ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 54 (י ע"ב)

קריאת שמע רמח והתפלין קלע - ודם הברית בעפר כמזבח אדמה

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 54 · דף י ע"ב

לשון הזוהר

[המשך דף י:] ° וְעוֹד קְרִיאַת שְׁמַע אִיהִי רוֹמַ״ח, ° כְּלִילָא מִשִּׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, וּמֵרַמַ״ח תֵּיבִין עִם יהו״ה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת, ° וְהוּא קִירְטָא, וְהָא אִתְּמַר. ° חָמֵשׁ אַבְנִין ה', דְּאִתְעֲבִידוּ חַד אַבְנָא בְּאָת י', ° וְקָטִיל בָּהּ לְיֵצֶר הָרָע, ° וּבְאָן אֲתַר אִיהִי קִירְטָא, בִּתְּפִלִּין, חוּט דְּקֶלַע דְּכָרִיךְ בְּיָד דָּא רְצוּעָה דְיָד, ° דְּאִיהוּ כְּחוּט דְּזַרְקָא, ° וְאִיהִי קְרִיאַת שְׁמַע, קֶשֶׁת דְּזָרִיק חִצִּים ° מִסִּטְרָא דְבָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק (משלי י, ו), דְּאִיהוּ קֶשֶׁת הַבְּרִית. ° רוֹמְחָא דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, בְּחָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן דְּיָד, דְּאִיהִי ה' תַּתָּאָה, וְאִיהִי לִימִינָא דְחֶסֶד, דַּרְגָּא דְאַבְרָהָם דְּחוּשְׁבָּנֵיהּ רְמַ״ח, וְעִם ו' דְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְעֲבִיד רוֹמַ״ח, ° קֶלַע ה' עִלָּאָה לִשְׂמָאלָא, י' אַבְנָא דְקֶלַע, י״ה דִּתְּפִלִּין, וְכֹלָּא י״ה עִם שְׁמִ״י שְׁסָ״ה, זִכְרִ״י עִם ו״ה רְמַ״ח. ° וּמָאן דְּאִיהוּ נְטִיר י' בִּתְמַנְיָא יוֹמִין דְּמִילָה, בִּתְמַנְיָא אַלְפֵי תְּחוּם שַׁבָּת, בִּתְמַנְיָא פָּרָשִׁיָּין דִּתְּפִלֵּי, אִיהוּ נָטִיר מִכָּל מַזִּיקֵי דִתְחוֹת יְדָא דְיֵצֶר הָרָע, ° דְּאִיהוּ מְמַנָּא ° עַל שִׁתִּין רִבּוֹא, כָּל שֶׁכֵּן מָאן דְּקָשִׁיר לֵיהּ בְּשַׁלְשְׁלָאִין וְקָטִיל לֵיהּ. ° וְעוֹד בְּרִית דְתַקִּינוּ לֵיהּ ° מָנָא בְּעַפְרָא, לְשַׁדְיָיא לָהּ בְּעַפְרָא, וְדָם דְּאַטִּיפִין מִנֵּיהּ, ° אִתְחֲשִׁיב לֵיהּ כְּאִלּוּ עָבִיד לֵיהּ עוֹלָה, וְהַהוּא עַפְרָא לְתַקְנָא בֵּיהּ מִזְבַּח אֲדָמָה, וְדָם דִּבְרִית כְּאִלּוּ דָבַח עֲלָהּ עֲלָוָון, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וגו'׳ (שמות כ, כא), ° וְשָׁזִיב לֵיהּ בְּהַהוּא עַפְרָא מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר, וּבְדַם מִילָה שָׁזִיב לֵיהּ מִשְּׁחִיטַת מַלְאַךְ הַמָּוְת. ° וְאִם הַהוּא דְקַבִּיל בְּרִית אִיהוּ מַמְזֵר, הַהוּא עַפְרָא ° תַּקִּין לֵיהּ לְחִוְיָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ׳ (ישעיה סה, כה), ° וְאִיהוּ ׳מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרַרָהּ יהו״ה׳ (בראשית ה, כט), דְּאִתְּמַר בָּהּ (שם ג, יז) אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, ° וְאִיהִי עַפְרָא מֵהַאי דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ׳ (שם א, ב), דְאִתְּמַר בָהּ ׳וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה׳ (ישעיה נא, ו), ° עִמֵּיהּ יְהֵא חוּלְקֵיהּ, ° כְּאִלּוּ קָשִׁיר לֵיהּ לְמֶיעֱבַד עוֹלָה לַעֲבוֹדָה זָרָה, דְּהַהוּא בֵּן אוֹ בַּת אִינוּן ° פֶּסֶל ° וּמַסֵּכָה, וְעַל דָּא אִתְּמַר ° ׳אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה׳ (דברים כז, טו), ° וְאִתְּמַר וְשָׂם בַּסָּתֶר, בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן, ° דְּהַהוּא בַּר מִנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי אִיהוּ, ° דְּגָרִים מָוְת לְאָדָם וּלְאִתְּתֵיהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה׳ (בראשית ג, יד) כו'.

תרגום

וְעוֹד, קְרִיאַת שְׁמַע הִיא רֹמַח, כְּלוּלָה מִשֵּׁשׁ תֵּבוֹת הַיִּחוּד, וּמֵרמ"ח תֵּבוֹת עִם 'ה' אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת', וְהוּא הַקֶּלַע, וְכֵן נֶאֱמַר. חָמֵשׁ אֲבָנִים ה', שֶׁנַּעֲשׂוֹת אֶבֶן אַחַת בְּאוֹת י', וְהוֹרֶגֶת בָּהּ אֶת יֵצֶר הָרָע, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם הִיא הַקֶּלַע? בַּתְּפִלִּין, חוּט הַקֶּלַע הַכָּרוּךְ בַּיָּד - זוֹ רְצוּעַת הַיָּד, שֶׁהִיא כְּחוּט הַזְּרִיקָה, וְהִיא קְרִיאַת שְׁמַע, קֶשֶׁת הַזּוֹרֶקֶת חִצִּים מִצַּד 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ', וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק (משלי י, ו), שֶׁהוּא קֶשֶׁת הַבְּרִית. הָרֹמַח - זֶה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, בְּחָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת הַיָּד שֶׁהִיא ה' תַּחְתּוֹנָה, וְהִיא לְיָמִין הַחֶסֶד, דַּרְגַּת אַבְרָהָם שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ רמ"ח, וְעִם ו' שֶׁל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא נַעֲשָׂה 'רֹמַח'. הַקֶּלַע - ה' עֶלְיוֹנָה לִשְׂמֹאל, י' אֶבֶן הַקֶּלַע, י"ה שֶׁל הַתְּפִלִּין, וְהַכֹּל י"ה עִם 'שְׁמִי' - שס"ה, 'זִכְרִי' עִם ו"ה - רמ"ח. וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הַי' בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי הַמִּילָה, בִּשְׁמוֹנַת אַלְפֵי תְּחוּם הַשַּׁבָּת, בִּשְׁמוֹנֶה פָּרָשִׁיּוֹת הַתְּפִלִּין, נִשְׁמָר מִכָּל הַמַּזִּיקִים שֶׁתַּחַת יַד יֵצֶר הָרָע, שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל שִׁשִּׁים רִבּוֹא, קַל וָחֹמֶר מִי שֶׁקּוֹשֵׁר אוֹתוֹ בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְהוֹרְגוֹ. וְעוֹד, בְּרִית שֶׁתִּקְּנוּ לוֹ - מָנָה בֶּעָפָר, לְהַשְׁלִיכָהּ בֶּעָפָר, וְהַדָּם הַנּוֹטֵף מִמֶּנָּה נֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ עָשָׂה עוֹלָה, וְאוֹתוֹ הֶעָפָר לְתַקֵּן בּוֹ מִזְבַּח אֲדָמָה, וְדַם הַבְּרִית כְּאִלּוּ הִקְרִיב עָלָיו עוֹלוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְגוֹמֵר׳ (שמות כ, כא), וְהִצִּיל אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ עָפָר מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר, וּבְדַם מִילָה הִצִּיל אוֹתוֹ מִשְּׁחִיטַת מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְאִם אוֹתוֹ שֶׁקִּבֵּל בְּרִית הוּא מַמְזֵר, אוֹתוֹ עָפָר מְתֻקָּן לַנָּחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ׳ (ישעיה סה, כה), וְהוּא ' ׳מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה׳ '', שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ 'אֲרוּרָה הָאֲדָמָה', וְהִיא עָפָר מִזּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ' ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ׳ ', שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה׳ (ישעיה נא, ו), עִמּוֹ יְהֵא חֶלְקוֹ, כְּאִלּוּ קָשַׁר אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת עוֹלָה לַעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאוֹתוֹ ׳בֵּן אוֹ בַּת׳ הֵם פֶּסֶל וּמַסֵּכָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר ׳אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה׳ (דברים כז, טו), וְנֶאֱמַר ' ׳וְשָׂם בַּסָּתֶר׳ ' - בְּסֵתֶר ׳הָעוֹלָם, וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן׳, שֶׁאוֹתוֹ בֶּן מִנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי הוּא, שֶׁגָּרַם מָוֶת לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה׳ (בראשית ג, יד) וְכוּ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [המשך דף י:] ° ועוד קריאת שמע איהי רומ״ח, ° כלילא משית תיבין דיחודא, ומרמ״ח תיבין עם יהו״ה אלהיכם אמת, ° והוא קירטא, והא אתמר. ° חמש אבנין ה', דאתעבידו חד אבנא באת י', ° וקטיל בה ליצר הרע, ° ובאן אתר איהי קירטא, בתפלין, חוט דקלע דכריך ביד דא רצועה דיד, ° דאיהו כחוט דזרקא, ° ואיהי קריאת שמע, קשת דזריק חצים ° מסטרא דברוך שם כבוד מלכותו, וברכות לראש צדיק (משלי י, ו), דאיהו קשת הברית. ° רומחא דא עמודא דאמצעיתא, בחמש אצבעאן דיד, דאיהי ה' תתאה, ואיהי לימינא דחסד, דרגא דאברהם דחושבניה רמ״ח, ועם ו' דעמודא דאמצעיתא אתעביד רומ״ח, ° קלע ה' עלאה לשמאלא, י' אבנא דקלע, י״ה דתפלין, וכלא י״ה עם שמ״י שס״ה, זכר״י עם ו״ה רמ״ח. ° ומאן דאיהו נטיר י' בתמניא יומין דמילה, בתמניא אלפי תחום שבת, בתמניא פרשיין דתפלי, איהו נטיר מכל מזיקי דתחות ידא דיצר הרע, ° דאיהו ממנא ° על שתין רבוא, כל שכן מאן דקשיר ליה בשלשלאין וקטיל ליה. ° ועוד ברית דתקינו ליה ° מנא בעפרא, לשדייא לה בעפרא, ודם דאטיפין מניה, ° אתחשיב ליה כאלו עביד ליה עולה, וההוא עפרא לתקנא ביה מזבח אדמה, ודם דברית כאלו דבח עלה עלוון, הדא הוא דכתיב ׳מזבח אדמה תעשה לי וגו'׳ (שמות כ, כא), ° ושזיב ליה בההוא עפרא מחבוט הקבר, ובדם מילה שזיב ליה משחיטת מלאך המות. ° ואם ההוא דקביל ברית איהו ממזר, ההוא עפרא ° תקין ליה לחויא, דאתמר ביה ׳ונחש עפר לחמו׳ (ישעיה סה, כה), ° ואיהו ׳מן האדמה אשר אררה יהו״ה׳ (בראשית ה, כט), דאתמר בה (שם ג, יז) ארורה האדמה, ° ואיהי עפרא מהאי דאתמר בה ׳והארץ היתה תהו ובהו׳ (שם א, ב), דאתמר בה ׳והארץ כבגד תבלה׳ (ישעיה נא, ו), ° עמיה יהא חולקיה, ° כאלו קשיר ליה למיעבד עולה לעבודה זרה, דההוא בן או בת אינון ° פסל ° ומסכה, ועל דא אתמר ° ׳אשר יעשה פסל ומסכה׳ (דברים כז, טו), ° ואתמר ושם בסתר, בסתרו של עולם, ואמר כל העם אמן, ° דההוא בר מנחש הקדמוני איהו, ° דגרים מות לאדם ולאתתיה, דאתמר ביה ׳ארור אתה מכל הבהמה׳ (בראשית ג, יד) כו'.

התרגום: ועוד, קריאת שמע היא רמח, כלולה משש תבות היחוד, ומרמ"ח תבות עם 'ה' אלהיכם אמת', והוא הקלע, וכן נאמר. חמש אבנים ה', שנעשות אבן אחת באות י', והורגת בה את יצר הרע, ובאיזה מקום היא הקלע? בתפלין, חוט הקלע הכרוך ביד - זו רצועת היד, שהיא כחוט הזריקה, והיא קריאת שמע, קשת הזורקת חצים מצד 'ברוך שם כבוד מלכותו', וברכות לראש צדיק (משלי י, ו), שהוא קשת הברית. הרמח - זה עמודא דאמצעיתא, בחמש אצבעות היד שהיא ה' תחתונה, והיא לימין החסד, דרגת אברהם שחשבונו רמ"ח, ועם ו' של עמודא דאמצעיתא נעשה 'רמח'. הקלע - ה' עליונה לשמאל, י' אבן הקלע, י"ה של התפלין, והכל י"ה עם 'שמי' - שס"ה, 'זכרי' עם ו"ה - רמ"ח. ומי ששומר את הי' בשמונת ימי המילה, בשמונת אלפי תחום השבת, בשמונה פרשיות התפלין, נשמר מכל המזיקים שתחת יד יצר הרע, שהוא ממנה על ששים רבוא, קל וחמר מי שקושר אותו בשלשלאות והורגו. ועוד, ברית שתקנו לו - מנה בעפר, להשליכה בעפר, והדם הנוטף ממנה נחשב לו כאלו עשה עולה, ואותו העפר לתקן בו מזבח אדמה, ודם הברית כאלו הקריב עליו עולות, הדא הוא דכתיב ׳מזבח אדמה תעשה לי וגומר׳ (שמות כ, כא), והציל אותו באותו עפר מחבוט הקבר, ובדם מילה הציל אותו משחיטת מלאך המות. ואם אותו שקבל ברית הוא ממזר, אותו עפר מתקן לנחש, שנאמר בו ׳ונחש עפר לחמו׳ (ישעיה סה, כה), והוא ' ׳מן האדמה אשר אררה ה׳ ', שנאמר בה 'ארורה האדמה', והיא עפר מזו שנאמר בה ' ׳והארץ היתה תהו ובהו׳ ', שנאמר בה ׳והארץ כבגד תבלה׳ (ישעיה נא, ו), עמו יהא חלקו, כאלו קשר אותו לעשות עולה לעבודה זרה, שאותו ׳בן או בת׳ הם פסל ומסכה, ועל זה נאמר ׳אשר יעשה פסל ומסכה׳ (דברים כז, טו), ונאמר ' ׳ושם בסתר׳ ' - בסתר ׳העולם, ואמר כל העם אמן׳, שאותו בן מנחש הקדמוני הוא, שגרם מות לאדם ולאשתו, שנאמר בו ׳ארור אתה מכל הבהמה׳ (בראשית ג, יד) וכו'.

מן המפרשים

אור יקר: ובאן אתר איהי קירטא, שאין ק״ש שלימה והייחוד גמור אלא על יד התפלין, שאם שאם לא כן הוא כמעיד עדות שקר על עצמו, אמנם על יד הכלי הזה הגשמי נעשה קירטא לקלע בו האבנים, לזרוקהאבות סוד הספירות להתייחד כדי לקלע נגד סמאל להורגו, והענין…

ביאור הגר"א: דאתמר בה כו'. ראיה דבמילולא קטלין בחרבא דכתיב רוממות כו' וחרב פיפיות בידם, ולכך אמר לשון נטיל כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו