גבורים כובשי עבד ושפחה בקשר התפלין - ובעלי התורה בחצות לילה
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 9 · דף ב ע"א
לשון הזוהר
[ב.] ° גִּבּוֹרִים מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה דְּיָהֲבִין תּוּקְפָא לְמָארֵיהוֹן לִכְבּוֹשׁ עֶבֶד תַּחַת רַבּוֹ וְשִׁפְחָה תְּחוֹת גְּבִרְתָּהּ ° בְּקִשּׁוּרָא דִתְּפִלִּין, ° דְּמָאן דְּלֵית לֵיהּ תְּפִלִּין בְּשַׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע, ° מִסִּטְרָא דִילֵיהּ ° שַׁלִּיט עֶבֶד וְשִׁפְחָה עַל עָלְמָא, וּבְהַהוּא שַׁעֲתָּא רָגְזָא שְׁכִינְתָּא, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ל, כב) תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ׳, (דף ב ע״א) ° וְאוּף הָכִי אִיהִי רָגְזָא יַתִּיר עַל נָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם (שם), ° דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שם ט, ו) לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי, דְּאִיהוּ קַמְצָן נָבָל בְּמָמוֹנֵיהּ ° נָבָל שְׁמֵיהּ, דְּלַאו אִיהוּ נָדִיב וְלַאו אִיהוּ מִזַּרְעָא דַאֲבָהָן דְּאִתְּמַר עֲלַיְהוּ ׳נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ׳ (תהלים מז, י), ° דְּהָא קַמְצָן אִיהוּ עָנִי הַדַּעַת, בָּתַר דְּלָא עָבִיד טִיבוּ לְמָארֵי תוֹרָה לְמֶהֱוֵי מַחֲזִיק בִּידַיְיהוּ, ° וְאוֹרַיְיתָא בְּלָא פִקּוּדַיָּא לַאו אִיהִי תּוֹרַת יהו״ה. ° מָארֵי תוֹרָה מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° דְבֵיהּ חֲצוֹת לַיְלָה הֲוָה קָם דָּוִד לְחַבָּרָא לֵיהּ בִּשְׁכִינְתָּא דְאִתְקְרִיאַת לַיְלָה, ° וְאִיהוּ שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה (ישעיה כא, יא), לֵיל ה', לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא לַיהו״ה (שמות יב, סב), ° וּבְגִינָהּ אִתְּמַר כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בְּיוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מב, ט) יוֹמָם יְצַוְּה יהו''ה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי.
תרגום
גִּבּוֹרִים מִצַּד הַגְּבוּרָה, הַנּוֹתְנִים תֹּקֶף לְבַעֲלֵיהֶם לִכְבֹּשׁ עֶבֶד תַּחַת רַבּוֹ וְשִׁפְחָה תַּחַת גְּבִרְתָּהּ, בְּקֶשֶׁר הַתְּפִלִּין, שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ תְּפִלִּין בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע, מִצִּדּוֹ שׁוֹלֵט עֶבֶד וְשִׁפְחָה עַל הָעוֹלָם, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה כּוֹעֶסֶת הַשְּׁכִינָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלֹךְ׳ ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ׳ (משלי ל, כב), וְאַף כָּךְ הִיא כּוֹעֶסֶת יוֹתֵר עַל נָבָל כִּי יִשְׂבַּע לֶחֶם (שם), שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (משלי ט ו) ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי׳, שֶׁהוּא קַמְצָן, נָבָל בְּמָמוֹנוֹ נָבָל שְׁמוֹ, שֶׁאֵינוֹ נָדִיב וְאֵינוֹ מִזֶּרַע הָאָבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם ׳נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ׳ (תהלים מז, י), שֶׁהֲרֵי הַקַּמְצָן הוּא עֲנִי הַדַּעַת, לְאַחַר שֶׁלֹּא עָשָׂה טוֹבָה לְבַעֲלֵי הַתּוֹרָה לִהְיוֹת מַחֲזִיק בִּידֵיהֶם, וְהַתּוֹרָה בְּלֹא מִצְוֹתֶיהָ אֵינָהּ תּוֹרַת יהו״ה. בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה מִצַּד עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, שֶׁבּוֹ בַּחֲצוֹת לַיְלָה הָיָה קָם דָּוִד לְחַבֵּר אוֹתוֹ בַּשְּׁכִינָה הַנִּקְרֵאת ’לַיְלָה’, וְהוּא ’שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה’ (ישעיה כא יא), לֵיל ה’, ’לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה’’ (שמות יב מב), וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה הקב"ה מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳יוֹמָם יְצַוֶּה ה’ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי׳ (תהלים מב, ט).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [ב.] ° גבורים מסטרא דגבורה דיהבין תוקפא למאריהון לכבוש עבד תחת רבו ושפחה תחות גברתה ° בקשורא דתפלין, ° דמאן דלית ליה תפלין בשעת קריאת שמע, ° מסטרא דיליה ° שליט עבד ושפחה על עלמא, ובההוא שעתא רגזא שכינתא, ° הדא הוא דכתיב (משלי ל, כב) תחת עבד כי ימלוך ׳ושפחה כי תירש גבירתה׳, (דף ב ע״א) ° ואוף הכי איהי רגזא יתיר על נבל כי ישבע לחם (שם), ° דאתמר ביה (שם ט, ו) לכו לחמו בלחמי, דאיהו קמצן נבל בממוניה ° נבל שמיה, דלאו איהו נדיב ולאו איהו מזרעא דאבהן דאתמר עליהו ׳נדיבי עמים נאספו׳ (תהלים מז, י), ° דהא קמצן איהו עני הדעת, בתר דלא עביד טיבו למארי תורה למהוי מחזיק בידייהו, ° ואורייתא בלא פקודיא לאו איהי תורת יהו״ה. ° מארי תורה מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ° דביה חצות לילה הוה קם דוד לחברא ליה בשכינתא דאתקריאת לילה, ° ואיהו שומר מה מלילה (ישעיה כא, יא), ליל ה', ליל שמורים הוא ליהו״ה (שמות יב, סב), ° ובגינה אתמר כל העוסק בתורה בלילה הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר (תהלים מב, ט) יומם יצוה יהו'ה חסדו ובלילה שירה עמי.
התרגום: גבורים מצד הגבורה, הנותנים תקף לבעליהם לכבש עבד תחת רבו ושפחה תחת גברתה, בקשר התפלין, שמי שאין לו תפלין בשעת קריאת שמע, מצדו שולט עבד ושפחה על העולם, ובאותה שעה כועסת השכינה, הדא הוא דכתיב ׳תחת עבד כי ימלך׳ ׳ושפחה כי תירש גברתה׳ (משלי ל, כב), ואף כך היא כועסת יותר על נבל כי ישבע לחם (שם), שנאמר בו (משלי ט ו) ׳לכו לחמו בלחמי׳, שהוא קמצן, נבל בממונו נבל שמו, שאינו נדיב ואינו מזרע האבות שנאמר עליהם ׳נדיבי עמים נאספו׳ (תהלים מז, י), שהרי הקמצן הוא עני הדעת, לאחר שלא עשה טובה לבעלי התורה להיות מחזיק בידיהם, והתורה בלא מצותיה אינה תורת יהו״ה. בעלי התורה מצד עמודא דאמצעיתא, שבו בחצות לילה היה קם דוד לחבר אותו בשכינה הנקראת ’לילה’, והוא ’שמר מה מלילה’ (ישעיה כא יא), ליל ה’, ’ליל שמרים הוא לה’’ (שמות יב מב), ובגללה נאמר: כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר ׳יומם יצוה ה’ חסדו ובלילה שירה עמי׳ (תהלים מב, ט).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: גבורים מסטרא כו'. שמשם דרגא דתפלין כמו שכתוב (ישעיהו סב, ח) ובזרוע עזו וכמו שאמרו ( ברכות ו ע"א ) בימינו זו תורה ובזרוע כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: