בראשית ירא שבת - השפחה שנכנסה במקום הגבירה וטמאה מקומה
תיקוני זוהר · תיקון ט - בראשית ירא שבת, כניסת השפחה במקום הגבירה ואבדנה ברנה · מאמר 10 · פיסקה 1 · דף כ ע"ב
לשון הזוהר
[כ:] בְּרֵאשִׁית, יָרֵ״א שַׁבָּ״ת, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר ׳מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת׳ (שמות לא, יד), דְּעָאלוּ אוֹיְבִים ° בֶּחָלָל דִּילָהּ דְּאִיהוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְאִתְּמַר בְּהוֹן (במדבר יט, יג) אֶת מִקְדַּשׁ יְיָ' טִמֵּא, ׳חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ׳ (איכה ב, ב), וְשִׁפְחָה עָאלַת בַּאֲתַר דִּגְבִירָה, דְּאִיהִי נִדָּה שִׁפְחָה גוֹיָה זוֹנָה, וְסָאִיבַת אַתְרָהָא, דְתַמָּן הֲוָה נְיָיחָא דִשְׁכִינְתָּא, וְקָלָא הֲוָה נָחִית וְאָמַר, יְרֵא שַׁבָּת, וְאִיהִי לָא עָבְדַת כַּךְ, אֶלָּא ׳חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ׳, וּבָרְחַת שְׁכִינְתָּא מִתַּמָּן, בְּהַהוּא זִמְנָא שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּיהָ, וְאָמְרַת שִׁפְחָה, לַאו הַאי כְּגַוְונָא דְעָבְדַת שָׂרַי לְשִׁפְחָה דִילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת׳ (בראשית טז, ח), אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּרַתָּא דְרָשָׁע חַיָּיבָא, וְהָא אַף עַל גַּב דְּשָׂרַי תָּרְכַת לָהּ, אֲנָא רְחִימְנָא עֲלָהּ וְעַל בְּנָהּ, וְאַתּוּן (דף כ ע״ב) לָא עֲבַדְתּוּן הָכִי, אֶלָּא גְרַמְתּוּן (נ״א גמלתון) בִּישׁ תְּחוֹת טָב, אֲנָא אוֹמֵינָא לְאַעֲבָרָא מַלְכוּתָא חַיָּיבָא מֵעָלְמָא, וְלָא יְהֵא חֶדְוָה קֳדָמַי עַד דְּיִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא יְהֵא חֶדְוָה קֳדָמַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה׳ (משלי יא, י):
תרגום
בְּרֵאשִׁית - יָרֵא שַׁבָּת, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת׳ (שמות לא, יד), שֶׁנִּכְנְסוּ אוֹיְבִים בַּחֲלָלָהּ שֶׁהוּא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְנֶאֱמַר בָּהֶם ׳אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא׳ (במדבר יט, יג), ׳חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ׳ (איכה ב, ב). וְשִׁפְחָה נִכְנְסָה בִּמְקוֹם גְּבִירָה, שֶׁהִיא נִדָּה, שִׁפְחָה, גּוֹיָה, זוֹנָה, וְטִמְּאָה אֶת מְקוֹמָהּ, שֶׁשָּׁם הָיְתָה מְנוּחַת הַשְּׁכִינָה, וְקוֹל הָיָה יוֹרֵד וְאוֹמֵר, יִרְאוּ שַׁבָּת, וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כָּךְ, אֶלָּא ׳חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ׳, וּבָרְחָה הַשְּׁכִינָה מִשָּׁם. בְּאוֹתוֹ זְמַן שָׂחֲקוּ עַל מַשְׁבִּיתֶיהָ, וְאָמְרָה הַשִּׁפְחָה, לֹא כְּמוֹ שֶׁעָשְׂתָה שָׂרַי לְשִׁפְחָתָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת׳ (בראשית טז, ח) אָמַר הקב"ה, בַּת הָרָשָׁע הַחַיָּב, וַהֲרֵי אַף עַל פִּי שֶׁשָׂרַי גֵּרְשָׁה אוֹתָהּ, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ וְאֶת בְּנָהּ, וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם כָּךְ, אֶלָּא גְּרַמְתֶּם רַע תַּחַת טוֹב. אֲנִי נִשְׁבָּע לְהַעֲבִיר אֶת הַמַּלְכוּת הַחַיֶּבֶת מִן הָעוֹלָם, וְלֹא תִּהְיֶה שִׂמְחָה לְפָנַי עַד שֶׁיֹּאבְדוּ מִן הָעוֹלָם, וּבְאוֹתוֹ זְמַן תִּהְיֶה שִׂמְחָה לְפָנַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה׳ (משלי יא, י).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [כ:] בראשית, יר״א שב״ת, דאיהי שכינתא, דעלה אתמר ׳מחלליה מות יומת׳ (שמות לא, יד), דעאלו אויבים ° בחלל דילה דאיהו קדש קדשים, ואתמר בהון (במדבר יט, יג) את מקדש יי' טמא, ׳חלל ממלכה ושריה׳ (איכה ב, ב), ושפחה עאלת באתר דגבירה, דאיהי נדה שפחה גויה זונה, וסאיבת אתרהא, דתמן הוה נייחא דשכינתא, וקלא הוה נחית ואמר, ירא שבת, ואיהי לא עבדת כך, אלא ׳חלל ממלכה ושריה׳, וברחת שכינתא מתמן, בההוא זמנא שחקו על משבתיה, ואמרת שפחה, לאו האי כגוונא דעבדת שרי לשפחה דילה, הדא הוא דכתיב ׳מפני שרי גברתי אנכי ברחת׳ (בראשית טז, ח), אמר קודשא בריך הוא, ברתא דרשע חייבא, והא אף על גב דשרי תרכת לה, אנא רחימנא עלה ועל בנה, ואתון (דף כ ע״ב) לא עבדתון הכי, אלא גרמתון (נ״א גמלתון) ביש תחות טב, אנא אומינא לאעברא מלכותא חייבא מעלמא, ולא יהא חדוה קדמי עד דיתאבידו מעלמא, ובההוא זמנא יהא חדוה קדמי, הדא הוא דכתיב ׳ובאבד רשעים רנה׳ (משלי יא, י):
התרגום: בראשית - ירא שבת, שהיא השכינה, שעליה נאמר ׳מחלליה מות יומת׳ (שמות לא, יד), שנכנסו אויבים בחללה שהוא קדש הקדשים, ונאמר בהם ׳את מקדש ה' טמא׳ (במדבר יט, יג), ׳חלל ממלכה ושריה׳ (איכה ב, ב). ושפחה נכנסה במקום גבירה, שהיא נדה, שפחה, גויה, זונה, וטמאה את מקומה, ששם היתה מנוחת השכינה, וקול היה יורד ואומר, יראו שבת, והיא לא עשתה כך, אלא ׳חלל ממלכה ושריה׳, וברחה השכינה משם. באותו זמן שחקו על משביתיה, ואמרה השפחה, לא כמו שעשתה שרי לשפחתה, הדא הוא דכתיב ׳מפני שרי גברתי אנכי ברחת׳ (בראשית טז, ח) אמר הקב"ה, בת הרשע החיב, והרי אף על פי ששרי גרשה אותה, אני אוהב אותה ואת בנה, ואתם לא עשיתם כך, אלא גרמתם רע תחת טוב. אני נשבע להעביר את המלכות החיבת מן העולם, ולא תהיה שמחה לפני עד שיאבדו מן העולם, ובאותו זמן תהיה שמחה לפני, הדא הוא דכתיב ׳ובאבד רשעים רנה׳ (משלי יא, י).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: בחלל דילה כו'. רוצה לומר ג' ראשונות של בריאה:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: