תקון הגוף כתקון המשכן - הארון לב והמנורה ראש בשבעת נרותיה
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 70 · דף יג ע"ב
לשון הזוהר
[יג:] וְעָשׂוּ אֲרוֹן ° דָּא שַׁבָּת, ° דְּמַשְׁכְּנָא ° אִיהוּ שֵׁשׁ מָשְׁזָר, כְּלִיל שִׁית יוֹמִין דִּבְּרֵאשִׁית, דְּאִינוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְגוּף עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּתְרֵין שׁוֹקִין תְּרֵין נְבִיאֵי קְשׁוֹט, וְצַדִּיק אוֹת בְּרִית בֵּינַיְיהוּ, מַשְׁכְּנָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה כְּלִילָא מִכֻּלְּהוּ תִּקּוּנִין דְּגוּפָא, ° צֶלַע הַמִּשְׁכָּן דָּא מטטרו״ן, שִׁפְחָה דְמַטְרוֹנִיתָא עַלָהּ אִתְּמַר (בראשית ב, כג) עֶצֶם מֵעֲצָמַי, ° עֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר (שמות כד, ו), אָרוֹן וַדַּאי ° דָא לֵ״ב, נוּר דָּלִיק, כְּלִיל ל״ב נְתִיבוֹת, ° וְאִיהוּ שַׁבָּת, ° וּבֵיהּ שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְאִיהִי תּוֹרַת חָכָם, וּבָה לֵב מֵבִין, וְאִיהוּ נְשָׁמָה יְתֵירָה דְשַׁבָּת, וְאִיהוּ חֵירוּ דְּשַׁבָּת, ° דִּבְגִינָהּ לָא שָׁלְטִין מָארֵי דְגֵיהִנָּם עַל עָלְמָא, ° וּמַאי נִיהוּ גֵיהִנָּם בְּגוּפָא, דָּא כָּבֵד, וְאִיהִי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, לְאַעֲבָרָא לֵיהּ מֵעָלְמָא, וְכָבֵד בֵּיהּ מָרָה גֵיהִנָּם דְּאוֹקִיד בֵּיהּ. ° כַּפֹּרֶת הַלֵּב דָּא פְרִישׁוּ דְסֻכַּת שָׁלוֹם, דְּאִתְּמַר בָּהּ הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם, מְנַרְתָּא דָא רֵישָׁא, וְשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ עֲלֵיהּ, אִינוּן תְּרֵין אוּדְנִין, וּתְרֵין עַיְינִין, וּתְרֵין נוּקְבֵי חוֹטְמָא, וּפוּמָא, וּמְנַרְתָּא לִימִינָא, וְאִתְּמַר בָּהּ הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים, בְּגִין דְּתַמָּן מוֹחָא בְרֵישָׁא, ° וְחָכְמָה בְּמוֹחָא שַׁרְיָא, וּבֵיהּ נָהִיר מְנַרְתָּא, בְּגִין ° דְּאִיהוּ מִשְׁחָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ׳ (תהלים קלג, ב), (דף עב ע״ב) ° כַּנְפֵי רֵיאָה, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שמות כה, כ) וְהָיוּ הַכְּרֻבִים ° פּוֹרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, סוֹכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת, דָּא כַפֹּרֶת הַלֵּב.
תרגום
'וְעָשׂוּ אֲרוֹן' - זוֹ שַׁבָּת, שֶׁל הַמִּשְׁכָּן הִיא 'שֵׁשׁ מָשְׁזָר', כּוֹלֵל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁהֵן שְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת - חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְהַגּוּף - עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּשְׁתֵּי הַשּׁוֹקַיִם - שְׁנֵי נְבִיאֵי אֱמֶת, וְצַדִּיק - אוֹת בְּרִית בֵּינֵיהֶם, הַמִּשְׁכָּן - הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה הַכְּלוּלָה מִכָּל תִּקּוּנֵי הַגּוּף. 'צֶלַע הַמִּשְׁכָּן' - זֶה מטטרו"ן, שִׁפְחַת הַמַּטְרוֹנִיתָא, עָלֶיהָ נֶאֱמַר עֶצֶם מֵעֲצָמַי (בראשית ב, כג), 'עֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר'. הָאָרוֹן וַדַּאי - זֶה לֵ"ב, אֵשׁ דּוֹלֶקֶת, כּוֹלֵל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת, וְהוּא שַׁבָּת, וּבוֹ הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא תּוֹרַת חָכָם, וּבָהּ לֵב מֵבִין, וְהוּא הַנְּשָׁמָה הַיְּתֵרָה שֶׁל שַׁבָּת, וְהוּא חֵרוּת הַשַּׁבָּת, שֶׁבִּגְלָלָהּ אֵין שׁוֹלְטִים בַּעֲלֵי הַגֵּיהִנֹּם עַל הָעוֹלָם. וּמַהוּ גֵּיהִנֹּם בַּגּוּף? זֶה הַכָּבֵד, וְהוּא מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, לְהַעֲבִירוֹ מִן הָעוֹלָם, וְכָבֵד בּוֹ הַמָּרָה - גֵּיהִנֹּם הַשּׂוֹרֵף בּוֹ. כַּפֹּרֶת הַלֵּב - זוֹ פְּרִישַׂת סֻכַּת שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ 'הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם', הַמְּנוֹרָה - זֶה הָרֹאשׁ, וְשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ עָלָיו - הֵם שְׁתֵּי הָאָזְנַיִם וּשְׁתֵּי הָעֵינַיִם וּשְׁתֵּי נְקָבֵי הָאַף, וְהַפֶּה. וְהַמְּנוֹרָה לְיָמִין, וְנֶאֱמַר בָּהּ 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים', מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם הַמֹּחַ בָּרֹאשׁ, וְהַחָכְמָה שׁוֹרָה בַּמֹּחַ, וּבוֹ מְאִירָה הַמְּנוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא שֶׁמֶן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ׳ (תהלים קלג, ב), כַּנְפֵי הָרֵאָה - עֲלֵיהֶן נֶאֱמַר וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה (שמות כה, כ), סוֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת - זוֹ כַּפֹּרֶת הַלֵּב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [יג:] ועשו ארון ° דא שבת, ° דמשכנא ° איהו שש משזר, כליל שית יומין דבראשית, דאינון תרין דרועין חסד וגבורה, וגוף עמודא דאמצעיתא, ותרין שוקין תרין נביאי קשוט, וצדיק אות ברית בינייהו, משכנא שכינתא תתאה כלילא מכלהו תקונין דגופא, ° צלע המשכן דא מטטרו״ן, שפחה דמטרוניתא עלה אתמר (בראשית ב, כג) עצם מעצמי, ° עצם השמים לטהר (שמות כד, ו), ארון ודאי ° דא ל״ב, נור דליק, כליל ל״ב נתיבות, ° ואיהו שבת, ° וביה שכינתא עלאה, דאיהי תורת חכם, ובה לב מבין, ואיהו נשמה יתירה דשבת, ואיהו חירו דשבת, ° דבגינה לא שלטין מארי דגיהנם על עלמא, ° ומאי ניהו גיהנם בגופא, דא כבד, ואיהי מזבח הנחשת, לאעברא ליה מעלמא, וכבד ביה מרה גיהנם דאוקיד ביה. ° כפרת הלב דא פרישו דסכת שלום, דאתמר בה הפורש סכת שלום, מנרתא דא רישא, ושבעה נרותיה עליה, אינון תרין אודנין, ותרין עיינין, ותרין נוקבי חוטמא, ופומא, ומנרתא לימינא, ואתמר בה הרוצה להחכים ידרים, בגין דתמן מוחא ברישא, ° וחכמה במוחא שריא, וביה נהיר מנרתא, בגין ° דאיהו משחא, דאתמר ביה ׳כשמן הטוב על הראש׳ (תהלים קלג, ב), (דף עב ע״ב) ° כנפי ריאה, עלייהו אתמר (שמות כה, כ) והיו הכרבים ° פורשי כנפים למעלה, סוככים בכנפיהם על הכפרת, דא כפרת הלב.
התרגום: 'ועשו ארון' - זו שבת, של המשכן היא 'שש משזר', כולל ששת ימי בראשית, שהן שתי הזרועות - חסד וגבורה, והגוף - עמודא דאמצעיתא, ושתי השוקים - שני נביאי אמת, וצדיק - אות ברית ביניהם, המשכן - השכינה התחתונה הכלולה מכל תקוני הגוף. 'צלע המשכן' - זה מטטרו"ן, שפחת המטרוניתא, עליה נאמר עצם מעצמי (בראשית ב, כג), 'עצם השמים לטהר'. הארון ודאי - זה ל"ב, אש דולקת, כולל שלשים ושתים נתיבות, והוא שבת, ובו השכינה העליונה שהיא תורת חכם, ובה לב מבין, והוא הנשמה היתרה של שבת, והוא חרות השבת, שבגללה אין שולטים בעלי הגיהנם על העולם. ומהו גיהנם בגוף? זה הכבד, והוא מזבח הנחשת, להעבירו מן העולם, וכבד בו המרה - גיהנם השורף בו. כפרת הלב - זו פרישת סכת שלום, שנאמר בה 'הפורש סכת שלום', המנורה - זה הראש, ושבעה נרותיה עליו - הם שתי האזנים ושתי העינים ושתי נקבי האף, והפה. והמנורה לימין, ונאמר בה 'הרוצה להחכים ידרים', משום ששם המח בראש, והחכמה שורה במח, ובו מאירה המנורה, משום שהוא שמן, שנאמר בו ׳כשמן הטוב על הראש׳ (תהלים קלג, ב), כנפי הראה - עליהן נאמר והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה (שמות כה, כ), סוככים בכנפיהם על הכפרת - זו כפרת הלב.
מן המפרשים
אור יקר: ועשו ארון דא שבת, לפי מה שפירש שענין המשכן ועובדא דבראשית הם ענין א׳ בדיורין דשכיגתא, אמר שהארון הוא הנקודה האמצעית אל ששת הימים דהיינו סוד נקודת שבת, והיא בחינת דקות משכן השכינה כקדושתשבת, וששת ימים במשכן לנקודת שבת היינו השש…
ביאור הגר"א: דא שבת. רוצה לומר שכינה עילאה, כמו שאומר דמשכן הוא שכינתא תתאה, כלול מששת ימי בראשית, וארון כנגד שבת: