שש צרופי יה"ו חותמי שש הרוחות - חכמה עשר בנים חיים ומזונות
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 83 · דף עד ע"ב
לשון הזוהר
[עד:] ° אהי״ה אִיהוּ יה״ו, ° ו' דְּאִיהוּ כְּלִילָא דְשִׁית סִטְרִין, דִּבְהוֹן חָתִים שִׁית סִטְרִין, וְאִינוּן ° יה"ו, יו"ה, הי"ו, הו"י, וי"ה, וה"י. יו"ה נָטִיל לֵיהּ יְמִינָא דְאִיהוּ חֶסֶ״ד, וְחָתִים בֵּיהּ לְחָכְמְתָא, וּבֵיהּ הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים. הו"י נָטִיל לִשְׂמָאלָא דְאִיהוּ גְבוּרָה, וְחָתִים בֵּיהּ לְעוּתְרָא, וּבֵיהּ הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין, וי"ה פָּנָה לְמִזְרָח, וְנָטִיל לֵיהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° וְחָתִים בֵּיהּ בָּנֵי, יה"ו נָטִיל לֵיהּ יַרְכָא יְמִינָא, וְאִסְתַּכַּל בֵּיהּ לְעִילָא, וְחָתִים בֵּיהּ חַיֵּי, הי״ו נָטִיל לֵיהּ יַרְכָא שְׂמָאלָא, וְאִסְתַּכַּל לְתַתָּא, וְחָתִים ° בֵּיהּ מְזוֹנֵי, ° אִסְתַּכַּל לְעִילָא לְגַבֵּי חָכְמָה, וְאִתְקַשַּׁר בְּיַרְכָא יְמִינָא, וְחָתִים בֵּיהּ חַיִּים, בְּגִין דְּחָכְמָה עֲלֵיהּ אִתְּמַר (קהלת ז, ב) וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ, ° אִסְתַּכַּל לְתַתָּא לְגַבֵּי אִימָּא עִלָּאָה, וְאִתְקַשַּׁר בְּיַרְכָא שְׂמָאלָא, וְחָתִים בֵּיהּ מְזוֹנֵי, (דף עד ע״ב) וה"י ° פָּנָה לְמַעֲרָב בְּצַדִּיק, ° דְּאִיהוּ עִרוּב, דְּתַמָּן מִתְעָרְבִין כָּל חֲיָילִין, וְאִתְכְּלִיל בְּחַ״י אַתְוָון, דְּאִינוּן יה"ו, יו"ה, הי"ו, הו"י, וי"ה, וה"י. אִלֵּין אִינוּן י״ח אַתְוָון, דִּבְהוֹן חַ״י עָלְמִין אִתְקְרֵי.
תרגום
אהי"ה הוּא יה"ו, ו' שֶׁכּוֹלֵל שֵׁשׁ רוּחוֹת, שֶׁבָּהֶן חוֹתֵם שֵׁשׁ רוּחוֹת, וְהֵן: יה"ו, יו"ה, הי"ו, הו"י, וי"ה, וה"י. 'יו"ה' נוֹטֵל יָמִין שֶׁהוּא חֶסֶ"ד, וְחוֹתֵם בּוֹ לְחָכְמָה, וּבוֹ 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים'. 'הו"י' נוֹטֵל שְׂמֹאל שֶׁהוּא גְּבוּרָה, וְחוֹתֵם בּוֹ לְעֹשֶׁר, וּבוֹ 'הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין'. 'וי"ה' פָּנָה לְמִזְרָח, וְנוֹטֵל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְחוֹתֵם בּוֹ בָּנִים. 'יה"ו' נוֹטֵל יֶרֶךְ יָמִין, וּמַבִּיט בּוֹ לְמַעְלָה, וְחוֹתֵם בּוֹ חַיִּים. 'הי"ו' נוֹטֵל יֶרֶךְ שְׂמֹאל, וּמַבִּיט לְמַטָּה, וְחוֹתֵם בּוֹ מְזוֹנוֹת. מַבִּיט לְמַעְלָה אֶל הַחָכְמָה, וְנִקְשָׁר בְּיֶרֶךְ הַיָּמִין, וְחוֹתֵם בּוֹ חַיִּים, מִשּׁוּם שֶׁעַל הַחָכְמָה נֶאֱמַר וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ (קהלת ז, ב). מַבִּיט לְמַטָּה אֶל הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, וְנִקְשָׁר בְּיֶרֶךְ הַשְּׂמֹאל, וְחוֹתֵם בּוֹ מְזוֹנוֹת. 'וה"י' פָּנָה לְמַעֲרָב בַּצַּדִּיק שֶׁהוּא עֵרוּב, שֶׁשָּׁם מִתְעָרְבִים כָּל הַחֲיָלִים, וְנִכְלָל בְּחַ"י אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן: יה"ו, יו"ה, הי"ו, הו"י, וי"ה, וה"י. אֵלֶּה הֵן י"ח אוֹתִיּוֹת, שֶׁבָּהֶן נִקְרָא חַ"י עוֹלָמִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [עד:] ° אהי״ה איהו יה״ו, ° ו' דאיהו כלילא דשית סטרין, דבהון חתים שית סטרין, ואינון ° יה"ו, יו"ה, הי"ו, הו"י, וי"ה, וה"י. יו"ה נטיל ליה ימינא דאיהו חס״ד, וחתים ביה לחכמתא, וביה הרוצה להחכים ידרים. הו"י נטיל לשמאלא דאיהו גבורה, וחתים ביה לעותרא, וביה הרוצה להעשיר יצפין, וי"ה פנה למזרח, ונטיל ליה עמודא דאמצעיתא, ° וחתים ביה בני, יה"ו נטיל ליה ירכא ימינא, ואסתכל ביה לעילא, וחתים ביה חיי, הי״ו נטיל ליה ירכא שמאלא, ואסתכל לתתא, וחתים ° ביה מזוני, ° אסתכל לעילא לגבי חכמה, ואתקשר בירכא ימינא, וחתים ביה חיים, בגין דחכמה עליה אתמר (קהלת ז, ב) והחכמה תחיה בעליה, ° אסתכל לתתא לגבי אימא עלאה, ואתקשר בירכא שמאלא, וחתים ביה מזוני, (דף עד ע״ב) וה"י ° פנה למערב בצדיק, ° דאיהו ערוב, דתמן מתערבין כל חיילין, ואתכליל בח״י אתוון, דאינון יה"ו, יו"ה, הי"ו, הו"י, וי"ה, וה"י. אלין אינון י״ח אתוון, דבהון ח״י עלמין אתקרי.
התרגום: אהי"ה הוא יה"ו, ו' שכולל שש רוחות, שבהן חותם שש רוחות, והן: יה"ו, יו"ה, הי"ו, הו"י, וי"ה, וה"י. 'יו"ה' נוטל ימין שהוא חס"ד, וחותם בו לחכמה, ובו 'הרוצה להחכים ידרים'. 'הו"י' נוטל שמאל שהוא גבורה, וחותם בו לעשר, ובו 'הרוצה להעשיר יצפין'. 'וי"ה' פנה למזרח, ונוטל עמודא דאמצעיתא, וחותם בו בנים. 'יה"ו' נוטל ירך ימין, ומביט בו למעלה, וחותם בו חיים. 'הי"ו' נוטל ירך שמאל, ומביט למטה, וחותם בו מזונות. מביט למעלה אל החכמה, ונקשר בירך הימין, וחותם בו חיים, משום שעל החכמה נאמר והחכמה תחיה את בעליה (קהלת ז, ב). מביט למטה אל האם העליונה, ונקשר בירך השמאל, וחותם בו מזונות. 'וה"י' פנה למערב בצדיק שהוא ערוב, ששם מתערבים כל החילים, ונכלל בח"י אותיות שהן: יה"ו, יו"ה, הי"ו, הו"י, וי"ה, וה"י. אלה הן י"ח אותיות, שבהן נקרא ח"י עולמים.
מן המפרשים
אור יקר: וה״י פנה למזרח ונטל ליה, הענין כי להיות החכמה ממש על החסד, והבינה ממש על הגבורה, אין צריך כדי להשפיע החכמה בחסד והבינה בגבורה פניה או נטיה כלל, אלא מעצמם מקבלות מהם שכן דרכם, לכן לא אמר פנה כלל אלא נטיל לבד, אמנם הת״ת הוא קו…
ביאור הגר"א: ובגין דא כו'. רוצה לומר שאמר לעיל דבה בנהא לא אשתמודעין: