המשכן ציור מעשה בראשית - וכ"ח אותיות בפסוק בראשית ברא
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 69 · דף עב ע"א
לשון הזוהר
[עב.] אַדְהָכִי הָא סָבָא אִתְחַזַּר כְּמִלְּקַדְמִין, וְאָמַר בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, חֲזוֹר בָּךְ, ° עָאלַת לְגִנְּתָא וְאִתְבְּהִילַת לְנַפְקָא מִתַּמָּן, וּמִתַּמָּן עָאלַת לְמַשְׁכְּנָא דְאִיהוּ צִיּוּר דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְנָפְקַת מִתַּמָּן, אִית לָךְ לְאַחְזָרָא תַּמָּן, דְּהָא ° כַּמָּה חֲיָילִין נָטְרִין לָךְ מֵעַמָּא קַדִּישָׁא, (דף עב ע״א) לְמִשְׁמַע מָאן צִיּוּרִין דְּתַמָּן, דְּאִינוּן כְּגַוְונָא דְּדִיּוֹרִין דִּשְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן (שם כה, ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, דְּוַדַּאי מַשְׁכְּנָא וּמְנַרְתָּא וּמַקְדְּשָׁא וּמַדְבְּחָא וּפָתוֹרָא, כֹּלָּא אִיהוּ דִיּוֹקְנָא דְּדִיּוֹרִין דִּשְׁכִינְתָּא ° לְעִילָא וְתַתָּא. מִיָּד פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר ׳וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה וגו'׳ (שם לו, ז), מַאי ׳כָּל חֲכַם לֵב׳, ° הַהוּא דְאִיהוּ חָכָם בְּחָכְמָה, וּבְל״ב נְתִיבוֹת דִּילה, דְּאִינוּן כְּלִילָן ° בְּשִׁית יוֹמֵי דִבְּרֵאשִׁית, וְהַיְינוּ שֵׁשׁ מָשְׁזָר, דְּאִינוּן שִׁית יוֹמֵי דִבְּרֵאשִׁית כְּלִילָן ° מֵעֶשֶׂר אֲמִירָן וְל״ב שְׁבִילִין, דְּאִינוּן ל״ב זִמְנִין אֱלֹהִי״ם ° בְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית. וְהַמַּשְׂכִּילִים, ° בְּהוֹן אִשְׁתְּמוֹדְעִין אַתְוָון, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן יוֹדֵעַ הָיָה בְּצַלְאֵל לְצַרֵף אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, ° וְאִינוּן ° כ״ח אַתְוָון, וְאַרְבַּע סְרֵי אָחֳרָנִין גְּנִיזִין בְּהוֹן, וְאִלֵּין אִינוּן כ״ח אַתְוָון, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי״ם ׳אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׳, וַעֲלַיְהוּ אִתְּמַר (תהלים קיא, ו) ° כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, וּבְגָלוּתָא אִסְתַּלַּק הַאי כֹ״חַ מִנַּיְיהוּ, וְאִתְּמַר בְּהוֹן (איכה א, ו) וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף, וּבְגִין דָּא אָמְרִין בְּקַדִּישׁ וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אדנ״י, לָקֳבֵל כ״ח אַתְוָון אָחֳרָנִין, דְּאִית בְּאִלֵּין שֶׁבַע תֵּיבִין דְּאִינוּן, יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא, וְדָא אִיהוּ הָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּכָל כֹּחוֹ, י״ד אָחֳרָנִין אִינוּן יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה, ° וְסִימָן אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר, וּבְאִלֵּין י״ד אַתְוָון אוֹמָאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יז, טז) כִּי יָ״ד ׳עַל כֵּס יָה׳. קָם סָבָא וְאָמַר, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, בְּוַדַּאי ° אִלֵּין אַרְבַּע סְרֵי דְּפוּרִים אִינוּן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ ° דָּא י״ד י״ה, ° אֲבָל סִימָנִין דְכ״ח אִינוּן אוֹר אַרְבָּעָה עָשָׂר י״ד קַדְמָאִין דְכ״ח, י״ד תִּנְיָינִין אִינוּן ׳בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם׳ (במדבר ט, ה) כו', ° וְאִינוּן י״ד פִּרְקִין דְּיָ״ד יְמִינָא, וְיָ״ד שְׂמָאלָא, וְי״ד פִּרְקִין דְּגוּפָא, ° וְאִינוּן תְּלַת פִּרְקִין דִּדְרוֹעָא יְמִינָא, וּתְלַת דִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא, וּתְלַת דְּשׁוֹקָא יְמִינָא, וּתְלַת דְּשׁוֹקָא שְׂמָאלָא, וּתְרֵין דְּגוּפָא, ° וְרָזָא דְמִלָּה שְׁלֹשָׁה ׳פוֹנִים יָמָּה, וּשְׁלֹשָׁה פּוֹנִים נֶגְבָּה׳ (מלכים א ז, כה) וכו', ° וְכֹלָּא דָא כְּגַוְונָא דְּדָא, תִּקּוּנָא דְגוּפָא כְּתִקּוּנָא דְמַשְׁכְּנָא, הָא תְּלַת זִמְנִין אַרְבַּע סְרֵי, פּוּרִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ, פֶּסַח אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּלִיתָאָה ׳בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם׳, וְסָלְקִין לְאַרְבְּעִין וּתְרֵין יוֹמִין, ° וְדָא אִיהוּ ׳וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב׳ (שמות לו, ח) כו'.
תרגום
בֵּינְתַיִם הַזָּקֵן חָזַר כְּבַתְּחִלָּה, וְאָמַר: בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, שׁוּב אֵלֶיךָ. נִכְנַסְתָּ לַגַּן וְנֶחְפַּזְתָּ לָצֵאת מִשָּׁם, וּמִשָּׁם נִכְנַסְתָּ לַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא צִיּוּר מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְיָצָאתָ מִשָּׁם, יֵשׁ לְךָ לַחֲזֹר שָׁם, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה חֲיָלִים מֵהָעָם הַקָּדוֹשׁ שׁוֹמְרִים אוֹתְךָ, לִשְׁמֹעַ אֵלּוּ צִיּוּרִים יֵשׁ שָׁם, שֶׁהֵם כְּעֵין מְדוֹרֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה, ח), שֶׁוַּדַּאי הַמִּשְׁכָּן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּקְדָּשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ וְהַשֻּׁלְחָן, הַכֹּל הוּא דְּמוּת מְדוֹרֵי הַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. מִיָּד פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר ׳וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה וְגוֹמֵר׳ (שמות לו, ח), מַהוּ ' ׳כָּל חֲכַם לֵב׳ '? אוֹתוֹ שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמָה וּבִשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹתֶיהָ, שֶׁהֵן כְּלוּלוֹת בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְהַיְנוּ 'שֵׁשׁ מָשְׁזָר', שֶׁשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית כְּלוּלִים מֵעֶשֶׂר אֲמִירוֹת וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת, שֶׁהֵן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם פְּעָמִים 'אֱלֹהִים' בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וְ'הַמַּשְׂכִּילִים' - בָּהֶם נוֹדָעוֹת הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם 'יוֹדֵעַ הָיָה בְּצַלְאֵל לְצָרֵף אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ', וְהֵן כ"ח אוֹתִיּוֹת, וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֲחֵרוֹת גְּנוּזוֹת בָּהֶן. וְאֵלֶּה הֵן כ"ח הָאוֹתִיּוֹת: 'בְּרֵאשִׁית ׳בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׳ ', וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ (תהלים קיא, ו), וּבַגָּלוּת נִסְתַּלֵּק כֹּחַ זֶה מֵהֶם, וְנֶאֱמַר בָּהֶם וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף (איכה א, ו), וּמִשּׁוּם כָּךְ אוֹמְרִים בַּקַּדִּישׁ 'וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי', כְּנֶגֶד כ"ח אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁיֵּשׁ בְּאֵלֶּה שֶׁבַע הַתֵּבוֹת שֶׁהֵן: 'יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא', וְזֶהוּ הָעוֹנֶה 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא' בְּכָל כֹּחוֹ. י"ד אֲחֵרוֹת הֵן 'יהו״ה אֱלֹהֵינוּ יהו״ה', וְסִימָן: 'אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר' בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר, וּבְאֵלֶּה י"ד אוֹתִיּוֹת שְׁבוּעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ׳ (שמות יז, טז). קָם הַזָּקֵן וְאָמַר: בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, בְּוַדַּאי אֵלֶּה הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שֶׁל פּוּרִים הֵם, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ - זֶה י"ד י"ה, אֲבָל סִימָנֵי כ"ח הֵם 'אוֹר אַרְבָּעָה עָשָׂר' - י"ד רִאשׁוֹנִים שֶׁל כ"ח, י"ד שְׁנִיִּים הֵם ' ׳בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם׳ ' וְכוּ', וְהֵם י"ד פְּרָקִים שֶׁל הַיָּד הַיְמָנִית וְהַיָּד הַשְּׂמָאלִית, וְי"ד פְּרָקִים שֶׁל הַגּוּף, וְהֵם שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים שֶׁל הַזְּרוֹעַ הַיְמָנִית וּשְׁלֹשָׁה שֶׁל הַזְּרוֹעַ הַשְּׂמָאלִית, וּשְׁלֹשָׁה שֶׁל הַשּׁוֹק הַיְמָנִית וּשְׁלֹשָׁה שֶׁל הַשּׁוֹק הַשְּׂמָאלִית, וּשְׁנַיִם שֶׁל הַגּוּף, וְסוֹד הַדָּבָר שְׁלֹשָׁה ׳פֹּנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה׳ (מלכים א ז, כה) וְכוּ', וְהַכֹּל זֶה כְּעֵין זֶה - תִּקּוּן הַגּוּף כְּתִקּוּן הַמִּשְׁכָּן. הֲרֵי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה: פּוּרִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ, פֶּסַח 'אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר', וּשְׁלִישִׁית ' ׳בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם׳ ', וְעוֹלִים לְאַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יָמִים, וְזֶהוּ ' ׳וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב׳ ' וְכוּ'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [עב.] אדהכי הא סבא אתחזר כמלקדמין, ואמר בוצינא קדישא, חזור בך, ° עאלת לגנתא ואתבהילת לנפקא מתמן, ומתמן עאלת למשכנא דאיהו ציור דעובדא דבראשית, ונפקת מתמן, אית לך לאחזרא תמן, דהא ° כמה חיילין נטרין לך מעמא קדישא, (דף עב ע״א) למשמע מאן ציורין דתמן, דאינון כגוונא דדיורין דשכינתא, דאתמר בהון (שם כה, ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, דודאי משכנא ומנרתא ומקדשא ומדבחא ופתורא, כלא איהו דיוקנא דדיורין דשכינתא ° לעילא ותתא. מיד פתח רבי שמעון ואמר ׳ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה וגו'׳ (שם לו, ז), מאי ׳כל חכם לב׳, ° ההוא דאיהו חכם בחכמה, ובל״ב נתיבות דילה, דאינון כלילן ° בשית יומי דבראשית, והיינו שש משזר, דאינון שית יומי דבראשית כלילן ° מעשר אמירן ול״ב שבילין, דאינון ל״ב זמנין אלהי״ם ° בעובדא דבראשית. והמשכילים, ° בהון אשתמודעין אתוון, דאתמר בהון יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ, ° ואינון ° כ״ח אתוון, וארבע סרי אחרנין גניזין בהון, ואלין אינון כ״ח אתוון, בראשית ברא אלהי״ם ׳את השמים ואת הארץ׳, ועליהו אתמר (תהלים קיא, ו) ° כח מעשיו הגיד לעמו, ובגלותא אסתלק האי כ״ח מנייהו, ואתמר בהון (איכה א, ו) וילכו בלא כח לפני רודף, ובגין דא אמרין בקדיש ועתה יגדל נא כח אדנ״י, לקבל כ״ח אתוון אחרנין, דאית באלין שבע תיבין דאינון, יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא, ודא איהו העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו, י״ד אחרנין אינון יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה, ° וסימן אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר, ובאלין י״ד אתוון אומאה, הדא הוא דכתיב (שמות יז, טז) כי י״ד ׳על כס יה׳. קם סבא ואמר, בוצינא קדישא, בודאי ° אלין ארבע סרי דפורים אינון, בארבעה עשר בו ובחמשה עשר בו ° דא י״ד י״ה, ° אבל סימנין דכ״ח אינון אור ארבעה עשר י״ד קדמאין דכ״ח, י״ד תניינין אינון ׳בראשון בארבעה עשר יום׳ (במדבר ט, ה) כו', ° ואינון י״ד פרקין די״ד ימינא, וי״ד שמאלא, וי״ד פרקין דגופא, ° ואינון תלת פרקין דדרועא ימינא, ותלת דדרועא שמאלא, ותלת דשוקא ימינא, ותלת דשוקא שמאלא, ותרין דגופא, ° ורזא דמלה שלשה ׳פונים ימה, ושלשה פונים נגבה׳ (מלכים א ז, כה) וכו', ° וכלא דא כגוונא דדא, תקונא דגופא כתקונא דמשכנא, הא תלת זמנין ארבע סרי, פורים בארבעה עשר בו, פסח אור לארבעה עשר, תליתאה ׳בראשון בארבעה עשר יום׳, וסלקין לארבעין ותרין יומין, ° ודא איהו ׳ויעשו כל חכם לב׳ (שמות לו, ח) כו'.
התרגום: בינתים הזקן חזר כבתחלה, ואמר: בוצינא קדישא, שוב אליך. נכנסת לגן ונחפזת לצאת משם, ומשם נכנסת למשכן שהוא ציור מעשה בראשית, ויצאת משם, יש לך לחזר שם, שהרי כמה חילים מהעם הקדוש שומרים אותך, לשמע אלו ציורים יש שם, שהם כעין מדורי השכינה, שנאמר בהם ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה, ח), שודאי המשכן והמנורה והמקדש והמזבח והשלחן, הכל הוא דמות מדורי השכינה למעלה ולמטה. מיד פתח רבי שמעון ואמר ׳ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה וגומר׳ (שמות לו, ח), מהו ' ׳כל חכם לב׳ '? אותו שהוא חכם בחכמה ובשלשים ושתים נתיבותיה, שהן כלולות בששת ימי בראשית, והינו 'שש משזר', שששת ימי בראשית כלולים מעשר אמירות ושלשים ושתים נתיבות, שהן שלשים ושתים פעמים 'אלהים' במעשה בראשית. ו'המשכילים' - בהם נודעות האותיות, שנאמר בהם 'יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ', והן כ"ח אותיות, וארבע עשרה אחרות גנוזות בהן. ואלה הן כ"ח האותיות: 'בראשית ׳ברא אלהים את השמים ואת הארץ׳ ', ועליהן נאמר כח מעשיו הגיד לעמו (תהלים קיא, ו), ובגלות נסתלק כח זה מהם, ונאמר בהם וילכו בלא כח לפני רודף (איכה א, ו), ומשום כך אומרים בקדיש 'ועתה יגדל נא כח אדני', כנגד כ"ח אותיות אחרות, שיש באלה שבע התבות שהן: 'יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא', וזהו העונה 'אמן יהא שמה רבא' בכל כחו. י"ד אחרות הן 'יהו״ה אלהינו יהו״ה', וסימן: 'אור לארבעה עשר' בודקים את החמץ לאור הנר, ובאלה י"ד אותיות שבועה, הדא הוא דכתיב ׳כי יד על כס יה׳ (שמות יז, טז). קם הזקן ואמר: בוצינא קדישא, בודאי אלה הארבע עשרה של פורים הם, בארבעה עשר בו ובחמשה עשר בו - זה י"ד י"ה, אבל סימני כ"ח הם 'אור ארבעה עשר' - י"ד ראשונים של כ"ח, י"ד שניים הם ' ׳בראשון בארבעה עשר יום׳ ' וכו', והם י"ד פרקים של היד הימנית והיד השמאלית, וי"ד פרקים של הגוף, והם שלשה פרקים של הזרוע הימנית ושלשה של הזרוע השמאלית, ושלשה של השוק הימנית ושלשה של השוק השמאלית, ושנים של הגוף, וסוד הדבר שלשה ׳פנים ימה ושלשה פנים נגבה׳ (מלכים א ז, כה) וכו', והכל זה כעין זה - תקון הגוף כתקון המשכן. הרי שלש פעמים ארבע עשרה: פורים בארבעה עשר בו, פסח 'אור לארבעה עשר', ושלישית ' ׳בראשון בארבעה עשר יום׳ ', ועולים לארבעים ושני ימים, וזהו ' ׳ויעשו כל חכם לב׳ ' וכו'.
מן המפרשים
אור יקר: פסח אור לארבעה עשר דהיינו י״ד שנית, דהיינו ביעור החמץ כדפירשתי, י״ד שלישית בראשון בארבעה עשר דהיינו ביעור כח שרו של מצרים טלה ודאי, והם י״ד י״ד י״ד יום׳
ביאור הגר"א: עאלת לגנתא כו'. רוצה לומר שהתחיל לדרוש בעובדא דגן עדן וסיים מהרה וכן במשכן: