ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 79 (עג ע"ב)

מטטרו"ן ארון ושלחן ומנורה - פתילה שכינה שמנה צדיק ואורה עמודא דאמצעיתא

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 79 · דף עג ע"ב

לשון הזוהר

° וּמטטרו״ן ° אִיהוּ אָרוֹן, גּוּפָא לְאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִיהוּ שֻׁלְחָן, פָּתוֹרָא דִשְׁכִינְתָּא ° דְאִיהִי לֵ״ב, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ לֵ״ב מֵבִין, וְאִיהוּ לִשְׂמָאלָא, וּבְגִין דָּא אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן. וְאִיהוּ מְנוֹרָה ° נוּר דָּלִיק מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ נֵר יהו״ה, ° וְצָרִיךְ לְמֶהֱוֵי לִימִינָא לְקַבָּלָא מִשְׁחָא, וּבְגִין דָּא מְנוֹרָה בְּדָרוֹם, דָּא אִיהוּ מָאנָא לְקַבָּלָא פְּתִילָה וּמִשְׁחָא וּנְהוֹרָא, פְּתִילָה שְׁכִינָה, מִשְׁחָא דִילָהּ צַדִּיק ° שֶׁמֶן כָּתִית, ° נְהוֹרָא דִילָהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, כְּגַוְונָא דָא נַפְשָׁא דְאִיהִי שִׁתּוּפָא דְגוּפָא אִיהִי פְּתִילָה, רוּחַ דָּא מִשְׁחָא, נְהוֹרָא דָא נִשְׁמָתָא, מָאנָא דָא גוּפָא, אִיהוּ עֶבֶד, ° וְאִיהוּ רֶכֶב לִתְלַת סִטְרִין אִלֵּין, דְּאִינוּן קִיטוּרָא דְיִחוּדָא חֲדָא, ° דְאִינוּן ׳נֵר יהו''ה נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי כ, כז). וְהַאי עֶבֶד ° אִיהוּ כִּנּוּיָא לְכָל שְׁמָהָן, שִׁנּוּי לְכָל שְׁמָהָן, וּבֵיהּ מַרְכִּיבִין כָּל אִלָּנִין עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְטוֹב, ° מֶרְכָּבוֹת דְּסִטְרָא דְרַע, ° עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר וְלֹא בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, מַאי עֲרָיוֹת סמא״ל וְנָחָשׁ, לָא צָרִיךְ לְמֶהֱוִי בִשְׁלֹשָׁה, ° דְאִינוּן מַשְׁחִי״ת אַ״ף וְחֵימָ״ה, ° לְמֶהֱוֵי תְּלִיתָאָה בֵּינַיְיהוּ, דְּלָא מִתְקַשְּׁרִין בְּהוֹן, אֶלָּא דִיְהוֹן תַּרְוַיְיהוּ בְּפִרוּדָא, וּבְגִין דָּא אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּתְלָתָא, וְעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית בְּהִפּוּכָא, אֵין דּוֹרְשִׁין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם, דְּלָא יַעַבְדוּן פִּרוּדָא, אֶלָּא בְּיָחִיד דְּאִיהוּ יִחוּדָא חָד, ° וּבְגִין דָּא לֹא יֹאכַל אָדָם תְּרֵי, וְלֹא יִשְׁתֶּה תְּרֵי.

תרגום

וּמטטרו"ן הוּא אָרוֹן, גּוּף לַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שֶׁהוּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְהוּא שֻׁלְחָן, שֻׁלְחַן הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא לֵ"ב, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'לֵ"ב מֵבִין', וְהוּא לִשְׂמֹאל, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה 'שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן'. וְהוּא מְנוֹרָה, אֵשׁ דּוֹלֶקֶת מִצַּד הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ 'נֵר ה'', וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לְיָמִין לְקַבֵּל שֶׁמֶן, וּמִשּׁוּם כָּךְ מְנוֹרָה בְּדָרוֹם, זֶה כְּלִי לְקַבֵּל פְּתִילָה וְשֶׁמֶן וְאוֹר: פְּתִילָה - שְׁכִינָה, שַׁמְנָהּ - צַדִּיק, 'שֶׁמֶן כָּתִית', אוֹרָהּ - עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. כְּגַוְנָא זוֹ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא שֻׁתָּפוּת הַגּוּף הִיא הַפְּתִילָה, הָרוּחַ - זֶה הַשֶּׁמֶן, הָאוֹר - זוֹ הַנְּשָׁמָה, הַכְּלִי - זֶה הַגּוּף, הוּא עֶבֶד, וְהוּא מֶרְכָּבָה לִשְׁלֹשֶׁת הַצְּדָדִים הָאֵלֶּה, שֶׁהֵם קִטּוּר יִחוּד אֶחָד, שֶׁהֵם נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם (משלי כ, כז). וְעֶבֶד זֶה הוּא כִּנּוּי לְכָל הַשֵּׁמוֹת, שִׁנּוּי לְכָל הַשֵּׁמוֹת, וּבוֹ מַרְכִּיבִים כָּל הָאִילָנוֹת הָעֶלְיוֹנִים מִצַּד הַטּוֹב, מֶרְכָּבוֹת מִצַּד הָרַע - עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר 'וְלֹא בַּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה', מַהוּ 'עֲרָיוֹת'? סמא"ל וְנָחָשׁ, אֵין צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה שֶׁהֵם 'מַשְׁחִי"ת אַ"ף וְחֵימָ"ה', לִהְיוֹת שְׁלִישִׁי בֵּינֵיהֶם שֶׁלֹּא נִתְקַשְּׁרִים בָּהֶם, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם בְּפֵרוּד, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. וּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לְהֵפֶךְ: אֵין דּוֹרְשִׁים בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ פֵּרוּד, אֶלָּא בְּיָחִיד שֶׁהוּא יִחוּד אֶחָד, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנַיִם, וְלֹא יִשְׁתֶּה שְׁנַיִם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° ומטטרו״ן ° איהו ארון, גופא לאורייתא דבכתב דאיהו עמודא דאמצעיתא, ואיהו שלחן, פתורא דשכינתא ° דאיהי ל״ב, דאתמר ביה ל״ב מבין, ואיהו לשמאלא, ובגין דא אמרו מארי מתניתין שלחן בצפון. ואיהו מנורה ° נור דליק מסטרא דשכינתא, דאתמר בה נר יהו״ה, ° וצריך למהוי לימינא לקבלא משחא, ובגין דא מנורה בדרום, דא איהו מאנא לקבלא פתילה ומשחא ונהורא, פתילה שכינה, משחא דילה צדיק ° שמן כתית, ° נהורא דילה עמודא דאמצעיתא, כגוונא דא נפשא דאיהי שתופא דגופא איהי פתילה, רוח דא משחא, נהורא דא נשמתא, מאנא דא גופא, איהו עבד, ° ואיהו רכב לתלת סטרין אלין, דאינון קיטורא דיחודא חדא, ° דאינון ׳נר יהו'ה נשמת אדם׳ (משלי כ, כז). והאי עבד ° איהו כנויא לכל שמהן, שנוי לכל שמהן, וביה מרכיבין כל אלנין עלאין מסטרא דטוב, ° מרכבות דסטרא דרע, ° עלייהו אתמר ולא בעריות בשלשה, מאי עריות סמא״ל ונחש, לא צריך למהוי בשלשה, ° דאינון משחי״ת א״ף וחימ״ה, ° למהוי תליתאה בינייהו, דלא מתקשרין בהון, אלא דיהון תרוייהו בפרודא, ובגין דא אין דורשין בעריות בתלתא, ועובדא דבראשית בהפוכא, אין דורשין במעשה בראשית בשנים, דלא יעבדון פרודא, אלא ביחיד דאיהו יחודא חד, ° ובגין דא לא יאכל אדם תרי, ולא ישתה תרי.

התרגום: ומטטרו"ן הוא ארון, גוף לתורה שבכתב שהוא עמודא דאמצעיתא, והוא שלחן, שלחן השכינה שהיא ל"ב, שנאמר בו 'ל"ב מבין', והוא לשמאל, ומשום כך אמרו בעלי המשנה 'שלחן בצפון'. והוא מנורה, אש דולקת מצד השכינה, שנאמר בה 'נר ה', וצריך להיות לימין לקבל שמן, ומשום כך מנורה בדרום, זה כלי לקבל פתילה ושמן ואור: פתילה - שכינה, שמנה - צדיק, 'שמן כתית', אורה - עמודא דאמצעיתא. כגונא זו הנפש שהיא שתפות הגוף היא הפתילה, הרוח - זה השמן, האור - זו הנשמה, הכלי - זה הגוף, הוא עבד, והוא מרכבה לשלשת הצדדים האלה, שהם קטור יחוד אחד, שהם נר ה' נשמת אדם (משלי כ, כז). ועבד זה הוא כנוי לכל השמות, שנוי לכל השמות, ובו מרכיבים כל האילנות העליונים מצד הטוב, מרכבות מצד הרע - עליהם נאמר 'ולא בעריות בשלשה', מהו 'עריות'? סמא"ל ונחש, אין צריך להיות בשלשה שהם 'משחי"ת א"ף וחימ"ה', להיות שלישי ביניהם שלא נתקשרים בהם, אלא שיהיו שניהם בפרוד, ומשום כך אין דורשין בעריות בשלשה. ומעשה בראשית להפך: אין דורשים במעשה בראשית בשנים, שלא יעשו פרוד, אלא ביחיד שהוא יחוד אחד, ומשום כך לא יאכל אדם שנים, ולא ישתה שנים.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: גוף שכינתא. רוצה לומר שכינה - נפש, והקב"ה - נשמה. והנשמה בלתי הנפש אינו מתייחד בגוף כמו שאומר לקמן:

לכל המפרשים על פיסקה זו