ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 56 (יא ע"א)

מצוה רביעית התורה - שמותיה בהנטלה מכל ספירה וספירה

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 56 · דף יא ע"א

לשון הזוהר

פִּקּוּדָא רְבִיעָאָה בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית, דָּא אוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ ׳יהו''ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ׳ (משלי ח, כב), וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְאִיהִי ° רֵאשִׁית לְנִבְרָאִים, וְאִיהִי אַחֲרִית לְחָכְמָה עִלָּאָה, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר ° ׳מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית׳ (ישעיה מו, י). ° כַּד אִתְנְטִילַת מִכֶּתֶר אִתְקְרִיאַת ° עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כָּל צַדִּיק, תַּגָּא דְסֵפֶר תּוֹרָה, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא חֲלָף, כַּד אִתְנְטִילַת מֵהַאי חָכְמָה עִלָּאָה דְאִיהִי רֵאשִׁית, אִתְקְרִיאַת עַל שְׁמָהּ, וְכַד אִתְנְטִילַת מִבִּינָהּ אִתְקְרִיאַת עַל שְׁמָהּ תְּבוּנָה. וְכַד אִתְנְטִילַת מֵחֶסֶד, אִתְקְרִיאַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב דְּאִיתְיְהִיבַת מִימִינָא, דִכְתִיב ׳מִימִינוֹ אֵשׁ׳ (דברים לג, יב) דָּת לָמוֹ, וְכַד אִתְנְטִילַת מִגְּבוּרָה אִתְקְרִיאַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִפִּי הַגְּבוּרָה נִיתְּנָה, ° ותַּמָּן גִּבּוֹרִים עוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ, וְלָא יָכִיל לְמֵיקַם בָּהּ אֶלָּא גִבּוֹר בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, גִּבּוֹר בְּיִצְרוֹ.

תרגום

מִצְוָה רְבִיעִית בְּמִלַּת 'בְּרֵאשִׁית' - זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ׳ (משלי ח, כב), וְזוֹ הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁהִיא רֵאשִׁית לַנִּבְרָאִים, וְהִיא אַחֲרִית לְחָכְמָה עִלָּאָה, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר ׳מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית׳ (ישעיה מו, י). כְּשֶׁנִּטֶּלֶת מִכֶּתֶר, נִקְרֵאת עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כָּל צַדִּיק, כֶּתֶר תּוֹרָה, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא חָלַף. כְּשֶׁנִּטֶּלֶת מֵחָכְמָה עִלָּאָה זוֹ שֶׁהִיא רֵאשִׁית, נִקְרֵאת עַל שְׁמָהּ, וּכְשֶׁנִּטֶּלֶת מִבִּינָה נִקְרֵאת עַל שְׁמָהּ תְּבוּנָה. וּכְשֶׁנִּטֶּלֶת מֵחֶסֶד, נִקְרֵאת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שֶׁנִּתְּנָה מִיָּמִין, שֶׁכָּתוּב ׳מִימִינוֹ אֵשׁ׳ (דברים לג, יב) דָּת לָמוֹ, וּכְשֶׁנִּטֶּלֶת מִגְּבוּרָה נִקְרֵאת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁכָּךְ קָבְעוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּמִּשְׁנָה: תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִפִּי הַגְּבוּרָה נִתְּנָה, וְשָׁם גִּבּוֹרִים עוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ, וְאֵין יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהּ אֶלָּא גִּבּוֹר בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, גִּבּוֹר בְּיִצְרוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פקודא רביעאה במלת בראשית, דא אורייתא, דאתמר בה ׳יהו'ה קנני ראשית דרכו׳ (משלי ח, כב), ודא שכינתא תתאה, דאיהי ° ראשית לנבראים, ואיהי אחרית לחכמה עלאה, ובגינה אתמר ° ׳מגיד מראשית אחרית׳ (ישעיה מו, י). ° כד אתנטילת מכתר אתקריאת ° עטרת תפארת, עטרה בראש כל צדיק, תגא דספר תורה, ובגינה אתמר כל המשתמש בתגא חלף, כד אתנטילת מהאי חכמה עלאה דאיהי ראשית, אתקריאת על שמה, וכד אתנטילת מבינה אתקריאת על שמה תבונה. וכד אתנטילת מחסד, אתקריאת תורה שבכתב דאיתיהיבת מימינא, דכתיב ׳מימינו אש׳ (דברים לג, יב) דת למו, וכד אתנטילת מגבורה אתקריאת תורה שבעל פה, דהכי אוקמוהו מארי מתניתין, תורה שבעל פה מפי הגבורה ניתנה, ° ותמן גבורים עומדים בפרץ, ולא יכיל למיקם בה אלא גבור במלחמתה של תורה, גבור ביצרו.

התרגום: מצוה רביעית במלת 'בראשית' - זו התורה, שנאמר בה ׳ה' קנני ראשית דרכו׳ (משלי ח, כב), וזו השכינה התחתונה, שהיא ראשית לנבראים, והיא אחרית לחכמה עלאה, ובגללה נאמר ׳מגיד מראשית אחרית׳ (ישעיה מו, י). כשנטלת מכתר, נקראת עטרת תפארת, עטרה בראש כל צדיק, כתר תורה, ובגללה נאמר כל המשתמש בתגא חלף. כשנטלת מחכמה עלאה זו שהיא ראשית, נקראת על שמה, וכשנטלת מבינה נקראת על שמה תבונה. וכשנטלת מחסד, נקראת תורה שבכתב שנתנה מימין, שכתוב ׳מימינו אש׳ (דברים לג, יב) דת למו, וכשנטלת מגבורה נקראת תורה שבעל פה, שכך קבעו רבותינו במשנה: תורה שבעל פה מפי הגבורה נתנה, ושם גבורים עומדים בפרץ, ואין יכול לעמד בה אלא גבור במלחמתה של תורה, גבור ביצרו.

מן המפרשים

אור יקר: כד אתנטילת מחסד אתקריאת תורה שבכתב, ועם היות דקיימא לן ת״ת תורה שבכתב, היינו ודאי שהת״ת עמה אל החסד, והיא תורה מצד ימינו, שששה קצוות הם הנזכרים מכאן ואילך, וכיון שהששה בחסד ,נקראים תורה, היא נקראת מצדם תורה, א׳׳כ אינה תורה…

ביאור הגר"א: ובג"ד בינה כו'. דשם הוי"ה הוא בבינה כנ"ל בנקודת פתח ומסטרא דילה החרב על הסטרא אחרא:

לכל המפרשים על פיסקה זו