׳את שבתתי תשמרו׳ בת יחידה - שכל שמירת הספירות תלויה בה
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 64 · דף יא ע"ב
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר וְהַמַּשְׂכִּילִים, אִלֵּין דְּיָדְעִי בְּפִקּוּדָא חֲמִישָׁאָה בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁי״ת, ° יָרֵ״א שַׁבָּ״ת, אַזְהָרָה דִילֵיהּ דְּלָא לְחַלְלָא בְּרַתָּא דְמַלְכָּא ° בְּטַ״ל מְלָאכוֹת, דְּאִינוּן אַרְבָּעִים מְלָאכוֹת חָסֵר חָד, ° לָקֳבֵל אַרְבָּעִים מַלְקִיּוֹת חָסֵר חָד, רְצוּעָה לְאַלְקָאָה אִיהִי שִׁפְחָה בִּישָׁא, ° שַׁעַטְנֵז, כְּלִילָא מִשּׁוֹר וַחֲמוֹר, ° דְּאָמַר יַעֲקֹב ׳וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר׳ (בראשית לב, ו), ° ׳עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר׳ (שמות כב, ח), ° דְּאֵין מַלְקִין בְּשַׁבָּת, דְּלָא שַׁלְטָא שִׁפְחָה בִּישָׁא עַל עָלְמָא, וַוי לֵיהּ לְמָאן דְּאַשְׁלִיט לָהּ עַל עָלְמָא. ° וּבְגִין דָּא ׳אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ׳ (ויקרא כו, ב), דָא בַּת יְחִידָה, דְאִיהִי שְׁמִירָה אַחַת לְשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, בָּהּ תַּלְיָין כָּל שְׁמִירָתָן דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת, דְּאִתְקְרִיאוּ שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, ׳וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת׳ (שמות לא, טז), דָּא בַּת יְחִידָה, דְאִיהִי שְׁמִירָה לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, ° וּמָאן דִּמְחַלֵּל לָהּ לַאו אִיהוּ נָטִיר מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְאִתְּמַר בָּהּ (שם יד) מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת, מָאן דְּאַעִיל ° בִּרְשׁוּת דִּילָהּ שִׁפְחָה חֲלָלָה זוֹנָה, ° דִּרְשׁוּת דִּילָהּ אִיהוּ תְּחוּם שַׁבָּת, כְּגַוְונָא דִתְּחוּם וּגְבוּל דְּיַמָּא, דְאִתְּמַר ׳שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם׳ (ירמיהו ה, כב), ° וּמַאי נִיהוּ ׳וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם׳ (הושע ב, כ), ° וְלֵית יָם אֶלָּא אוֹרַיְיתָא.
תרגום
דָּבָר אַחֵר, 'וְהַמַּשְׂכִּילִים' - אֵלֶּה הַיּוֹדְעִים אֶת הַמִּצְוָה הַחֲמִישִׁית בְּמִלַּת 'בְּרֵאשִׁית' - 'יָרֵ"א' 'שַׁבָּ"ת', אַזְהָרָתוֹ שֶׁלֹּא לְחַלֵּל בַּת הַמֶּלֶךְ בְּטַ"ל מְלָאכוֹת, שֶׁהֵן אַרְבָּעִים מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים מַלְקוּיוֹת חָסֵר אַחַת, רְצוּעָה לְהַלְקוֹת - הִיא שִׁפְחָה רָעָה, שַׁעַטְנֵז הַכְּלוּלָה מִשּׁוֹר וַחֲמוֹר, שֶׁאָמַר יַעֲקֹב ׳וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר׳ (בראשית לב, ו), ׳עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר׳ (שמות כב, ח), שֶׁאֵין מַלְקִין בְּשַׁבָּת, שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט שִׁפְחָה רָעָה עַל הָעוֹלָם, אוֹי לְמִי שֶׁמַּשְׁלִיט אוֹתָהּ עַל הָעוֹלָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ׳ (ויקרא כו, ב) - זוֹ בַּת יְחִידָה, שֶׁהִיא שְׁמִירָה אַחַת לְשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, בָּהּ תְּלוּיָה כָּל שְׁמִירַת עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת, הַנִּקְרָאוֹת שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, ׳וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת׳ (שמות לא, טז) - זוֹ בַּת יְחִידָה, שֶׁהִיא שְׁמִירָה לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, וּמִי שֶׁמְּחַלֵּל אוֹתָהּ אֵינוֹ נִשְׁמָר מֵהקב"ה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ 'מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת', מִי שֶׁמַּכְנִיס בִּרְשׁוּתָהּ שִׁפְחָה חֲלָלָה זוֹנָה, שֶׁרְשׁוּתָהּ הִיא תְּחוּם שַׁבָּת, כְּעֵין תְּחוּם וּגְבוּל הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם׳ (ירמיה ה, כב), וּמַהוּ? ׳וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם׳ (הושע ב, כ), וְאֵין 'יָם' אֶלָּא תּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר והמשכילים, אלין דידעי בפקודא חמישאה במלת בראשי״ת, ° יר״א שב״ת, אזהרה דיליה דלא לחללא ברתא דמלכא ° בט״ל מלאכות, דאינון ארבעים מלאכות חסר חד, ° לקבל ארבעים מלקיות חסר חד, רצועה לאלקאה איהי שפחה בישא, ° שעטנז, כלילא משור וחמור, ° דאמר יעקב ׳ויהי לי שור וחמור׳ (בראשית לב, ו), ° ׳על כל דבר פשע על שור על חמור׳ (שמות כב, ח), ° דאין מלקין בשבת, דלא שלטא שפחה בישא על עלמא, ווי ליה למאן דאשליט לה על עלמא. ° ובגין דא ׳את שבתותי תשמרו׳ (ויקרא כו, ב), דא בת יחידה, דאיהי שמירה אחת לשבתות הרבה, בה תליין כל שמירתן דעשר ספירות, דאתקריאו שבתות הרבה, ׳ושמרו בני ישראל את השבת׳ (שמות לא, טז), דא בת יחידה, דאיהי שמירה לישראל בכל שבת ושבת, ° ומאן דמחלל לה לאו איהו נטיר מקודשא בריך הוא, ולא עוד אלא דאתמר בה (שם יד) מחלליה מות יומת, מאן דאעיל ° ברשות דילה שפחה חללה זונה, ° דרשות דילה איהו תחום שבת, כגוונא דתחום וגבול דימא, דאתמר ׳שמתי חול גבול לים׳ (ירמיהו ה, כב), ° ומאי ניהו ׳והיה מספר בני ישראל כחול הים׳ (הושע ב, כ), ° ולית ים אלא אורייתא.
התרגום: דבר אחר, 'והמשכילים' - אלה היודעים את המצוה החמישית במלת 'בראשית' - 'יר"א' 'שב"ת', אזהרתו שלא לחלל בת המלך בט"ל מלאכות, שהן ארבעים מלאכות חסר אחת, כנגד ארבעים מלקויות חסר אחת, רצועה להלקות - היא שפחה רעה, שעטנז הכלולה משור וחמור, שאמר יעקב ׳ויהי לי שור וחמור׳ (בראשית לב, ו), ׳על כל דבר פשע על שור על חמור׳ (שמות כב, ח), שאין מלקין בשבת, שלא תשלט שפחה רעה על העולם, אוי למי שמשליט אותה על העולם. ומשום כך ׳את שבתתי תשמרו׳ (ויקרא כו, ב) - זו בת יחידה, שהיא שמירה אחת לשבתות הרבה, בה תלויה כל שמירת עשר הספירות, הנקראות שבתות הרבה, ׳ושמרו בני ישראל את השבת׳ (שמות לא, טז) - זו בת יחידה, שהיא שמירה לישראל בכל שבת ושבת, ומי שמחלל אותה אינו נשמר מהקב"ה, ולא עוד אלא שנאמר בה 'מחלליה מות יומת', מי שמכניס ברשותה שפחה חללה זונה, שרשותה היא תחום שבת, כעין תחום וגבול הים, שנאמר ׳שמתי חול גבול לים׳ (ירמיה ה, כב), ומהו? ׳והיה מספר בני ישראל כחול הים׳ (הושע ב, כ), ואין 'ים' אלא תורה.
מן המפרשים
אור יקר: שמירה אחת לשבתות הרבה, דהוה ליה למימר את השבת תשמורו או את שבתותי תשמרום דהוה משמע שמירה אחת לשבת א׳ או שמירות שעניינו. ש הרבה לשבתות הרבה, השתא דקאמר שבתותי רבים ושמירה א׳, משמע דשמירה היינו מלכות שהיא שמור לשבתות הרבה שהם.
ביאור הגר"א: ירא שבת. דתמן יראת ה' כמו שמפרש והולך, ברתא דמלכא דלא לשלטאה יראה רעה דהיא רצועה לאלקאה כמו שאומר בהקדמת הזוהר בפקודין: