חבוט הקבר למי שאינו שומר ברית - והצפרנים המאירות בהבדלה
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 51 · דף י ע"ב
לשון הזוהר
[י:] וּבְגִיןֹ דָּא מָאן דְּלָא נָטִיר בְּרִית אִתְדַּן בְּחִבּוּט הַקֶּבֶר בְּהַהוּא עַפְרָא, ° וְאִלֵּין אִינוּן דְּגוּפָא דִלְהוֹן אִינוּן לוֹן קֶבֶר בְּחַיֵּיהוֹן, ° דְּדַחֲקִין לוֹן שַׁעֲתָּא בְּכָל יוֹמָא, ° וּבִמְלָאכָא דִלְהוֹן ° דְּאִתְבַּקַּע דְּמָא בְּצִפָּרְנֵיהוֹן, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ לְאַחֲזָאָה צִפָּרְנַיִם בְּהַבְדָּלָה, דַּהֲוָה אָדָם מְלוּבָּשׁ בְּכָתְנוֹת צִפָּרְנַיִם, דַּהֲווֹ נָהֲרִין כַּעֲנָנֵי כָּבוֹד. וְאִיהוּ בְּהַבְדָּלָה מִנַּיְיהוּ, ׳וַיֵּדְעוּ כִּי ° עִירֻמִּים הֵם׳ (בראשית ג, ז) מִנַּיְיהוּ, בְּגוּפָא ° וְנִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא, עֲרוּמִּים מִכָּתְנוֹת אוֹר, (דף י ע״ב) דְּאִינוּן מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, וּבְגִין ° דִּבְשַׁבָּת אִתְחַזָּא לוֹן בְּאַדְלָקַת שְׁרַגָּא דְשַׁבָּת ° בִּתְרֵין פְּתִילוֹת דְּאֵשׁ, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת יִתְעַבְרוּן מִנַּיְיהוּ, תַּקִּינוּ לְמֵימַר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הַבְדָּלָה בְּאֵשׁ. וּבְגִין דִּבְשַׁבָּת וְיֹמִין טָבִין מִתְלַבְּשִׁין נִשְׁמָתִין בְּכָתְנוֹת אוֹר, אָמַר הַנָּבִיא ׳עַל כֵּן בָּאוּרִים כַּבְּדוּ יהו''ה׳ (ישעיה כד, טו), וְאוּקְמוּהוּ רַבָּנָן כַּבְּדוּהוּ ° בִּכְסוּת נְקִיָּה, מִיָּד דְּאָמַר מִלִּין אִלֵּין אִשְׁתַּטְחוּ קַמֵּיהּ ° כֻּלְּהוּ בְנֵי מְתִיבְתָּא, דְּלֵית חֶדְוָה בֵּינַיְהוּ כְּחֶדְוָה כַּד אִתְחַדַּשׁ בֵּינַיְהוּ רָזָא דְאוֹרַיְיתָא. וּבְגִין דָּא מָאן דְּנָטִיר בְּרִית אֵשׁ, קָרִי אִישׁ צַדִּיק תָּמִים, וְאוֹת י' דְשד״י אִיהִי ° חוּלְיָא עַל צַוָּאר דְּשֵׁד יֵצֶר הָרָע, חוּלְיָא דְשַׁלְשְׁלָאָה, וּבְגִין דָּא רְשִׁים שד״י בִּבְרִית, וְרָשִׁים בַּמְּזוּזָה, דְּמִזְדַּעְזְעִין כֻּלְּהוֹן מֵהַאי שַׁלְשְׁלָאָה, דְּאִיהִי אוֹת שבת, אוֹת בְּרִית, אוֹת יֹמִין טָבִין, אוֹת תְּפִלִּין. וּמִיָּד דְּאִיהוּ תָּפִיס בָּהּ יֵצֶר הָרָע דְּאִיהוּ שֵׁ״ד, ° נָטִיל בַּר נַשׁ חַרְבָּא ° דְאִתְּמַר בָּהּ (תהלים קמט, ו) רוֹמְמוֹת אֵ״ל בִּגְרוֹנָם, ° דְּאִיהוּ י' רֵישָׁא דְחַרְבָּא, ו' גּוּפָא דְחַרְבָּא, ה' ה' תְּרֵי פִּפִיּוֹת דִּילָהּ, וְשָׁחִיט לֵיהּ, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר הַבָּא לְהָרְגָךְ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ בִּצְלוֹתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית יט, כז).
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר בְּרִית נִדּוֹן בְּחִבּוּט הַקֶּבֶר בְּאוֹתוֹ הֶעָפָר, וְאֵלֶּה הֵם שֶׁגּוּפָם הוּא לָהֶם קֶבֶר בְּחַיֵּיהֶם, שֶׁדּוֹחֲקִים לָהֶם שָׁעָה בְּכָל יוֹם, וּבְמַלְאָכָם שֶׁמִּתְבַּקֵּעַ דָּם בְּצִפָּרְנֵיהֶם, וּמִשּׁוּם כָּךְ תִּקְּנוּ לְהַרְאוֹת צִפָּרְנַיִם בְּהַבְדָּלָה, שֶׁהָיָה אָדָם מְלֻבָּשׁ בְּכָתְנוֹת צִפָּרְנַיִם שֶׁהָיוּ מְאִירוֹת כַּעֲנָנֵי כָּבוֹד. וְנִבְדַּל מֵהֶן ׳וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּים הֵם׳ (בראשית ג, ז) מֵהֶן - בְּגוּף וּנְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ, עֵירֻמִּים מִכָּתְנוֹת אוֹר שֶׁהֵן מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. וּמִשּׁוּם שֶׁבְּשַׁבָּת נִרְאֵית לָהֶם בְּהַדְלָקַת נֵר הַשַּׁבָּת בִּשְׁתֵּי פְּתִילוֹת אֵשׁ, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִסְתַּלְּקוֹת מֵהֶם, תִּקְּנוּ לוֹמַר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הַבְדָּלָה בְּאֵשׁ. וּמִשּׁוּם שֶׁבְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים מִתְלַבְּשׁוֹת הַנְּשָׁמוֹת בְּכָתְנוֹת אוֹר, אָמַר הַנָּבִיא עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ ה' (ישעיה כד, טו), וְקָבְעוּ רַבּוֹתֵינוּ: כַּבְּדוּהוּ בִּכְסוּת נְקִיָּה. מִיָּד שֶׁאָמַר דְּבָרִים אֵלֶּה הִשְׁתַּטְּחוּ לְפָנָיו כָּל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה, שֶׁאֵין שִׂמְחָה בֵּינֵיהֶם כְּשִׂמְחָה כְּשֶׁמִּתְחַדֵּשׁ בֵּינֵיהֶם סוֹד הַתּוֹרָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ מִי שֶׁשּׁוֹמֵר בְּרִית אֵשׁ, נִקְרָא ׳אִישׁ צַדִּיק תָּמִים׳, וְאוֹת י' שֶׁל שד"י הִיא חֻלְיָה עַל צַוַּאר הַשֵּׁד - יֵצֶר הָרָע, חֻלְיַת שַׁלְשֶׁלֶת, וּמִשּׁוּם כָּךְ רָשׁוּם שד"י בַּבְּרִית, וְרָשׁוּם בַּמְּזוּזָה, שֶׁמִּזְדַּעְזְעִים כֻּלָּם מִשַּׁלְשֶׁלֶת זוֹ, שֶׁהִיא אוֹת שַׁבָּת, ׳אוֹת בְּרִית, אוֹת׳ יָמִים טוֹבִים, אוֹת תְּפִלִּין. וּמִיָּד שֶׁתּוֹפֵס בָּהּ יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא שֵׁ"ד, נוֹטֵל הָאָדָם חֶרֶב שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם (תהלים קמט, ו), שֶׁהוּא י' רֹאשׁ הַחֶרֶב, ו' גּוּף הַחֶרֶב, ה' ה' שְׁתֵּי הַפִּיּוֹת שֶׁלָּהּ, וְשׁוֹחֵט אוֹתוֹ, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר 'הַבָּא לְהָרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ' בַּתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית יט, כז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [י:] ובגין דא מאן דלא נטיר ברית אתדן בחבוט הקבר בההוא עפרא, ° ואלין אינון דגופא דלהון אינון לון קבר בחייהון, ° דדחקין לון שעתא בכל יומא, ° ובמלאכא דלהון ° דאתבקע דמא בצפרניהון, ובגין דא תקינו לאחזאה צפרנים בהבדלה, דהוה אדם מלובש בכתנות צפרנים, דהוו נהרין כענני כבוד. ואיהו בהבדלה מנייהו, ׳וידעו כי ° עירמים הם׳ (בראשית ג, ז) מנייהו, בגופא ° ונשמתא ורוחא ונפשא, ערומים מכתנות אור, (דף י ע״ב) דאינון מאורי האש, ובגין ° דבשבת אתחזא לון באדלקת שרגא דשבת ° בתרין פתילות דאש, ובמוצאי שבת יתעברון מנייהו, תקינו למימר במוצאי שבת הבדלה באש. ובגין דבשבת וימין טבין מתלבשין נשמתין בכתנות אור, אמר הנביא ׳על כן באורים כבדו יהו'ה׳ (ישעיה כד, טו), ואוקמוהו רבנן כבדוהו ° בכסות נקיה, מיד דאמר מלין אלין אשתטחו קמיה ° כלהו בני מתיבתא, דלית חדוה ביניהו כחדוה כד אתחדש ביניהו רזא דאורייתא. ובגין דא מאן דנטיר ברית אש, קרי איש צדיק תמים, ואות י' דשד״י איהי ° חוליא על צואר דשד יצר הרע, חוליא דשלשלאה, ובגין דא רשים שד״י בברית, ורשים במזוזה, דמזדעזעין כלהון מהאי שלשלאה, דאיהי אות שבת, אות ברית, אות ימין טבין, אות תפלין. ומיד דאיהו תפיס בה יצר הרע דאיהו ש״ד, ° נטיל בר נש חרבא ° דאתמר בה (תהלים קמט, ו) רוממות א״ל בגרונם, ° דאיהו י' רישא דחרבא, ו' גופא דחרבא, ה' ה' תרי פפיות דילה, ושחיט ליה, ובגיניה אתמר הבא להרגך השכם להרגו בצלותא, דאתמר בה ׳וישכם אברהם בבקר׳ (בראשית יט, כז).
התרגום: ומשום כך מי שאינו שומר ברית נדון בחבוט הקבר באותו העפר, ואלה הם שגופם הוא להם קבר בחייהם, שדוחקים להם שעה בכל יום, ובמלאכם שמתבקע דם בצפרניהם, ומשום כך תקנו להראות צפרנים בהבדלה, שהיה אדם מלבש בכתנות צפרנים שהיו מאירות כענני כבוד. ונבדל מהן ׳וידעו כי עירמים הם׳ (בראשית ג, ז) מהן - בגוף ונשמה ורוח ונפש, עירמים מכתנות אור שהן מאורי האש. ומשום שבשבת נראית להם בהדלקת נר השבת בשתי פתילות אש, ובמוצאי שבת מסתלקות מהם, תקנו לומר במוצאי שבת הבדלה באש. ומשום שבשבת וימים טובים מתלבשות הנשמות בכתנות אור, אמר הנביא על כן בארים כבדו ה' (ישעיה כד, טו), וקבעו רבותינו: כבדוהו בכסות נקיה. מיד שאמר דברים אלה השתטחו לפניו כל בני הישיבה, שאין שמחה ביניהם כשמחה כשמתחדש ביניהם סוד התורה. ומשום כך מי ששומר ברית אש, נקרא ׳איש צדיק תמים׳, ואות י' של שד"י היא חליה על צואר השד - יצר הרע, חלית שלשלת, ומשום כך רשום שד"י בברית, ורשום במזוזה, שמזדעזעים כלם משלשלת זו, שהיא אות שבת, ׳אות ברית, אות׳ ימים טובים, אות תפלין. ומיד שתופס בה יצר הרע שהוא ש"ד, נוטל האדם חרב שנאמר בה רוממות אל בגרונם (תהלים קמט, ו), שהוא י' ראש החרב, ו' גוף החרב, ה' ה' שתי הפיות שלה, ושוחט אותו, ובגללו נאמר 'הבא להרגך השכם להרגו' בתפלה, שנאמר בה ׳וישכם אברהם בבקר׳ (בראשית יט, כז).
מן המפרשים
אור יקר: י׳ רישא- דחרבא, עיקר הגירסא שם יהרה י׳ רישא ־ דחרבא וכן כתוב בכל הספרים, אלא ־שמעתיקים ־ שם ־ יהו״ה.
ביאור הגר"א: ברית אש. דנפקא מאשא דיצחק, ק"ץ ח"י, מסטרא דבינה דאיהי אשא כנ"ל ועיין בזוהר ויקהל דף ר"ח וכן נוקבא ג"כ נפקא מתמן כידוע: