ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 86 (עד ע"ב)

כל הנקדות רמוזות באות א' - ובכסא כל האותיות מתקנות כראוי

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 86 · דף עד ע"ב

לשון הזוהר

° ו רֵישָׁא דִילָהּ חֹלֵ״ם חִירֵ״ק שׁוּרֵ״ק בְּו', קוֹצָא מִלְּגָאו חִירֵ״ק קוֹצָא דְאָת ג', וְכֹלָּא אִתְרְמִיז ° בְּאָת א, נְקוּדָה לְעִילָא חֹלֵ״ם נְקוּדָה לְתַתָּא חִירֵ״ק בְּאֶמְצָעִיתָא שׁוּרֵ״ק כְּגַוְונָא דָא וִֹּ, וְעוֹד תְּרֵין נְקוּדִין דְּאָת א אִינוּן צֵרִ״י, וְאִינוּן שְׁבָ״א, ° וְאִינוּן בְּדִיּוֹקְנָא אָחֳרָא א, כְּגוֹן י' לְעִילָא, ו' בְּאֶמְצָעִיתָא, ° ד' לְתַתָּא, א אִיהוּ קוֹצָא לְעִילָא, קוֹצָא לְתַתָּא, קוֹצָא בְאֶמְצָעִיתָא, וְאִיהוּ סֶגוֹ״ל וְאִיהוּ שׁוּרֵ״ק תְּלַת נְקוּדִין, ° כֹּלָּא אִיהוּ א, אַתְוָון אָחֳרָנִין הֵיכָלִין וְכִסּוּיָין לְאִלֵּין אַתְוָון, וְכֹלָּא אִיהוּ מְרוּקָם וּמְצוּיָיר בְּכָרְסַיָּא, ° ו' שִׁית דַּרְגִּין לְכָרְסַיָּא, ס' שִׁתִּין גַּלְגַּלּוֹי דְּכָרְסַיָּא, דְּאַתְוָון דְאוֹרַיְיתָא אִתְּמַר בְּהוֹן אֵין מוּקְדָם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה, ° אֲבָל בְּכָרְסַיָּא כֻּלְּהוּ מִתְתַּקְנָן כִּדְקָא יָאוּת, ° וְרָזָא דָא ° לְחַכִּימֵי לִבָּא אִתְמַסַּר.

תרגום

ו - רֹאשׁוֹ חֹלֶם חִירִיק שׁוּרֶק, בְּו' קוֹץ מִבִּפְנִים - חִירִיק, קוֹץ שֶׁל אוֹת ג', וְהַכֹּל נִרְמָז בְּאוֹת א: נְקֻדָּה לְמַעְלָה - חֹלֶם, נְקֻדָּה לְמַטָּה - חִירִיק, בָּאֶמְצַע - שׁוּרֶק, כְּגַוְנָא זוֹ וִֹ. וְעוֹד שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת שֶׁל אוֹת א הֵן צֵירִי, וְהֵן שְׁבָא, וְהֵן בִּדְמוּת אַחֶרֶת שֶׁל א, כְּגוֹן י' לְמַעְלָה, ו' בָּאֶמְצַע, ד' לְמַטָּה. א הוּא קוֹץ לְמַעְלָה, קוֹץ לְמַטָּה, קוֹץ בָּאֶמְצַע, וְהוּא סֶגוֹל וְהוּא שׁוּרֶק - שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת, הַכֹּל הוּא א. הָאוֹתִיּוֹת הָאֲחֵרוֹת - הֵיכָלוֹת וְכִסּוּיִים לְאוֹתִיּוֹת אֵלֶּה, וְהַכֹּל מְרֻקָּם וּמְצֻיָּר בַּכִּסֵּא: ו' - שֵׁשׁ דְּרָגוֹת לַכִּסֵּא, ס' - שִׁשִּׁים גַּלְגַּלֵּי הַכִּסֵּא. שֶׁבְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה נֶאֱמַר 'אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה', אֲבָל בַּכִּסֵּא כֻּלָּן מְתֻקָּנוֹת כָּרָאוּי, וְסוֹד זֶה לְחַכְמֵי לֵב נִמְסָר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° ו רישא דילה חל״ם חיר״ק שור״ק בו', קוצא מלגאו חיר״ק קוצא דאת ג', וכלא אתרמיז ° באת א, נקודה לעילא חל״ם נקודה לתתא חיר״ק באמצעיתא שור״ק כגוונא דא ו, ועוד תרין נקודין דאת א אינון צר״י, ואינון שב״א, ° ואינון בדיוקנא אחרא א, כגון י' לעילא, ו' באמצעיתא, ° ד' לתתא, א איהו קוצא לעילא, קוצא לתתא, קוצא באמצעיתא, ואיהו סגו״ל ואיהו שור״ק תלת נקודין, ° כלא איהו א, אתוון אחרנין היכלין וכסויין לאלין אתוון, וכלא איהו מרוקם ומצוייר בכרסיא, ° ו' שית דרגין לכרסיא, ס' שתין גלגלוי דכרסיא, דאתוון דאורייתא אתמר בהון אין מוקדם ומאוחר בתורה, ° אבל בכרסיא כלהו מתתקנן כדקא יאות, ° ורזא דא ° לחכימי לבא אתמסר.

התרגום: ו - ראשו חלם חיריק שורק, בו' קוץ מבפנים - חיריק, קוץ של אות ג', והכל נרמז באות א: נקדה למעלה - חלם, נקדה למטה - חיריק, באמצע - שורק, כגונא זו ו. ועוד שתי נקדות של אות א הן צירי, והן שבא, והן בדמות אחרת של א, כגון י' למעלה, ו' באמצע, ד' למטה. א הוא קוץ למעלה, קוץ למטה, קוץ באמצע, והוא סגול והוא שורק - שלש נקדות, הכל הוא א. האותיות האחרות - היכלות וכסויים לאותיות אלה, והכל מרקם ומציר בכסא: ו' - שש דרגות לכסא, ס' - ששים גלגלי הכסא. שבאותיות התורה נאמר 'אין מקדם ומאחר בתורה', אבל בכסא כלן מתקנות כראוי, וסוד זה לחכמי לב נמסר.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ו' רישא כו'. רוצה לומר ו' בחולם הוא ז', ו' בשורק גדול הוא ו' בעצמו, ו' בחירק הוא ג', וכאן סיום כל הנקודות:

לכל המפרשים על פיסקה זו