר בהן ׳וארבע כנפים לאחת׳ (יחזקאל א, ו) מהן, וכשנכללים שני פניו ושני שלה, וארבע שפתות של שניהם, נאמר בהם ׳וארבעה פנים לאחת, וארבע כנפים לאחת׳ מהם, והם ארבע פנים - יהו"ה, ארבע כנפים - אדנ"י, בחבור אחד - יאהדונה"י.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: והכי כל מזונייהו כו'. כמו שאמר ברעיא מהימנא, ברוך אתה - ברכה, אשר קדשנו - קדושה. והוא: קדושת נט"י, וברכת אכילה, ואכילה הוא שפע עלאה - יחודא:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: