כ"ה וכ"ד אותיות היחוד - והצדיק ד"ך והשכינה כד"ה על שכמה
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 74 · דף עג ע"א
לשון הזוהר
° דָּבָר אַחֵר וְהַמַּשְׂכִּילִים, אִלֵּין מָארֵי מִקְרָא, יַזְהִירוּ אִלֵּין ° מָארֵי מִשְׁנָה, ° דְּאִינוּן מָארֵי מַתְנִיתִין מ״ט אַנְפִּין טָהוֹר וּמ״ט אַנְפִּין טָמֵא, מ״ט אַנְפִּין טָהוֹר אִנּוּן מ״ט אַתְוָון דְּפָרָשָׁה ° דְיִחוּדָא עִלָּאָה דְאִיהוּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל כ״ה אַתְוָון, וְכ״ד אַתְוָון דְּפָרָשָׁה תִּנְיָינָא דְיִחוּדָא דְאִיהִי בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, כ״ה אַתְוָון עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שמות יט, ג) ° כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, ° וּבְּכ״ד אַתְוָון דִּכְלִילָן בְּהוֹן כ״ד סְפָרִים, דְּאִינוּן כ״ד דְּשָׁאִיב מִן ° יַמָּא דְאוֹרַיְיתָא, אִתְּמַר בְּהוֹן ° וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, ° וּמַאי נִיהוּ דְשָׁאֲבִין מִנֵּיהּ הַאי כ״ד דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, כְּלִילָא מִכ״ד סִפְרֵי דְּאוֹרַיְיתָא, דָּא צַדִּיק, דְּאִיהוּ נָהָר דְּנָפִיק מֵעִדֶן עִלָּאָה, ° בְּגִין דְּנָחִית בֵּיהּ ו', דְּאִיהוּ בֶּן י״ה. וּבְגָלוּתָא ° אִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ, וְאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיהו יט, ה) וְנָהָר יֶחרַב וְיָבֵשׁ, יֶחֱרַב ° בְּבַיִת רִאשׁוֹן, וְיָבֵשׁ בְּבַיִת שֵׁנִי, וְאִיהוּ דָךְ בְּכ״ד סְפָרִים, וְעִם כָּל דָּא דְּאִיהוּ חָרֵב וְיָבֵשׁ, אִתְּמַר בֵּיהּ ° אַל יָשׁוֹב דַּךְ נִכְלָם (תהלים עד, כא), אַל יָשׁוֹב דַּךְ, ° דְּאִיהוּ צַדִּיק בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, דַּ״ךְ בִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי כ״ד אַתְוָון דְּיִחוּדָא, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (מלכים א ב, מה) ° וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ, וְעַל אִלֵּין כ״ד אַתְוָון אִתְּמַר (ישעיהו נד, יב) ° וְשַׂמְתִּי כַּ״דְכֹ״ד שִׁמְשׁוֹתַיִךְ וגו', הַאי עָנִי אִיהוּ דַּ״ךְ, וּבַת זוּגֵיהּ ° דַכָּ״ה, וְאִיהִי כַדָּ״הּ עַל שִׁכְמָהּ, ° כ״ד ה', דְאִיהִי חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, ° וְאִינוּן ה' אֶצְבְּעָאן, דִּבְהוֹן אִתְּמַר (בראשית כד, טז) וַתְּמַלֵּא כַדָּ״הּ וַתָּעַל.
תרגום
דָּבָר אַחֵר, 'וְהַמַּשְׂכִּילִים' - אֵלֶּה בַּעֲלֵי הַמִּקְרָא, 'יַזְהִרוּ' - אֵלֶּה בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: מ"ט פָּנִים טָהוֹר וּמ"ט פָּנִים טָמֵא. מ"ט פָּנִים טָהוֹר - הֵם מ"ט אוֹתִיּוֹת שֶׁל פָּרָשַׁת הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' - כ"ה אוֹתִיּוֹת, וְכ"ד אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַפָּרָשָׁה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הַיִּחוּד שֶׁהִיא 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד'. כ"ה אוֹתִיּוֹת - עֲלֵיהֶן נֶאֱמַר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב (שמות יט, ג), וּבְכ"ד הָאוֹתִיּוֹת הַכְּלוּלִים בָּהֶן כ"ד סְפָרִים, שֶׁהֵם כ"ד שֶׁשּׁוֹאֲבִים מִיַּם הַתּוֹרָה, נֶאֱמַר בָּהֶם 'וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל', וּמַהוּ שֶׁשּׁוֹאֲבִים מִמֶּנּוּ, אוֹתָהּ כ"ד שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, הַכְּלוּלָה מִכ"ד סִפְרֵי הַתּוֹרָה? זֶה צַדִּיק, שֶׁהוּא נָהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן עֶלְיוֹן, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹרֵד בּוֹ ו' שֶׁהוּא בֶּן י"ה. וּבַגָּלוּת נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, וְנֶאֱמַר בּוֹ וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ (ישעיה יט, ה), יֶחֱרַב בְּבַיִת רִאשׁוֹן, וְיָבֵשׁ בְּבַיִת שֵׁנִי, וְהוּא דַּךְ בְּכ"ד סְפָרִים, וְעִם כָּל זֶה שֶׁהוּא חָרֵב וְיָבֵשׁ, נֶאֱמַר בּוֹ אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם (תהלים עד, כא), 'אַל יָשֹׁב דַּךְ' - שֶׁהוּא צַדִּיק 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד', 'דַּ"ךְ' בַּשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא כ"ד אוֹתִיּוֹת הַיִּחוּד, עָלֶיהָ נֶאֱמַר וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ (מלכים א ב, מה), וְעַל כ"ד אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה נֶאֱמַר וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ (ישעיה נד, יב) וְגוֹמֵר, זֶה הֶעָנִי הוּא דַּ"ךְ, וּבַת זוּגוֹ דַּכָּ"ה, וְהִיא כַדָּ"הּ עַל שִׁכְמָהּ, כ"ד ה', שֶׁהִיא חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, וְהֵם ה' אֶצְבָּעוֹת, שֶׁבָּהֶן נֶאֱמַר וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל (בראשית כד, טז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° דבר אחר והמשכילים, אלין מארי מקרא, יזהירו אלין ° מארי משנה, ° דאינון מארי מתניתין מ״ט אנפין טהור ומ״ט אנפין טמא, מ״ט אנפין טהור אנון מ״ט אתוון דפרשה ° דיחודא עלאה דאיהו שמע ישראל כ״ה אתוון, וכ״ד אתוון דפרשה תניינא דיחודא דאיהי ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כ״ה אתוון עלייהו אתמר (שמות יט, ג) ° כה תאמר לבית יעקב, ° ובכ״ד אתוון דכלילן בהון כ״ד ספרים, דאינון כ״ד דשאיב מן ° ימא דאורייתא, אתמר בהון ° ותגיד לבני ישראל, ° ומאי ניהו דשאבין מניה האי כ״ד דאיהי שכינתא, כלילא מכ״ד ספרי דאורייתא, דא צדיק, דאיהו נהר דנפיק מעדן עלאה, ° בגין דנחית ביה ו', דאיהו בן י״ה. ובגלותא ° אסתלק מניה, ואתמר ביה (ישעיהו יט, ה) ונהר יחרב ויבש, יחרב ° בבית ראשון, ויבש בבית שני, ואיהו דך בכ״ד ספרים, ועם כל דא דאיהו חרב ויבש, אתמר ביה ° אל ישוב דך נכלם (תהלים עד, כא), אל ישוב דך, ° דאיהו צדיק ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ד״ך בשכינתא, דאיהי כ״ד אתוון דיחודא, עליה אתמר (מלכים א ב, מה) ° והמלך שלמה ברוך, ועל אלין כ״ד אתוון אתמר (ישעיהו נד, יב) ° ושמתי כ״דכ״ד שמשותיך וגו', האי עני איהו ד״ך, ובת זוגיה ° דכ״ה, ואיהי כד״ה על שכמה, ° כ״ד ה', דאיהי חמשה חומשי תורה, ° ואינון ה' אצבעאן, דבהון אתמר (בראשית כד, טז) ותמלא כד״ה ותעל.
התרגום: דבר אחר, 'והמשכילים' - אלה בעלי המקרא, 'יזהרו' - אלה בעלי המשנה, שהם בעלי המשנה: מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא. מ"ט פנים טהור - הם מ"ט אותיות של פרשת היחוד העליון שהוא 'שמע ישראל' - כ"ה אותיות, וכ"ד אותיות של הפרשה השניה של היחוד שהיא 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. כ"ה אותיות - עליהן נאמר כה תאמר לבית יעקב (שמות יט, ג), ובכ"ד האותיות הכלולים בהן כ"ד ספרים, שהם כ"ד ששואבים מים התורה, נאמר בהם 'ותגיד לבני ישראל', ומהו ששואבים ממנו, אותה כ"ד שהיא השכינה, הכלולה מכ"ד ספרי התורה? זה צדיק, שהוא נהר היוצא מעדן עליון, משום שיורד בו ו' שהוא בן י"ה. ובגלות נסתלק ממנו, ונאמר בו ונהר יחרב ויבש (ישעיה יט, ה), יחרב בבית ראשון, ויבש בבית שני, והוא דך בכ"ד ספרים, ועם כל זה שהוא חרב ויבש, נאמר בו אל ישב דך נכלם (תהלים עד, כא), 'אל ישב דך' - שהוא צדיק 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', 'ד"ך' בשכינה, שהיא כ"ד אותיות היחוד, עליה נאמר והמלך שלמה ברוך (מלכים א ב, מה), ועל כ"ד אותיות אלה נאמר ושמתי כדכד שמשתיך (ישעיה נד, יב) וגומר, זה העני הוא ד"ך, ובת זוגו דכ"ה, והיא כד"ה על שכמה, כ"ד ה', שהיא חמשה חמשי תורה, והם ה' אצבעות, שבהן נאמר ותמלא כדה ותעל (בראשית כד, טז).
מן המפרשים
אור יקר: בכ״ד אתוון דכלילן בהון כ״ד ספרים, דהיינו סוד תורה תפארת, נביאים נצח והוד, כתובים יסוד ומלכות שהם חמשה ספירות אלו, ובהם כ״ד ספרים, חמשה חומשי תורה בת״ת, שמנה ספרי נביאים בנצח הוד, ראשונים בנצח אחרונים בהוד, ששה ספרי כתובים…
ביאור הגר"א: ומאי ניהו כו'. רוצה לומר זה בשבת אבל בגוף ובמשכן היכן מרומז ואמר שהכבד הוא הגיהנם (שהוא התאוה) , ומרה הוא אש של גיהנם שהיא הקנאה שכל החלאין תלוין בה כמו שאמרו ( בבא קמא צב ע"ב ) על פסוק והסירותי מחלה כו' וזה שאומר ואחריתה מרה…