ירידת התורה לעמודא דאמצעיתא ביום השלישי - ובת אחת כלולה מעשר
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 57 · דף יא ע"א
לשון הזוהר
וּבְיוֹמָא תְּלִיתָאָה נְחִיתַת לְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא ° עַל יְדֵי דְמֹשֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר׳ (שמות יט, טז), בִּתְרֵי לוּחֵי אַבְנִין, נֶצַח וָהוֹד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם לב, טז) כְּתוּבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם, וְאִינוּן תְּרֵין נְבִיאֵי קְשׁוֹט, ° וּמִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרִיאוּ נְבִיאֵי הָאֱמֶת, ° וּשְׁכִינְתָּא תּוֹרַת אֱמֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ׳ (מלאכי ב, ו), ° וְאִתְקְרִיאַת מַרְאֵה דִנְבוּאָה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִסִּטְרָא דְתַרְוַיְיהוּ. ° וּבְיוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְּנָה, דָּא (משלי י, כה) צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, ° וּבְדַרְגָּא דִילֵיהּ מַלְכוּת מַלִּיל עִמְּהוֹן, ° וְהָא אוּקְמוּהוּ, ° לַעֲשַׂר מַלְכִין שֶׁמָּא לֹא יוּכְלוּ לְדַבֵּר עַל פֶּה אֶחָד, נָגַע בְּבַת, וְכָלַל בָּהּ כָּל הָעֶשֶׂר, ° וְדָא י' בַּ״ת אַחַת, ° תְּחוֹת ה' מִן אֱלֹהִי״ם, י' מִן אדנ״י, י' מִן שד״י, כְּלִילָא מִכָּל כִּנּוּיָין, וּמִכָּל הֲוַיָּין, ° כְּגוֹן הוה״י, אוֹ כְּוָותֵיהּ, דִּיְהֵא י' תְּחוֹת ה', בְּכָל שֵׁם דְּכִינוּי וַהֲוַיָּה אִיהִי נוּקְבָא. ° וּבְגִין דְּאוֹרַיְיתָא מִינָהּ אִתְיְהִיבַת, אָמַר לְמֹשֶׁה ׳וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי׳ (שמות לג, כג) כו', דְּלֵית נָבִיא וְחָכָם יָכִיל לְעַאָלָא לְעִילָא פָּחוּת מִן דָּא, ° וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאַת מַפְתֵּחוֹת הַחִיצוֹנִיִּים אַנְפִּין דִּילָהּ, וְאַנְפִּין דִּלְגָאו מַפְתֵּחוֹת הַפְּנִימִיִּים, וְהָא אִתְּמַר לְעִיל, דְּאִם בַּר נַשׁ לֵית בִּידוֹי מַפְתֵּחוֹת הַחִיצוֹנִיִּים בְּמַאי יֵיעוּל, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ (תהלים קיח, כ), זֶה הַשַּׁעַר לַיהוָֹ״ה.
תרגום
וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָרְדָה לְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא עַל יְדֵי מֹשֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר׳ (שמות יט, טז), בִּשְׁנֵי לוּחוֹת הָאֲבָנִים - נֶצַח וְהוֹד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם (שמות לב, טז), וְהֵם שְׁנֵי נְבִיאֵי אֱמֶת, וּמִצַּד עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא נִקְרְאוּ נְבִיאֵי הָאֱמֶת, וְהַשְּׁכִינָה תּוֹרַת אֱמֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ׳ (מלאכי ב, ו), וְנִקְרֵאת מַרְאֵה הַנְּבוּאָה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִצַּד שְׁנֵיהֶם. וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְּנָה - זֶה צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם (משלי י, כה), וּבְדַרְגָּתוֹ מַלְכוּת מְדַבֶּרֶת עִמָּם, וְהָא קָבְעוּ: לַעֲשָׂרָה מְלָכִים שֶׁמָּא לֹא יוּכְלוּ לְדַבֵּר בְּפֶה אֶחָד, נָגַע בְּ'בַת', וְכָלַל בָּהּ אֶת כָּל הָעֶשֶׂר. וְזוֹ י' בַ"ת אַחַת, תַּחַת ה' מֵאֱלֹהִים, י' מֵאדנ"י, י' מִשד"י, כְּלוּלָה מִכָּל הַכִּנּוּיִים וּמִכָּל הַהֲוָיוֹת, כְּגוֹן הוה"י אוֹ כָּמוֹהוּ, שֶׁיִּהְיֶה י' תַּחַת ה', בְּכָל שֵׁם שֶׁל כִּנּוּי וַהֲוָיָה הִיא נְקֵבָה. וּמִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה מִמֶּנָּה נִתְּנָה, אָמַר לְמֹשֶׁה ׳וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי׳ (שמות לג, כג) וְכוּ', שֶׁאֵין נָבִיא וְחָכָם יָכוֹל לְהִכָּנֵס לְמַעְלָה פָּחוֹת מִזֶּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרֵאת מַפְתְּחוֹת הַחִיצוֹנִיִּים - פָּנֶיהָ, וְהַפָּנִים שֶׁבִּפְנִים - מַפְתְּחוֹת הַפְּנִימִיִּים, וְהָא נֶאֱמַר לְעֵיל שֶׁאִם אָדָם אֵין בְּיָדוֹ מַפְתְּחוֹת הַחִיצוֹנִיִּים בַּמֶּה יִכָּנֵס, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר בָּהּ זֶה הַשַּׁעַר לַה' (תהלים קיח, כ).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וביומא תליתאה נחיתת לעמודא דאמצעיתא ° על ידי דמשה, הדא הוא דכתיב ׳ויהי ביום השלישי בהיות הבקר׳ (שמות יט, טז), בתרי לוחי אבנין, נצח והוד, הדא הוא דכתיב (שם לב, טז) כתובים משני עבריהם, ואינון תרין נביאי קשוט, ° ומסטרא דעמודא דאמצעיתא אתקריאו נביאי האמת, ° ושכינתא תורת אמת, הדא הוא דכתיב ׳תורת אמת היתה בפיהו׳ (מלאכי ב, ו), ° ואתקריאת מראה דנבואה, ורוח הקדש מסטרא דתרוייהו. ° וביום השביעי נתנה, דא (משלי י, כה) צדיק יסוד עולם, ° ובדרגא דיליה מלכות מליל עמהון, ° והא אוקמוהו, ° לעשר מלכין שמא לא יוכלו לדבר על פה אחד, נגע בבת, וכלל בה כל העשר, ° ודא י' ב״ת אחת, ° תחות ה' מן אלהי״ם, י' מן אדנ״י, י' מן שד״י, כלילא מכל כנויין, ומכל הויין, ° כגון הוה״י, או כוותיה, דיהא י' תחות ה', בכל שם דכינוי והויה איהי נוקבא. ° ובגין דאורייתא מינה אתיהיבת, אמר למשה ׳וראית את אחורי׳ (שמות לג, כג) כו', דלית נביא וחכם יכיל לעאלא לעילא פחות מן דא, ° ובגין דא אתקריאת מפתחות החיצוניים אנפין דילה, ואנפין דלגאו מפתחות הפנימיים, והא אתמר לעיל, דאם בר נש לית בידוי מפתחות החיצוניים במאי ייעול, ובגין דא אתמר בה (תהלים קיח, כ), זה השער ליהו״ה.
התרגום: וביום השלישי ירדה לעמודא דאמצעיתא על ידי משה, הדא הוא דכתיב ׳ויהי ביום השלישי בהית הבקר׳ (שמות יט, טז), בשני לוחות האבנים - נצח והוד, הדא הוא דכתיב כתבים משני עבריהם (שמות לב, טז), והם שני נביאי אמת, ומצד עמודא דאמצעיתא נקראו נביאי האמת, והשכינה תורת אמת, הדא הוא דכתיב ׳תורת אמת היתה בפיהו׳ (מלאכי ב, ו), ונקראת מראה הנבואה, ורוח הקדש מצד שניהם. וביום השביעי נתנה - זה צדיק יסוד עולם (משלי י, כה), ובדרגתו מלכות מדברת עמם, והא קבעו: לעשרה מלכים שמא לא יוכלו לדבר בפה אחד, נגע ב'בת', וכלל בה את כל העשר. וזו י' ב"ת אחת, תחת ה' מאלהים, י' מאדנ"י, י' משד"י, כלולה מכל הכנויים ומכל ההויות, כגון הוה"י או כמוהו, שיהיה י' תחת ה', בכל שם של כנוי והויה היא נקבה. ומשום שהתורה ממנה נתנה, אמר למשה ׳וראית את אחרי׳ (שמות לג, כג) וכו', שאין נביא וחכם יכול להכנס למעלה פחות מזה, ומשום כך נקראת מפתחות החיצוניים - פניה, והפנים שבפנים - מפתחות הפנימיים, והא נאמר לעיל שאם אדם אין בידו מפתחות החיצוניים במה יכנס, ומשום כך נאמר בה זה השער לה' (תהלים קיח, כ).
מן המפרשים
אור יקר: בתרי לוחי אבנין, התחיל המציאות לרדת ממדרגת הת״ת אל מדרגת המלכות דהיינו אבן מלכות, ונצח והוד תרי לוחי אבנין, שהם בסוד היותם מתפשטין למטה במלכות, ולכך כנגד בחינתה עליהם היא אבן, והם תרי לוחי מצד הת״ת והמלכות, וכדכתיב והלוחות…
ביאור הגר"א: דלית מאן דנצח כו'. שכאן אין כלל אחיזה לחיצונים כי אף שגם בבינה אין להם אחיזה מכל מקום דינין מתערין מינה: