ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 68 (עא ע"ב)

כניסת רשב"י לגן עדן - וב' דבראשית מקדש שהאותיות מאירות בו

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 68 · דף עא ע"ב

לשון הזוהר

[עא:] קָם סָבָא חַד פָּתַח וְאָמַר, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, כַּמָּה חֲיָלִין נָטְרִין (דף עא ע״ב) לָךְ בְּגִנְּתָא דְעִדֶן, כַּמָּה מַשִּׁרְיָין דְּמַלְאָכִין מִסְתַּכְּלִין מִמַּשְׁקוֹפֵי רְקִיעָא בְּגִנְּתָא, בְּזִמְנָא דְתֵעוֹל תַּמָּן, וְכֻלְּהוּ מִסְתַּכְּלִין בָּךְ, וְגַוָּונִין דִּרְקִיעָא בָּךְ יַזְהִירוּ, בְּגִין דְּבָךְ נַהֲרָא שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי זֹהַר הָרָקִיעַ, וְגַן אִיהוּ סָתִים וְחָתִים, עַד דְּתֵיעוֹל בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה׳ (שיר ד יב).וְגַוָּונִין לָא נָהֲרִין בִּרְקִיעָא עַד דְּיֵעוֹל תַּמָּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִיָּד דְּיֵעוֹל תַּמָּן, אִתְּמַר בְּהוֹן ׳נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת׳ אֱלֹהִי״ם (יחזקאל א א), מַאי מַרְאוֹת אֶלָּא מַ״ר אוֹ״ת, מַר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳ (ישעיהו לג ז), וְאִיהוּ אוֹת בַּצָּבָא דִילֵיהּ, לֵיהּ מִתְפַּתְּחִין רְקִיעִין, וּבֵיהּ נָהֲרִין כָּל גַּוָּונִין דִּלְהוֹן, וּכְעַן בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא קוּם נְהִיר גַּוָּונִין דִּרְקִיעָא בְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, וְנָהִיר כֹּכְבַיָּא בְּהוֹן בְּנִקּוּדֵי, כְּזֹהַר דָּא כָּרְסַיָּא יְקָרָא, דְכָל נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין מִתַּמָּן אִתְגַּזְרוּ.קָם בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, פָּתַח כְּמִלְּקַדְמִין, וְאָמַר וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ אִלֵּין אַתְוָון, דְּכֻלְּהוּ כְּלִילָן בְּאָת ב' מִן בְּרֵאשִׁית, ב' אִיהִי בַּיִת, בֵּי מַקְדְּשָׁא, דְתַמָּן בָּהּ נָהֲרִין כָּל אַתְוָון, רֵאשִׁית נְקוּדָה בְּהֵיכָלֵיהּ, כְּגַוְונָא דָא בּ, עֲלָהּ אִתְּמַר ׳כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה׳ (תהלים מה יד), תֵּשַׁע נְקוּדִין תַּלְיָין מִינָהּ, וְאִיהִי סַפִּיר גִּזְרָתָם עֲשִׂירִית לוֹן.וְאִלֵּין אִינוּן דְּנָהֲרִין בְּאָת ב' דְאִיהִי בֵּי מַקְדְּשָׁא דִלְעִילָא, וְסַפִּירִים אִתְקְרִיאוּ עַל שֵׁם ׳הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד׳ אֵ״ל (שם יט ב), וּלְבָתַר דְּאִינוּן מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵ״ל, אִתְקְרִיאוּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי מָה, וְנָחִית בְּהוּ יו״ד ה״א וא״ו ה״א לְאַנְהָרָא בְּהוֹן, דְּעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרִיאוּ, וְכֻלְּהוּ נְהִירִין בְּאַתְוָון אִלֵּין סְפִירָן, וְאַתְוָון דִּי בְהוֹן אִתְבְּנִיאַת דְּאִיהִי ב', כְּגַוְונָא דָא, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְמִלָּה ׳בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת׳ (משלי כד ג).וּבֵיתָא דָא אִית לֵיהּ תְּלַת גַּגִּין, וְאִינוּן תְּלַת עַמּוּדִין דְּסָמְכִין לָהּ, וְאִינוּן ו' ו' ו', עֲלַיְהוּ אִתְּמַר ׳וָוִי הָעַמּוּדִים וַחֲשׁוּקֵיהֶם כָּסֶף׳ (שמות כז י), תְּלַת עַמּוּדִים אִלֵּין תְּלַת אֲבָהָן, דְּסָמְכִין לְבֵיתָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וַחֲשׁוּקֵיהֶם אִלֵּין תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן יָכִין וּבוֹעַז, וַעֲלַיְהוּ בֵיתָא קַיְימָא, וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן (שם כו כח) דָּא נְקוּדָה מִלְּגָאו, דְּסָתִים מִלְּגָאו, מַבְרִיחַ דָּא ו', אִתְפַּשְׁטוּתָא דְהַהִיא נְקוּדָה דְּאִיהִי י', מַבְרִיחַ וַדַּאי, מִן קָצֶה דָא ה' עִלָּאָה, אֶל הַקָּצֶה דָא ה' תַּתָּאָה, קִשּׁוּרָא דִתְלַת עַמּוּדִים דְּאִינוּן וָוִי הָעַמּוּדִים, דָּא חַ״י עָלְמִין, דְּכַךְ אִינוּן סָלְקִין תְּלַת ו' ו' ו' לְחוּשְׁבַּן חַ״י, דְּאִיהוּ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, ה' ה' כַּד נָטְלִין מֵעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִתְקְרֵי והַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, אִתְקְרִיאוּ אִינוּן בְּרִיחִים עַל שְׁמֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות כו כז) ׳וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן וגו'׳.וְתִקּוּנָא דְמַשְׁכְּנָא הֲוָה צִיּוּרָא דְעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְגִנְּתָא דְעִדֶן, וּבְאִלֵּין צִיּוּרִין דְּנִקּוּדִין, וּרְקִימוּ דְגַוָּונִין, דְּתַמָּן הַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ, וְכֹלָּא [תיקון כח] בְרֵאשִׁית, ב' רֵאשִׁית, בָּהּ ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ, כְּזֹהַר׳ דָּא אֱלֹהִי״ם, וְהוּא הַכִּסֵּ״א לְחֻשְׁבָּנָא.

תרגום

קָם זָקֵן אֶחָד, פָּתַח וְאָמַר: בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, כַּמָּה חֲיָלִים שׁוֹמְרִים אוֹתְךָ בְּגַן עֵדֶן, כַּמָּה מַחֲנוֹת מַלְאָכִים מַבִּיטִים מִמַּשְׁקוֹפֵי הָרָקִיעַ שֶׁבַּגַּן, בִּזְמַן שֶׁתִּכָּנֵס שָׁם, וְכֻלָּם מַבִּיטִים בְּךָ, וְגַוְנֵי הָרָקִיעַ בְּךָ יַזְהִירוּ, מִשּׁוּם שֶׁבְּךָ מְאִירָה הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא זֹהַר הָרָקִיעַ, וְהַגַּן סָתוּם וְחָתוּם עַד שֶׁתִּכָּנֵס בּוֹ הַשְּׁכִינָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ’׳גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה׳’. וְהַגְּוָנִים אֵינָם מְאִירִים בָּרָקִיעַ עַד שֶׁיִּכָּנֵס שָׁם הקב"ה, וּמִיָּד שֶׁיִּכָּנֵס שָׁם, נֶאֱמַר בָּהֶם ’׳נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים׳’, מַהוּ ’מַרְאוֹת’? אֶלָּא מַ"ר אוֹ"ת, ’מַר’ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳ (ישעיה לג, ז), וְהוּא אוֹת בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ, לוֹ נִפְתָּחִים רְקִיעִים, וּבוֹ מְאִירִים כָּל גְּוָנֵיהֶם. וְעַכְשָׁו, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, קוּם הָאֵר גַּוְנֵי הָרָקִיעַ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְיָאִירוּ בָּהֶם הַכּוֹכָבִים בִּנְקֻדּוֹת, כְּזֹהַר זֶה הַכִּסֵּא הַיָּקָר, שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִשָּׁם נִגְזְרוּ. קָם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, פָּתַח כְּבַתְּחִלָּה, וְאָמַר: ’וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ’ - אֵלֶּה הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁכֻּלָּן כְּלוּלוֹת בְּאוֹת ב’ שֶׁל ’בְּרֵאשִׁית’, ב’ הִיא בַּיִת - בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם בָּהּ מְאִירוֹת כָּל הָאוֹתִיּוֹת, רֵאשִׁית - נְקֻדָּה בְּהֵיכָלוֹ, כְּגַוְנָא זוֹ בּ, עָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה׳ (תהלים מה, יד), תֵּשַׁע נְקֻדּוֹת תְּלוּיוֹת מִמֶּנָּה, וְהִיא סַפִּיר, וְגִזְרָתָם עֲשִׂירִית לָהֶן. וְאֵלֶּה הֵם הַמְּאִירִים בְּאוֹת ב’ שֶׁהִיא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, וְ’סַפִּירִים’ נִקְרְאוּ עַל שֵׁם ’׳הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל׳’, וְאַחַר שֶׁהֵם ’׳מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל׳’, נִקְרְאוּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי מָ"ה, וְיָרַד בָּהֶן יו"ד ה"א וא"ו ה"א לְהָאִיר בָּהֶן, שֶׁעַל שְׁמוֹ נִקְרְאוּ, וְכֻלָּן מְאִירוֹת בְּאוֹתִיּוֹת אֵלֶּה - הַסְּפִירוֹת, וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְנְתָה - הִיא ב’, כְּגַוְנָא זוֹ, וְזֶהוּ סוֹד הַדָּבָר ׳בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת׳ (משלי כד, ג). וְלַבַּיִת הַזֶּה יֵשׁ שְׁלֹשָׁה גַּגּוֹת, וְהֵם שְׁלֹשָׁה עַמּוּדִים הַסּוֹמְכִים אוֹתָהּ, וְהֵם ו’ ו’ ו’, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כֶּסֶף׳ (שמות כז, י), שְׁלֹשֶׁת הָעַמּוּדִים אֵלֶּה - שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, הַסּוֹמְכִים אֶת הַבַּיִת שֶׁהוּא הַשְּׁכִינָה, וַחֲשׁוּקֵיהֶם - אֵלֶּה שְׁנֵי סוֹמְכֵי אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם יָכִין וּבֹעַז, וַעֲלֵיהֶם הַבַּיִת עוֹמֵד. וְ’הַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן’ - זוֹ נְקֻדָּה מִבִּפְנִים, הַסְּתוּמָה מִבִּפְנִים, ’מַבְרִיחַ’ - זֶה ו’, הִתְפַּשְּׁטוּת אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה שֶׁהִיא י’, מַבְרִיחַ וַדַּאי מִן הַקָּצֶה - זוֹ ה’ עֶלְיוֹנָה, אֶל הַקָּצֶה - זוֹ ה’ תַּחְתּוֹנָה, קֶשֶׁר שְׁלֹשֶׁת הָעַמּוּדִים שֶׁהֵם ’וָוֵי הָעַמֻּדִים’ - זֶה חַ"י עוֹלָמִים, שֶׁכָּךְ עוֹלִים שְׁלֹשֶׁת ו’ ו’ ו’ לְחֶשְׁבּוֹן חַ"י, שֶׁהוּא צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. ה’ ה’ כְּשֶׁנִּטָּלוֹת מֵעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא הַנִּקְרָא ’הַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן’, נִקְרָאוֹת ’בְּרִיחִים’ עַל שְׁמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות כו, כז) וְגוֹמֵר. וְתִקּוּן הַמִּשְׁכָּן הָיָה צִיּוּר מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְגַן עֵדֶן, וּבְצִיּוּרִים אֵלֶּה שֶׁל הַנְּקֻדּוֹת וְרִקְמַת הַגְּוָנִים, שֶׁשָּׁם ’הַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ’, וְהַכֹּל ’בְּרֵאשִׁית’, ב’ רֵאשִׁית, בָּהּ ’׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ’, כְּזֹהַר׳ זֶה אֱלֹהִים, וְהוּא ’הַכִּסֵּ"א’ בְּחֶשְׁבּוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [עא:] קם סבא חד פתח ואמר, בוצינא קדישא, כמה חילין נטרין (דף עא ע״ב) לך בגנתא דעדן, כמה משריין דמלאכין מסתכלין ממשקופי רקיעא בגנתא, בזמנא דתעול תמן, וכלהו מסתכלין בך, וגוונין דרקיעא בך יזהירו, בגין דבך נהרא שכינתא, דאיהי זהר הרקיע, וגן איהו סתים וחתים, עד דתיעול ביה שכינתא, הדא הוא דכתיב ׳גן נעול אחותי כלה׳ (שיר ד יב).וגוונין לא נהרין ברקיעא עד דיעול תמן קודשא בריך הוא, ומיד דיעול תמן, אתמר בהון ׳נפתחו השמים ואראה מראות׳ אלהי״ם (יחזקאל א א), מאי מראות אלא מ״ר או״ת, מר דאתמר ביה ׳מלאכי שלום מר יבכיון׳ (ישעיהו לג ז), ואיהו אות בצבא דיליה, ליה מתפתחין רקיעין, וביה נהרין כל גוונין דלהון, וכען בוצינא קדישא קום נהיר גוונין דרקיעא באתוון דאורייתא, ונהיר ככביא בהון בנקודי, כזהר דא כרסיא יקרא, דכל נשמתין קדישין מתמן אתגזרו.קם בוצינא קדישא, פתח כמלקדמין, ואמר והמשכילים יזהירו אלין אתוון, דכלהו כלילן באת ב' מן בראשית, ב' איהי בית, בי מקדשא, דתמן בה נהרין כל אתוון, ראשית נקודה בהיכליה, כגוונא דא ב, עלה אתמר ׳כל כבודה בת מלך פנימה׳ (תהלים מה יד), תשע נקודין תליין מינה, ואיהי ספיר גזרתם עשירית לון.ואלין אינון דנהרין באת ב' דאיהי בי מקדשא דלעילא, וספירים אתקריאו על שם ׳השמים מספרים כבוד׳ א״ל (שם יט ב), ולבתר דאינון מספרים כבוד א״ל, אתקריאו עשר ספירות בלי מה, ונחית בהו יו״ד ה״א וא״ו ה״א לאנהרא בהון, דעל שמיה אתקריאו, וכלהו נהירין באתוון אלין ספירן, ואתוון די בהון אתבניאת דאיהי ב', כגוונא דא, ודא איהו רזא דמלה ׳בחכמה יבנה בית׳ (משלי כד ג).וביתא דא אית ליה תלת גגין, ואינון תלת עמודין דסמכין לה, ואינון ו' ו' ו', עליהו אתמר ׳ווי העמודים וחשוקיהם כסף׳ (שמות כז י), תלת עמודים אלין תלת אבהן, דסמכין לביתא דאיהי שכינתא, וחשוקיהם אלין תרין סמכי קשוט, דאתמר בהון יכין ובועז, ועליהו ביתא קיימא, והבריח התיכון (שם כו כח) דא נקודה מלגאו, דסתים מלגאו, מבריח דא ו', אתפשטותא דההיא נקודה דאיהי י', מבריח ודאי, מן קצה דא ה' עלאה, אל הקצה דא ה' תתאה, קשורא דתלת עמודים דאינון ווי העמודים, דא ח״י עלמין, דכך אינון סלקין תלת ו' ו' ו' לחושבן ח״י, דאיהו צדיק יסוד עולם, ה' ה' כד נטלין מעמודא דאמצעיתא דאתקרי והבריח התיכון, אתקריאו אינון בריחים על שמיה, הדא הוא דכתיב (שמות כו כז) ׳וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן וגו'׳.ותקונא דמשכנא הוה ציורא דעובדא דבראשית, וגנתא דעדן, ובאלין ציורין דנקודין, ורקימו דגוונין, דתמן המשכילים יזהירו, וכלא [תיקון כח] בראשית, ב' ראשית, בה ׳והמשכילים יזהירו, כזהר׳ דא אלהי״ם, והוא הכס״א לחשבנא.

התרגום: קם זקן אחד, פתח ואמר: בוצינא קדישא, כמה חילים שומרים אותך בגן עדן, כמה מחנות מלאכים מביטים ממשקופי הרקיע שבגן, בזמן שתכנס שם, וכלם מביטים בך, וגוני הרקיע בך יזהירו, משום שבך מאירה השכינה שהיא זהר הרקיע, והגן סתום וחתום עד שתכנס בו השכינה, הדא הוא דכתיב ’׳גן נעול אחתי כלה׳’. והגונים אינם מאירים ברקיע עד שיכנס שם הקב"ה, ומיד שיכנס שם, נאמר בהם ’׳נפתחו השמים ואראה מראות אלהים׳’, מהו ’מראות’? אלא מ"ר או"ת, ’מר’ שנאמר בו ׳מלאכי שלום מר יבכיון׳ (ישעיה לג, ז), והוא אות בצבא שלו, לו נפתחים רקיעים, ובו מאירים כל גוניהם. ועכשו, בוצינא קדישא, קום האר גוני הרקיע באותיות התורה, ויאירו בהם הכוכבים בנקדות, כזהר זה הכסא היקר, שכל הנשמות הקדושות משם נגזרו. קם בוצינא קדישא, פתח כבתחלה, ואמר: ’והמשכילים יזהרו’ - אלה האותיות, שכלן כלולות באות ב’ של ’בראשית’, ב’ היא בית - בית המקדש, ששם בה מאירות כל האותיות, ראשית - נקדה בהיכלו, כגונא זו ב, עליה נאמר ׳כל כבודה בת מלך פנימה׳ (תהלים מה, יד), תשע נקדות תלויות ממנה, והיא ספיר, וגזרתם עשירית להן. ואלה הם המאירים באות ב’ שהיא בית המקדש שלמעלה, ו’ספירים’ נקראו על שם ’׳השמים מספרים כבוד אל׳’, ואחר שהם ’׳מספרים כבוד אל׳’, נקראו עשר ספירות בלי מ"ה, וירד בהן יו"ד ה"א וא"ו ה"א להאיר בהן, שעל שמו נקראו, וכלן מאירות באותיות אלה - הספירות, והאותיות שבהן נבנתה - היא ב’, כגונא זו, וזהו סוד הדבר ׳בחכמה יבנה בית׳ (משלי כד, ג). ולבית הזה יש שלשה גגות, והם שלשה עמודים הסומכים אותה, והם ו’ ו’ ו’, עליהם נאמר ׳ווי העמדים וחשקיהם כסף׳ (שמות כז, י), שלשת העמודים אלה - שלשת האבות, הסומכים את הבית שהוא השכינה, וחשוקיהם - אלה שני סומכי אמת, שנאמר בהם יכין ובעז, ועליהם הבית עומד. ו’הבריח התיכן’ - זו נקדה מבפנים, הסתומה מבפנים, ’מבריח’ - זה ו’, התפשטות אותה הנקדה שהיא י’, מבריח ודאי מן הקצה - זו ה’ עליונה, אל הקצה - זו ה’ תחתונה, קשר שלשת העמודים שהם ’ווי העמדים’ - זה ח"י עולמים, שכך עולים שלשת ו’ ו’ ו’ לחשבון ח"י, שהוא צדיק יסוד עולם. ה’ ה’ כשנטלות מעמודא דאמצעיתא הנקרא ’הבריח התיכן’, נקראות ’בריחים’ על שמו, הדא הוא דכתיב ׳וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן׳ (שמות כו, כז) וגומר. ותקון המשכן היה ציור מעשה בראשית וגן עדן, ובציורים אלה של הנקדות ורקמת הגונים, ששם ’המשכילים יזהרו’, והכל ’בראשית’, ב’ ראשית, בה ’׳והמשכילים יזהרו’, כזהר׳ זה אלהים, והוא ’הכס"א’ בחשבון.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ואראה מראות כו'. רוצה לומר הנהורין דנהרין בגוונין דהן בשכינה וזה מראות אלקים:

לכל המפרשים על פיסקה זו