המלכות אספקלריה לכל הספירות - ׳וביד הנביאים אדמה׳ כמדליק נר מנר
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 61 · דף לט ע"ב
לשון הזוהר
וְזֶהוּ ° ׳צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי׳ (משלי יד, לד). וְעָלָיו נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם ° ׳וַיַּחְשְׁבֶהָ לוֹ צְדָקָה׳ (בראשית טו, ו). וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה לְהָגֵן בָּהּ נֶאֱמַר בָּהּ (ישעיה נט) וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִרְיוֹן. מִצַּד ה' הִיא צְדָקָה. וּמִצַּד י' הִיא כּוֹבַע עַל רֹאשׁ צַדִּיק, אוֹת בְּרִית, עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כָּל צַדִּיק. וּמִצַּד ו' נֶאֱמַר בָּהּ ° אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ. מִצַּד ה' עֶלְיוֹנָה ° וּרְחָבָה מִנִּי יָם. וּכְשֶׁרוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַמְשִׁיךְ נְבוּאָה כָּל הַסְּפִירוֹת כְּלוּלִים בָּהּ וְנִקְרְאוּ נְבִיאִים. וּמַלְכוּת הִיא דִּמְיוֹן כֻּלָּם. שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יב) וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה. כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים. שֶׁהִיא כְּמוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁכָּל הַפָּנִים נִרְאִים בָּהּ. וְכֵן כָּל הַסְּפִירוֹת מַרְאִים בָּהּ כֹּחָם וְדִמְיוֹנָם וְצוּרוֹתָם, לְכָל נָבִיא כְּפִי הַשָּגָתוֹ לְמַעְלָה. וּכְמוֹ כֵן לְמַטָה הִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, וּבְכָל הַמַּלְאָכִים וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וּבְכָל הָרְקִיעִים וְהַכִּסְאוֹת שֶׁבָּהֶם הַמַּלְאָכִים הַתְּלוּיִם מֵהֶם, שֶׁיֵּשׁ מַלְאָכִים גְּבוֹהִים עֲלֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שׁוֹמֵר וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם׳ (קהלת ה). וְכֵן בְּכָל כּוֹכָב וּמַזָּל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּמַלְכוּתוֹ בְּכָל מָשָׁלָה׳. וְזֶהוּ וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה. לְכָל אֶחָד נִדְמֶה כְּפִי כֹּחוֹ שֶׁהִיא נִשְׁמָתוֹ. ° וְהַבֵן אֲמָרָם הָעוֹנֶה אָמֵן בְּכָל כֹּחוֹ. ה' הוּא בְּכֶתֶר, שֶׁהָיָה ° קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוּא וּשְׁמוֹ לְבַד בְּכֶתֶר. כְּשֶּׁבָּרָא הָעוֹלָם בְּמִדַּת רֵאשִׁית, יָרַד עָלָיו וְלֹא הָיָה חָסֵר מִלְּמַעְלָה, וְכֵן בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה כְּמַדְלִיק נֵר מִנֵּר, וְאֵינוֹ חָסֵר מִן הָרִאשׁוֹנָה, וְלֹא מֵחֲבֶרְתָּהּ עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית.
תרגום
וְזֶהוּ ׳צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי׳ (משלי יד, לד). וְעָלָיו נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם ׳וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה׳ (בראשית טו, ו). וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה לְהָגֵן בָּהּ נֶאֱמַר בָּהּ וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן. מִצַּד ה' הִיא צְדָקָה, וּמִצַּד י' הִיא כּוֹבַע עַל רֹאשׁ צַדִּיק, אוֹת בְּרִית, עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כָּל צַדִּיק. וּמִצַּד ו' נֶאֱמַר בָּהּ 'אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ', מִצַּד ה' עֶלְיוֹנָה - 'וּרְחָבָה מִנִּי יָם'. וּכְשֶׁרוֹצֶה הקב"ה לְהַמְשִׁיךְ נְבוּאָה, כָּל הַסְּפִירוֹת כְּלוּלִים בָּהּ וְנִקְרְאוּ נְבִיאִים, וּמַלְכוּת הִיא דִּמְיוֹן כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר 'וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים', שֶׁהִיא כְּמוֹ אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁכָּל הַפָּנִים נִרְאִים בָּהּ, וְכֵן כָּל הַסְּפִירוֹת מַרְאִים בָּהּ כֹּחָם וְדִמְיוֹנָם וְצוּרוֹתָם, לְכָל נָבִיא כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ לְמַעְלָה. וּכְמוֹ כֵן לְמַטָּה הִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, וּבְכָל הַמַּלְאָכִים וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וּבְכָל הָרְקִיעִים וְהַכִּסְאוֹת שֶׁבָּהֶם הַמַּלְאָכִים הַתְּלוּיִים מֵהֶם, שֶׁיֵּשׁ מַלְאָכִים גְּבוֹהִים עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם׳, וְכֵן בְּכָל כּוֹכָב וּמַזָּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ' ׳וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׳ '. וְזֶהוּ 'וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה' - לְכָל אֶחָד נִדְמֶה כְּפִי כֹּחוֹ שֶׁהִיא נִשְׁמָתוֹ, וְהָבֵן אֲמָרָם: הָעוֹנֶה אָמֵן בְּכָל כֹּחוֹ. ה' הוּא בְּכֶתֶר, שֶׁהָיָה קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוּא וּשְׁמוֹ לְבַד בְּכֶתֶר. כְּשֶׁבָּרָא הָעוֹלָם בְּמִדַּת 'רֵאשִׁית', יָרַד עָלָיו וְלֹא הָיָה חָסֵר מִלְּמַעְלָה, וְכֵן בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, כְּמַדְלִיק נֵר מִנֵּר, וְאֵינוֹ חָסֵר מִן הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא מֵחֲבֶרְתָּהּ, עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וזהו ° ׳צדקה תרומם גוי׳ (משלי יד, לד). ועליו נאמר לאברהם ° ׳ויחשבה לו צדקה׳ (בראשית טו, ו). וכשהוא רוצה להגן בה נאמר בה (ישעיה נט) וילבש צדקה כשריון. מצד ה' היא צדקה. ומצד י' היא כובע על ראש צדיק, אות ברית, עטרה בראש כל צדיק. ומצד ו' נאמר בה ° ארכה מארץ מדה. מצד ה' עליונה ° ורחבה מני ים. וכשרוצה הקדוש ברוך הוא להמשיך נבואה כל הספירות כלולים בה ונקראו נביאים. ומלכות היא דמיון כלם. שנאמר (הושע יב) וביד הנביאים אדמה. כמה שנאמר ודברתי על הנביאים. שהיא כמו אספקלריא שכל הפנים נראים בה. וכן כל הספירות מראים בה כחם ודמיונם וצורותם, לכל נביא כפי השגתו למעלה. וכמו כן למטה היא מתלבשת בכסא הכבוד, ובכל המלאכים והאופנים וחיות הקדש, ובכל הרקיעים והכסאות שבהם המלאכים התלוים מהם, שיש מלאכים גבוהים עליהם. שנאמר ׳כי גבה מעל גבה שומר וגבוהים עליהם׳ (קהלת ה). וכן בכל כוכב ומזל כמו שנאמר ׳ומלכותו בכל משלה׳. וזהו וביד הנביאים אדמה. לכל אחד נדמה כפי כחו שהיא נשמתו. ° והבן אמרם העונה אמן בכל כחו. ה' הוא בכתר, שהיה ° קדם שנברא העולם הוא ושמו לבד בכתר. כשברא העולם במדת ראשית, ירד עליו ולא היה חסר מלמעלה, וכן בכל ספירה וספירה כמדליק נר מנר, ואינו חסר מן הראשונה, ולא מחברתה עד אין סוף ואין תכלית.
התרגום: וזהו ׳צדקה תרומם גוי׳ (משלי יד, לד). ועליו נאמר לאברהם ׳ויחשבה לו צדקה׳ (בראשית טו, ו). וכשהוא רוצה להגן בה נאמר בה וילבש צדקה כשרין. מצד ה' היא צדקה, ומצד י' היא כובע על ראש צדיק, אות ברית, עטרה בראש כל צדיק. ומצד ו' נאמר בה 'ארכה מארץ מדה', מצד ה' עליונה - 'ורחבה מני ים'. וכשרוצה הקב"ה להמשיך נבואה, כל הספירות כלולים בה ונקראו נביאים, ומלכות היא דמיון כלם, שנאמר וביד הנביאים אדמה, כמו שנאמר 'ודברתי על הנביאים', שהיא כמו אספקלריה שכל הפנים נראים בה, וכן כל הספירות מראים בה כחם ודמיונם וצורותם, לכל נביא כפי השגתו למעלה. וכמו כן למטה היא מתלבשת בכסא הכבוד, ובכל המלאכים והאופנים וחיות הקדש, ובכל הרקיעים והכסאות שבהם המלאכים התלויים מהם, שיש מלאכים גבוהים עליהם, שנאמר ׳כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׳, וכן בכל כוכב ומזל, כמו שנאמר ' ׳ומלכותו בכל משלה׳ '. וזהו 'וביד הנביאים אדמה' - לכל אחד נדמה כפי כחו שהיא נשמתו, והבן אמרם: העונה אמן בכל כחו. ה' הוא בכתר, שהיה קדם שנברא העולם הוא ושמו לבד בכתר. כשברא העולם במדת 'ראשית', ירד עליו ולא היה חסר מלמעלה, וכן בכל ספירה וספירה, כמדליק נר מנר, ואינו חסר מן הראשונה ולא מחברתה, עד אין סוף ואין תכלית.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: שיהוה בכל ספירה. ר"ל שהוי' הוא כלול מכל ע"ס כידוע והויה בכל ספירה מורה שכל ספירה כלול מכולם לכן כשרוצה לעשות חסד כל הספירות נכללין בחסד ומלכות נכללת בחסד ומשפעת לתחתונים בחסד וכן בכולם כמש"ו: