ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 66 (יב ע"א)

ענ"ג נהר יוצא מעדן גן - ומצות קן צפור בבית הכנסת והמדרש

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 66 · דף יב ע"א

לשון הזוהר

[יב.] ° עֹנֶ״ג אִיהוּ נָהָ״ר יוֹצֵא מֵעִ״דֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּ״ן, ° דְּאִיהוּ עִדּוּן נִשְׁמָתִין, ° ו' נָהָר דְּנָפִיק (דף יב ע״א) מֵעִדֶן, ° מִבֵּין י״ה, וְלֵית עִדֶן אֶלָּא כֶּתֶר עֶלְיוֹן, ° דְּאִיהוּ מוּפְלָא וּמְכוּסֶה, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּעִדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִי״ם זוּלָתְךָ (ישעיה סד, ג), לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן (בראשית ב, ו) דָּא ה' תַּתָּאָה. אַרְבָּעִים מַלְקִיּוֹת חָסֵר חַד כְּחֻשְׁבַּן טַ״ל, מָאן דְּנָטִיר לָהּ מִנַּיְיהוּ, נָחִית טַ״ל עֲלֵיהּ, דְּאִיהוּ יו״ד ה״א וא״ו, ° טַ״ל לְהַחֲיוֹת הַמֵּתִים, ° וַעֲלֵיהּ אוּקְמוּהוּ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין, כָּל הָעוֹסֵק בְּטַל תּוֹרָה טַל תּוֹרָה מְחַיֵּיהוּ. וְעוֹד וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ (דניאל יב, ג), אִלֵּין דְּיָדְעִין בְּפִקּוּדָא שְׁתִיתָאָה דְאִתְרְמִיזַת בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית, בַּיִ״ת תַּמָּן, דְּאִתְּמַר עֲלָהּ ׳גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת׳, וּדְרוֹר קֵן לָהּ (תהלים פד, ד), וְהָא יְנוּקִין יָדְעִין דִּדְרוֹר קֵן לָהּ, וְאָתָא דָוִד לְמֵימַר בְּרוּחַ קוּדְשָׁא, אֶלָּא דָא מִצְוַת קַן צִפּוֹר, דְּאִית בֵּיהּ כַּמָּה רָזִין, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת׳, דִּכְתִיב בְּגִינָהּ ° ׳כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה׳ (ישעיה נו, ז), דָא בֵּי כְּנִישְׁתָּא, ° וּדְרוֹר קֵן לָהּ דָּא בֵּי מֶדְרָשָׁא, ׳אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרוֹחֶיהָ׳ אִלֵּין ° מָארֵי תוֹרָה, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי קַבָּלָה, ° דִבְגִינְהוֹן לָא זָזָה שְׁכִינְתָּא מִיִּשְׂרָאֵל.

תרגום

עֹנֶ"ג הוּא נָהָ"ר יוֹצֵא מֵעֵ"דֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּ"ן, שֶׁהוּא עִדּוּן נְשָׁמוֹת, ו' נָהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, מִבֵּין י"ה, וְאֵין 'עֵדֶן' אֶלָּא כֶּתֶר עֶלְיוֹן שֶׁהוּא מֻפְלָא וּמְכֻסֶּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר בְּעֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ (ישעיה סד, ג), 'לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן' - זוֹ ה' תַּחְתּוֹנָה. אַרְבָּעִים מַלְקוּיוֹת חָסֵר אַחַת כְּחֶשְׁבּוֹן טַ"ל, מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹתָהּ מֵהֶן, יוֹרֵד טַל עָלָיו, שֶׁהוּא יו"ד ה"א וא"ו, טַל לְהַחֲיוֹת הַמֵּתִים, וְעָלָיו קָבְעוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּמִּשְׁנָה: כָּל הָעוֹסֵק בְּטַל תּוֹרָה, טַל תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ. וְעוֹד, וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ (דניאל יב, ג), אֵלֶּה הַיּוֹדְעִים בַּמִּצְוָה הַשִּׁשִּׁית הָרְמוּזָה בְּמִלַּת 'בְּרֵאשִׁית' - 'בַּיִ"ת' שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר עָלֶיהָ ׳גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת׳ וּדְרוֹר קֵן לָהּ (תהלים פד, ד), וַהֲרֵי הַתִּינוֹקוֹת יוֹדְעִים שֶׁ'דְּרוֹר קֵן לָהּ', וּבָא דָוִד לוֹמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ - אֶלָּא זוֹ מִצְוַת קַן צִפּוֹר, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כַּמָּה סוֹדוֹת, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר ' ׳גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת׳ ', שֶׁכָּתוּב בִּגְלָלָהּ ׳כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה׳ (ישעיה נו, ז) - זֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְ'דְרוֹר קֵן לָהּ' - זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ, ' ׳אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ׳ ' - אֵלֶּה בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה, בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, בַּעֲלֵי הַקַּבָּלָה, שֶׁבִּגְלָלָם לֹא זָזָה הַשְּׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [יב.] ° ענ״ג איהו נה״ר יוצא מע״דן להשקות את הג״ן, ° דאיהו עדון נשמתין, ° ו' נהר דנפיק (דף יב ע״א) מעדן, ° מבין י״ה, ולית עדן אלא כתר עליון, ° דאיהו מופלא ומכוסה, ובגין דא אתמר בעדן עין לא ראתה אלהי״ם זולתך (ישעיה סד, ג), להשקות את הגן (בראשית ב, ו) דא ה' תתאה. ארבעים מלקיות חסר חד כחשבן ט״ל, מאן דנטיר לה מנייהו, נחית ט״ל עליה, דאיהו יו״ד ה״א וא״ו, ° ט״ל להחיות המתים, ° ועליה אוקמוהו רבנן דמתניתין, כל העוסק בטל תורה טל תורה מחייהו. ועוד והמשכילים יזהירו (דניאל יב, ג), אלין דידעין בפקודא שתיתאה דאתרמיזת במלת בראשית, בי״ת תמן, דאתמר עלה ׳גם צפור מצאה בית׳, ודרור קן לה (תהלים פד, ד), והא ינוקין ידעין דדרור קן לה, ואתא דוד למימר ברוח קודשא, אלא דא מצות קן צפור, דאית ביה כמה רזין, ועליה אתמר ׳גם צפור מצאה בית׳, דכתיב בגינה ° ׳כי ביתי בית תפלה׳ (ישעיה נו, ז), דא בי כנישתא, ° ודרור קן לה דא בי מדרשא, ׳אשר שתה אפרוחיה׳ אלין ° מארי תורה, מארי משנה, מארי קבלה, ° דבגינהון לא זזה שכינתא מישראל.

התרגום: ענ"ג הוא נה"ר יוצא מע"דן להשקות את הג"ן, שהוא עדון נשמות, ו' נהר היוצא מעדן, מבין י"ה, ואין 'עדן' אלא כתר עליון שהוא מפלא ומכסה, ומשום כך נאמר בעדן עין לא ראתה אלהים זולתך (ישעיה סד, ג), 'להשקות את הגן' - זו ה' תחתונה. ארבעים מלקויות חסר אחת כחשבון ט"ל, מי ששומר אותה מהן, יורד טל עליו, שהוא יו"ד ה"א וא"ו, טל להחיות המתים, ועליו קבעו רבותינו במשנה: כל העוסק בטל תורה, טל תורה מחיהו. ועוד, והמשכילים יזהרו (דניאל יב, ג), אלה היודעים במצוה הששית הרמוזה במלת 'בראשית' - 'בי"ת' שם, שנאמר עליה ׳גם צפור מצאה בית׳ ודרור קן לה (תהלים פד, ד), והרי התינוקות יודעים ש'דרור קן לה', ובא דוד לומר ברוח הקדש - אלא זו מצות קן צפור, שיש בה כמה סודות, ועליה נאמר ' ׳גם צפור מצאה בית׳ ', שכתוב בגללה ׳כי ביתי בית תפלה׳ (ישעיה נו, ז) - זה בית הכנסת, ו'דרור קן לה' - זה בית המדרש, ' ׳אשר שתה אפרחיה׳ ' - אלה בעלי התורה, בעלי המשנה, בעלי הקבלה, שבגללם לא זזה השכינה מישראל.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ענ"ג כו'. רוצה לומר ראשי תיבות: עדן נהר גן, כסדר הילוכן, ורוצה לפרש כאן הט"ל דקדושה שהוא מצד עונג שבת:

לכל המפרשים על פיסקה זו