ברכות יעקב משה ויהודה בזאת - וגאלת ישראל תלויה בה
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 60 · דף לט ע"ב
לשון הזוהר
[לט:] עֲלָהּ אִתְּמַר ׳עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעִת מְצֹא׳ (תהלים לב, ו), ׳מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן׳ (משלי יח, כב) מֵיהו״ה, וְיַעֲקֹב בָּרֵיךְ לִבְנוֹי בְּזֹאת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם׳ (בראשית מט, כח), וְדָוִד בְּזֹאת הֵפִיק רְצוֹנוֹ מֵיהו״ה כְּשֶׁנִּלְחַם עִם אוֹיְבָיו, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה׳ (תהלים כז, ג) וכו', ׳בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ׳, וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, לֹא רָאָה לָהֶם מְנוּחָה אֶלָּא בַעֲבוּר זֹאת, וּפוּרְקָנָא דְיִשְׂרָאֵל לָא יֵיתֵי אֶלָּא בְזֹאת, (דף לט ע"ב) הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל׳ (איכה ג, כא), וִיהוּדָה לָא אִתְבָּרֵיךְ אֶלָּא בְזֹאת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג, ז) וְזֹאת לִיהוּדָה, וּמֹשֶׁה לָא בָּרֵיךְ יָת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּזֹאת (שם א) וְזֹאת הַבְּרָכָה, וּמִי שֶׁלֹּא ׳שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת׳, עֲלֵיהּ כְּתִיב ׳אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׳ (תהלים צב, ז). [ בתיקוני הזוהר דפוס וילנא (המודפס ע"י שמריהו צוקרמן ז"ל שנת תרכ"ז) כתוב כאן: בדפוסים האחרונים הובא כאן מאמר מליקוטי התיקוני זוהר חדש, ויבא על מקומו איה"ש. וזהו המאמר בתיקונים מזהר חדש דף פג ע"א (וילנא דף לב ע"ב) עד סוף המאמר שם ] [ תיקונים מזהר חדש דף פג ע"א ] וְעַתָּה צָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת, כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם בָּהּ יָפִיק רְצוֹנוֹ, וּבָהּ מַשִּיג שֵׁם ה', שֶׁזֶּהוּ סוֹד ׳עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד׳ (תהלים לב, ו). וְעַל זֹאת וַדַּאי לְשֵׁם ה' שֶׁהוּא עַל זֹאת. ° לָמָּה תִּקְּנוּ בְּשַׁחֲרִית תְּפִלָּה לְמִדָּה יְדוּעָה. וְכֵן בְּמִנְחָה לְמִדָּה יְדוּעָה. וְכֵן בְּעַרְבִית לְמִדָּה יְדוּעָה. וְכֵן בְּשַׁבָּת לְמִדָּה יְדוּעָה. וְכֵן בְּיוֹם טוֹב לְמִדָּה יְדוּעָה. וְכֵן בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה לְמִדָּה יְדוּעָה. אֶלָּא ° מַה שֶּׁאָמַר עַל זֹאת, הוּא מוֹרֶה ° שֶׁיְּהוָֹ'ה הוּא בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, ° כְּמָה שֶׁאָמַר דָּוִד (דברי הימים א כט, יא) לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה. וְכָל סְפִירָה אֵין לָהּ פְּעֻלָּה בַּתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא עַל יְדֵי הַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וּמַלְכוּתוֹ בְּכָל מָשָׁלָה׳ (תהלים קג, יט). אֲבָל בִּזְמַן שֶׁצָּרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַצְדִּיק צַדִּיק וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ צְדָקָה, שֶׁהוּא מַלְכוּת עִם הַתַּחְתּוֹנִים, נִכְלָלִים בּוֹ כָּל הַסְּפִירוֹת וְנִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל שְׁמוֹ, וְה' נִקְרָא עַל שְׁמוֹ צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר ׳צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו׳ (תהלים קמה, יז). וּמְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתָיו בִּצְדָקָה, ° וְאֵין צְדָקָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁהִיא צ', תִּשְׁעִים אֲמֵנִים. ד', ד' קְדֻשּׁוֹת בְּכָל יוֹם. ק', מֵאָה בְּרָכוֹת. ה', חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה.
תרגום
עָלֶיהָ נֶאֱמַר עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא (תהלים לב, ו), ' ׳מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן׳ מֵה'', וְיַעֲקֹב בֵּרֵךְ אֶת בָּנָיו בְּ'זֹאת', הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם׳ (בראשית מט, כח), וְדָוִד בְּ'זֹאת' הֵפִיק רְצוֹנוֹ מֵה' כְּשֶׁנִּלְחַם עִם אוֹיְבָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה׳ (תהלים כז, ג) וְכוּ', 'בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ', וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, לֹא רָאָה לָהֶם מְנוּחָה אֶלָּא בַּעֲבוּר 'זֹאת', וּגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּבוֹא אֶלָּא בְּ'זֹאת', הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל׳ (איכה ג, כא), וִיהוּדָה לֹא נִתְבָּרֵךְ אֶלָּא בְּ'זֹאת', הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְזֹאת לִיהוּדָה׳ (דברים לג, ז), וּמֹשֶׁה לֹא בֵּרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּ'זֹאת' - 'וְזֹאת הַבְּרָכָה', וּמִי שֶׁלֹּא ' ׳שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת׳ ', עָלָיו כָּתוּב ׳אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׳ (תהלים צב, ז). (הערת המהדיר: בדפוס וילנא של תיקוני הזוהר צוין כאן שבדפוסים האחרונים הובא מאמר מ ׳ליקוטי התיקוני זוהר חדש' שיבוא במקומו, הנוסח הוא מתיקוני זהר חדש דף פג ע"א עד סוף המאמר שם.) וְעַתָּה צָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת, כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם בָּהּ יָפִיק רְצוֹנוֹ, וּבָהּ מַשִּׂיג שֵׁם ה', שֶׁזֶּהוּ סוֹד עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד. וְעַל זֹאת וַדַּאי לְשֵׁם ה' שֶׁהוּא עַל זֹאת. לָמָּה תִּקְּנוּ בְּשַׁחֲרִית תְּפִלָּה לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּמִנְחָה לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּעַרְבִית לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּשַׁבָּת לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּיוֹם טוֹב לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה לְמִדָּה יְדוּעָה? אֶלָּא מַה שֶּׁאָמַר 'עַל זֹאת', הוּא מוֹרֶה שֶׁה' הוּא בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה. וְכָל סְפִירָה אֵין לָהּ פְּעֻלָּה בַּתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא עַל יְדֵי הַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁצָּרִיךְ הקב"ה לְהַצְדִּיק צַדִּיק וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ צְדָקָה, שֶׁהוּא מַלְכוּת עִם הַתַּחְתּוֹנִים, נִכְלָלִים בּוֹ כָּל הַסְּפִירוֹת וְנִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל שְׁמוֹ, וְה' נִקְרָא עַל שְׁמוֹ צַדִּיק׳, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לב, ו) צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו (תהלים קמה, יז), וּמְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתָיו בִּצְדָקָה, וְאֵין צְדָקָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁהִיא צ' - תִּשְׁעִים אֲמֵנִים, ד' - אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת בְּכָל יוֹם, ק' - מֵאָה בְּרָכוֹת, ה' - חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [לט:] עלה אתמר ׳על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא׳ (תהלים לב, ו), ׳מצא אשה מצא טוב ויפק רצון׳ (משלי יח, כב) מיהו״ה, ויעקב בריך לבנוי בזאת, הדא הוא דכתיב ׳וזאת אשר דבר להם אביהם׳ (בראשית מט, כח), ודוד בזאת הפיק רצונו מיהו״ה כשנלחם עם אויביו, כמה דאת אמר ׳אם תחנה עלי מחנה׳ (תהלים כז, ג) וכו', ׳בזאת אני בוטח׳, והנביא כשראה את ישראל בגלות, לא ראה להם מנוחה אלא בעבור זאת, ופורקנא דישראל לא ייתי אלא בזאת, (דף לט ע"ב) הדא הוא דכתיב ׳זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׳ (איכה ג, כא), ויהודה לא אתבריך אלא בזאת, הדא הוא דכתיב (דברים לג, ז) וזאת ליהודה, ומשה לא בריך ית ישראל אלא בזאת (שם א) וזאת הברכה, ומי שלא ׳שת לבו גם לזאת׳, עליה כתיב ׳איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׳ (תהלים צב, ז). [ בתיקוני הזוהר דפוס וילנא (המודפס ע"י שמריהו צוקרמן ז"ל שנת תרכ"ז) כתוב כאן: בדפוסים האחרונים הובא כאן מאמר מליקוטי התיקוני זוהר חדש, ויבא על מקומו איה"ש. וזהו המאמר בתיקונים מזהר חדש דף פג ע"א (וילנא דף לב ע"ב) עד סוף המאמר שם ] [ תיקונים מזהר חדש דף פג ע"א ] ועתה צריך אתה לדעת, כיון שהאדם בה יפיק רצונו, ובה משיג שם ה', שזהו סוד ׳על זאת יתפלל כל חסיד׳ (תהלים לב, ו). ועל זאת ודאי לשם ה' שהוא על זאת. ° למה תקנו בשחרית תפלה למדה ידועה. וכן במנחה למדה ידועה. וכן בערבית למדה ידועה. וכן בשבת למדה ידועה. וכן ביום טוב למדה ידועה. וכן בעשרת ימי תשובה למדה ידועה. אלא ° מה שאמר על זאת, הוא מורה ° שיהו'ה הוא בכל ספירה וספירה, ° כמה שאמר דוד (דברי הימים א כט, יא) לך ה' הגדלה והגבורה. וכל ספירה אין לה פעלה בתחתונים, אלא על ידי המלכות, שנאמר בה ׳ומלכותו בכל משלה׳ (תהלים קג, יט). אבל בזמן שצריך הקדוש ברוך הוא להצדיק צדיק ולעשות עמו צדקה, שהוא מלכות עם התחתונים, נכללים בו כל הספירות ונקראים צדיקים על שמו, וה' נקרא על שמו צדיק, שנאמר ׳צדיק ה' בכל דרכיו׳ (תהלים קמה, יז). ומרחם על בריותיו בצדקה, ° ואין צדקה אלא תפלה, שהיא צ', תשעים אמנים. ד', ד' קדשות בכל יום. ק', מאה ברכות. ה', חמשה חמשי תורה.
התרגום: עליה נאמר על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא (תהלים לב, ו), ' ׳מצא אשה מצא טוב ויפק רצון׳ מה', ויעקב ברך את בניו ב'זאת', הדא הוא דכתיב ׳וזאת אשר דבר להם אביהם׳ (בראשית מט, כח), ודוד ב'זאת' הפיק רצונו מה' כשנלחם עם אויביו, כמו שנאמר ׳אם תחנה עלי מחנה׳ (תהלים כז, ג) וכו', 'בזאת אני בוטח', והנביא כשראה את ישראל בגלות, לא ראה להם מנוחה אלא בעבור 'זאת', וגאלת ישראל לא תבוא אלא ב'זאת', הדא הוא דכתיב ׳זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׳ (איכה ג, כא), ויהודה לא נתברך אלא ב'זאת', הדא הוא דכתיב ׳וזאת ליהודה׳ (דברים לג, ז), ומשה לא ברך את ישראל אלא ב'זאת' - 'וזאת הברכה', ומי שלא ' ׳שת לבו גם לזאת׳ ', עליו כתוב ׳איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׳ (תהלים צב, ז). (הערת המהדיר: בדפוס וילנא של תיקוני הזוהר צוין כאן שבדפוסים האחרונים הובא מאמר מ ׳ליקוטי התיקוני זוהר חדש' שיבוא במקומו, הנוסח הוא מתיקוני זהר חדש דף פג ע"א עד סוף המאמר שם.) ועתה צריך אתה לדעת, כיון שהאדם בה יפיק רצונו, ובה משיג שם ה', שזהו סוד על זאת יתפלל כל חסיד. ועל זאת ודאי לשם ה' שהוא על זאת. למה תקנו בשחרית תפלה למדה ידועה, וכן במנחה למדה ידועה, וכן בערבית למדה ידועה, וכן בשבת למדה ידועה, וכן ביום טוב למדה ידועה, וכן בעשרת ימי תשובה למדה ידועה? אלא מה שאמר 'על זאת', הוא מורה שה' הוא בכל ספירה וספירה, כמו שאמר דוד לך ה' הגדלה והגבורה. וכל ספירה אין לה פעלה בתחתונים אלא על ידי המלכות, שנאמר בה ומלכותו בכל משלה. אבל בזמן שצריך הקב"ה להצדיק צדיק ולעשות עמו צדקה, שהוא מלכות עם התחתונים, נכללים בו כל הספירות ונקראים צדיקים על שמו, וה' נקרא על שמו צדיק׳, שנאמר (תהלים לב, ו) צדיק ה' בכל דרכיו (תהלים קמה, יז), ומרחם על בריותיו בצדקה, ואין צדקה אלא תפלה, שהיא צ' - תשעים אמנים, ד' - ארבע קדשות בכל יום, ק' - מאה ברכות, ה' - חמשה חמשי תורה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מ"ש על זאת כו'. ר"ל על זאת הספירות שעליה: