ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 80 (עד ע"א)

מטטרו"ן שני למלך - וטעות אחר שאמר שתי רשיות חס ושלום

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 80 · דף עד ע"א

לשון הזוהר

[עד.] וְלֹא בְמֶרְכָּבָה בְיָחִיד, בְּגִין דְּיָחִיד לֵית לֵיהּ שִׁתּוּף דְּאִיהוּ מטטרו״ן, ° כְּגַוְונָא דְנִשְׁמָתָא דְלֵית לָהּ שֻׁתּוּף בְּגוּפָא, וְאַמַּאי אָמַר אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ, הָכָא מַשְׁמַע ° דְּאִית לֵיהּ מֶרְכָּבָה לְעִילָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ° דְאִיהוּ מְלָאכָה דִילֵיהּ, וּמַאי אִיהִי הַהִיא דְאִיהִי כְלִילָא מֵחָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת, דְּאִינוּן יה״ו, מְלָאכָה דִתְלַת אַתְוָון (דף עד ע״א) אִיהִי ה' שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ° שְׁלִימוּ דִתְלַת אַתְוָון, ° עֲלָהּ אִתְּמַר ׳וַתֵּכֶל כָּל עֲבוֹדַת מִשְׁכַּן וגו'׳ (שמות לט, לב), ° וְאִיהִי ה' דְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי, וּבְגִין דָּא אַף עַל גַּב דְּאַמְרִינָן אֵין דּוֹרְשִׁין בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, חָזַר וְאָמַר אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ, דְּוַדַּאי בְּאִלֵּין תְּלַת דּוֹרְשִׁין בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, ° וּבְלָא אִלֵּין תְּלַת לַאו אִיהוּ יִחוּדָא דִילֵיהּ, וְדָא אִיהוּ רָזָא, דְאִיהוּ ° קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעִילָא חַד בִּשְׁכִינְתֵּיהּ. וְכַד אִיהוּ לְתַתָּא בְּמטטרו״ן בְּלָא שְׁכִינְתֵּיהּ, אִשְׁתַּנִּי בֵיהּ, וּבְגִין דָּא אָמַר אֱלִישָׁע אַחֵר, ° שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת יֵשׁ, וּבְגִין דָּא אָמַר ° אַל תְּמִירֵנִי בוֹ, ° כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ, ° בְּגִין דְמטטרו״ן אִיהוּ שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ, וְכַד אִיהִי שְׁכִינְתָּא בְּלָא בַּעְלָהּ, אִתְקְרֵי הַאי מַלְאָךְ מִשְׁנֶה לָהּ, וְאִשְׁתְּנִיאַת דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדְעִין בָּהּ חֲיָילִין, ° וּמַה דְּאִיהִי מַטְרוֹנִיתָא, וּבְמַאי הִיא מִתְכַסְּיָא, בְּהַהִיא דְאִתְקְרִיאַת אָמָה.

תרגום

'וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד', מִשּׁוּם שֶׁלַּיָּחִיד אֵין לוֹ שֻׁתָּפוּת שֶׁהוּא מטטרו"ן, כְּעֵין הַנְּשָׁמָה שֶׁאֵין לָהּ שֻׁתָּפוּת בַּגּוּף. וְלָמָּה אָמַר 'אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ'? כָּאן מַשְׁמָע שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶרְכָּבָה לְמַעְלָה לְהקב"ה, שֶׁהִיא מְלַאכְתּוֹ, וּמַהִי? זוֹ הַכְּלוּלָה מֵחָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת שֶׁהֵן יה"ו, מְלֶאכֶת שְׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת - הִיא ה' הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, שְׁלֵמוּת שְׁלֹשׁ הָאוֹתִיּוֹת, עָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן וְגוֹמֵר׳ (שמות לט, לב), וְהִיא ה' שֶׁל הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי. וּמִשּׁוּם כָּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְנוּ 'אֵין דּוֹרְשִׁים בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד', חָזַר וְאָמַר 'אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ', שֶׁוַּדַּאי בְּאֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה דּוֹרְשִׁים בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, וּבְלִי שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה אֵין זֶה יִחוּדוֹ, וְזֶהוּ הַסּוֹד, שֶׁהוּא הקב"ה לְמַעְלָה אֶחָד בִּשְׁכִינָתוֹ. וּכְשֶׁהוּא לְמַטָּה בְּמטטרו"ן בְּלִי שְׁכִינָתוֹ, מִשְׁתַּנֶּה בּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר אֱלִישָׁע 'אַחֵר', שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם שְׁתֵּי רְשֻׁיּוֹת יֵשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר 'אַל תְּמִירֵנִי בוֹ, כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ', מִשּׁוּם שֶׁמטטרו"ן הוּא שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ, וּכְשֶׁהַשְּׁכִינָה בְּלִי בַּעְלָהּ, נִקְרָא מַלְאָךְ זֶה מִשְׁנֶה לָהּ, וּמִשְׁתַּנָּה שֶׁלֹּא נוֹדָעִים בָּהּ הַחֲיָלִים, וְעִם כָּל שֶׁהִיא מַטְרוֹנִיתָא, בַּמֶּה הִיא מִתְכַּסָּה? בְּאוֹתָהּ הַנִּקְרֵאת 'אָמָה'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [עד.] ולא במרכבה ביחיד, בגין דיחיד לית ליה שתוף דאיהו מטטרו״ן, ° כגוונא דנשמתא דלית לה שתוף בגופא, ואמאי אמר אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו, הכא משמע ° דאית ליה מרכבה לעילא לקודשא בריך הוא, ° דאיהו מלאכה דיליה, ומאי איהי ההיא דאיהי כלילא מחכמה ובינה ודעת, דאינון יה״ו, מלאכה דתלת אתוון (דף עד ע״א) איהי ה' שכינתא תתאה, ° שלימו דתלת אתוון, ° עלה אתמר ׳ותכל כל עבודת משכן וגו'׳ (שמות לט, לב), ° ואיהי ה' דיום הששי, ובגין דא אף על גב דאמרינן אין דורשין במרכבה ביחיד, חזר ואמר אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו, דודאי באלין תלת דורשין במרכבה ביחיד, ° ובלא אלין תלת לאו איהו יחודא דיליה, ודא איהו רזא, דאיהו ° קודשא בריך הוא לעילא חד בשכינתיה. וכד איהו לתתא במטטרו״ן בלא שכינתיה, אשתני ביה, ובגין דא אמר אלישע אחר, ° שמא חס ושלום שתי רשויות יש, ובגין דא אמר ° אל תמירני בו, ° כי שמי בקרבו, ° בגין דמטטרו״ן איהו שני למלך, וכד איהי שכינתא בלא בעלה, אתקרי האי מלאך משנה לה, ואשתניאת דלא אשתמודעין בה חיילין, ° ומה דאיהי מטרוניתא, ובמאי היא מתכסיא, בההיא דאתקריאת אמה.

התרגום: 'ולא במרכבה ביחיד', משום שליחיד אין לו שתפות שהוא מטטרו"ן, כעין הנשמה שאין לה שתפות בגוף. ולמה אמר 'אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו'? כאן משמע שיש לו מרכבה למעלה להקב"ה, שהיא מלאכתו, ומהי? זו הכלולה מחכמה ובינה ודעת שהן יה"ו, מלאכת שלש אותיות - היא ה' השכינה התחתונה, שלמות שלש האותיות, עליה נאמר ׳ותכל כל עבדת משכן וגומר׳ (שמות לט, לב), והיא ה' של היום הששי. ומשום כך, אף על פי שאמרנו 'אין דורשים במרכבה ביחיד', חזר ואמר 'אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו', שודאי באלה השלשה דורשים במרכבה ביחיד, ובלי שלשה אלה אין זה יחודו, וזהו הסוד, שהוא הקב"ה למעלה אחד בשכינתו. וכשהוא למטה במטטרו"ן בלי שכינתו, משתנה בו, ומשום כך אמר אלישע 'אחר', שמא חס ושלום שתי רשיות יש, ומשום כך אמר 'אל תמירני בו, כי שמי בקרבו', משום שמטטרו"ן הוא שני למלך, וכשהשכינה בלי בעלה, נקרא מלאך זה משנה לה, ומשתנה שלא נודעים בה החילים, ועם כל שהיא מטרוניתא, במה היא מתכסה? באותה הנקראת 'אמה'.

מן המפרשים

אור יקר: שלימו דתלת אתוון, ומלת מלאכה אינו לשון פעולה שפועלות ע׳׳י כעין מטטרו״ן אלא לשון שלימות שהיא משלמת הספירות העליונות, והיינו וכו׳, כי המשכן היה בחכמהבתבונה ודעת, והמלכות שהיא בכל מלאכה השלימה הפעולות, וע״י היה לפעולות שלימות,…

ביאור הגר"א: כגוונא דנשמתא כו'. שהנשמה בלא הנפש אי אפשר להיות כלל בגוף ואינה מראה כחותיה וזה שאומר לקמן בלא שכינתיה אשתני ביה :

לכל המפרשים על פיסקה זו