הנפת החרב לשש רוחות - וקשירת היצר ברצועות ושחיטתו בקריאת שמע
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 53 · דף ח ע"ב
לשון הזוהר
[ח:] וְהָכִי צָרִיךְ לְאַעֲבָרָא לֵיהּ מִשְּׂמָאלָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהִי גְבוּרָה, (דף ח ע״ב) דְמִתַּמָּן מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה (ירמיה יד, א), ° וְתַמָּן יֵיתֵי לְמִתְּבַע חוֹבִין, ° מֵאִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳בָּנִים אַתֶּם לַיהו״ה אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים יד, א). מִתַּמָּן וְאֵילֵךְ אִנּוּן שָׂרִים, וַעֲבָדִים, מִסִּטְרָא דְחֵיוָון דְּכָרְסַיָּא שָׂרִים וּמְמַנָּן, מִסִּטְרָא דְכֹכְבַיָּא דְנָהֲרִין בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא עֲבָדִין, וְהַאי אִיהוּ אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים, וְהַאי אִיהוּ דְצָרִיךְ לְאַנָּפָא לֵיהּ חַרְבָּא לְשִׁית סִטְרִין, דְּאִנּוּן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, כִּסֵּא דִין וְכִסֵּא רַחֲמִים, לְאַעֲבָרָא סמא״ל וְנָחָ״שׁ מִנַּיְהוּ, ° דְּמִסִּטְרָא דִלְהוֹן שַׁלִּיט סמא״ל וּבַת זוּגוֹ. וְצָרִיךְ לְקַשְׁרָא לֵיהּ בִּרְצוּעִין דִתְּפִלִּין, תְּרֵין ° בִּתְרֵין קַרְנוֹי, ° וְחַד בִּדְרוֹעָא, וּלְבָתַר יִשְׁחוֹט לֵיהּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, בְּגִין דְּלָא יִתְקַרֵיב לְסִטְרָא דִגְבוּרָה, ° אֲבָל מִסִּטְרָא דִסְפִירָן וַהֲוַויּוֹת דִּלְהוֹן, אִתְּמַר ׳לֹא יְגוּרְךָ רָע׳ (תהלים ה, ה), ׳וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת׳ (במדבר א, נב).
תרגום
וְכָךְ צָרִיךְ לְהַעֲבִירוֹ מִשְּׂמֹאל הַקב"ה שֶׁהִיא גְּבוּרָה, שֶׁמִּשָּׁם מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה (ירמיה יד, א), וְשָׁם יָבוֹא לִתְבֹּעַ עֲוֹנוֹת מֵאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם (דברים יד, א). מִשָּׁם וָאֵילָךְ, הֵם שָׂרִים וַעֲבָדִים: מִצַּד הַחַיּוֹת שֶׁל הַכִּסֵּא - שָׂרִים וּמְמֻנִּים, מִצַּד הַכּוֹכָבִים הַמְּאִירִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ - עֲבָדִים, וְזֶהוּ 'אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים'. וְזֶהוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהָנִיף אֶת הַחֶרֶב לְשֵׁשׁ רוּחוֹת, שֶׁהֵן שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, כִּסֵּא דִּין וְכִסֵּא רַחֲמִים, לְהַעֲבִיר סמא"ל וְנָחָ"שׁ מֵהֶן, שֶׁמִּצִּדָּן שׁוֹלֵט סמא"ל וּבַת זוּגוֹ. וְצָרִיךְ לְקָשְׁרוֹ בִּרְצוּעוֹת הַתְּפִלִּין - שְׁתַּיִם בִּשְׁתֵּי קַרְנָיו, וְאַחַת בַּזְּרוֹעַ, וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט אוֹתוֹ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב לְצַד הַגְּבוּרָה, אֲבָל מִצַּד הַסְּפִירוֹת וְהַהֲוָיוֹת שֶׁלָּהֶן, נֶאֱמַר ׳לֹא יְגֻרְךָ רָע׳ (תהלים ה, ה), וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת (במדבר א, נב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [ח:] והכי צריך לאעברא ליה משמאלא דקודשא בריך הוא דאיהי גבורה, (דף ח ע״ב) דמתמן מצפון תפתח הרעה (ירמיה יד, א), ° ותמן ייתי למתבע חובין, ° מאלין דאתמר בהון ׳בנים אתם ליהו״ה אלהיכם׳ (דברים יד, א). מתמן ואילך אנון שרים, ועבדים, מסטרא דחיוון דכרסיא שרים וממנן, מסטרא דככביא דנהרין בשמיא וארעא עבדין, והאי איהו אם כבנים אם כעבדים, והאי איהו דצריך לאנפא ליה חרבא לשית סטרין, דאנון שמיא וארעא, שמשא וסיהרא, כסא דין וכסא רחמים, לאעברא סמא״ל ונח״ש מניהו, ° דמסטרא דלהון שליט סמא״ל ובת זוגו. וצריך לקשרא ליה ברצועין דתפלין, תרין ° בתרין קרנוי, ° וחד בדרועא, ולבתר ישחוט ליה בקריאת שמע, בגין דלא יתקריב לסטרא דגבורה, ° אבל מסטרא דספירן והוויות דלהון, אתמר ׳לא יגורך רע׳ (תהלים ה, ה), ׳והזר הקרב יומת׳ (במדבר א, נב).
התרגום: וכך צריך להעבירו משמאל הקב"ה שהיא גבורה, שמשם מצפון תפתח הרעה (ירמיה יד, א), ושם יבוא לתבע עונות מאותם שנאמר בהם בנים אתם לה' אלהיכם (דברים יד, א). משם ואילך, הם שרים ועבדים: מצד החיות של הכסא - שרים וממנים, מצד הכוכבים המאירים בשמים ובארץ - עבדים, וזהו 'אם כבנים אם כעבדים'. וזהו שצריך להניף את החרב לשש רוחות, שהן שמים וארץ, שמש וירח, כסא דין וכסא רחמים, להעביר סמא"ל ונח"ש מהן, שמצדן שולט סמא"ל ובת זוגו. וצריך לקשרו ברצועות התפלין - שתים בשתי קרניו, ואחת בזרוע, ואחר כך ישחט אותו בקריאת שמע, כדי שלא יתקרב לצד הגבורה, אבל מצד הספירות וההויות שלהן, נאמר ׳לא יגרך רע׳ (תהלים ה, ה), והזר הקרב יומת (במדבר א, נב).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ותמן ייתי כו'. רוצה לומר דשם אין שליטה רק דתבע כו':