ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 45 (ח ע"א)

י' אבן הבנין וו' קורה - וע"ב הויות בחשבון חס"ד

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 45 · דף ח ע"א

לשון הזוהר

[ח.] ° דְּאָת י' אִיהִי אֶבֶן יְסוֹדָא דְבִנְיָנָא, ° י״י מִן יי״ה, מִן יי״ו, מִן וי״י, בְּהוֹן אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת ° תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח יהו״ה אֱלֹהֶי״ךָ (דברים כז, ו) דָא ה', ° ו' דָּא קוֹרָה, ° וְעַמּוּדָא, לִסְמוֹךְ עֲלָהּ בַּיִת, וּבְגִין דָּא חִבּוּרָא דִתְלַת אַתְוָון בַּיִת, ב' בִּנְיָנָא, י' יְסוֹד בִּנְיָנָא, ת' תִּפְאֶרֶת, וְאִנּוּן ב' מַלְכוּת, י' יְסוֹד ° סְפִירָה תְּשִׁיעָאָה, ° דְאִיהוּ סוֹמֵךְ גְּאוּלָה לִתְפִלָּה, ° וּבֵיהּ ׳סוֹמֵךְ יהו''ה לְכָל הַנּוֹפְלִים׳ (תהלים קמה, יד), ת' תִּפְאֶרֶת, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעי, מד יג) ° ׳כְּתִפְאֶרֶת אָדָם ° לָשֶׁבֶת בָּיִת׳, ° וּבֵיהּ כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם, ° אֲבָל לְגַבֵּי יְסוֹד כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ, (דף ח ע״א) ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק׳ (משלי י, ו). ° וְאִיהוּ עִרוּב, ° דְּיַשְׁפִּיל בֵּיהּ הַקּוֹרָה אִם הִיא לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים, דְּאִיהִי יוּ״ד, דִּלְעִילָא מֵעֶשְׂרִים, דְּאִיהוּ כ' כֶּתֶר, אִיהוּ עִלַּת הָעִלּוֹת עַל כֹּלָּא, דְלֵית עִינָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ, וּבְגִין דָּא מָבוּי דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה דְאִיהִי י' זְעִירָא, עֲשָׂרָה טְפָחִים שִׁעוּרָהּ, בֵּיהּ צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיל הַקּוֹרָה דְאִיהוּ ו', אֲבָל לְגַבֵּי סֻכָּה דְּאִיהִי אִימָּא, דְשִׁיעוּר דִּילָהּ יוּ״ד דְּאִיהוּ כ' כֶּתֶר, לְעִילָא מִכֶּתֶר ° לֵית אָדָם דְּמֶרְכָּבָה דָר בֵּיהּ גּוֹ סֻכָּה, דְלֵית עִינָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ. וּמָקוֹר דְּאִלֵּין הֲוַיָּין כְּחֻשְׁבַּן חֶסֶד, דִּבְהוֹן צָרִיךְ לְמִבְנֵי בִּנְיָנָא דָא דְּאִנּוּן מֵחֶסֶד, דְּמָקוֹר דַּהֲוַיָּתֵיהּ אִיהוּ יו״ד ה״י וי״ו ה״י, דְּסָלְקֵי לְשַׁבְעִין וּתְרֵין הֲוַיָּן כְּחוּשְׁבַּן חֶסֶ״ד, כֻּלְּהוּ אֶבֶן וְקוֹרָה וּבִנְיָנָא דְאִתְבְּנֵי בְּתַרְוַויְיהוּ, ° וְאִלֵּין אִינוּן ע״ב הֲוַיָּן דְּנָפְקִין מִן יו״ד ה״י וי״ו ה״י: בכל ספרי התיקוני זוהר נדפס כאן סדר הע"ב שמות בנוסחאות מנוסחאות שונות. ויען שהגר"א ז"ל סדרן ורשמן באופן אחר, כמו שכתב בביאורו (ואף שלא זכינו לראות סידורו בכתב יד, עם כל זה, המעיין בנקל יבא מתוך ביאורו על סדרן הנכון). לזאת השמיטם המדפיס מפני כבוד שמו יתברך. ויעויין עוד סדרן בתיקוני זוהר חדש ע"ז ד', ובפרדס שער השמות.(כל אלו השמות אסור להוציאם בפה ודי להסתכל עליהם ולקראותם במחשבה) יַהְוָ הִיָוֵ הַהְיְ הְהָוֹ הַוַהְ יְהְהְ יַוַהֵ יְוְהְ וָהֶיָ הֱוְיֹ הַהֶוֹ הִהֶיָ הִיֶהְ וְהֲהַ וַיַהָ וֹיָהְ הֵוֹיַ וְהֹיֹ וִוְה וְוָיֶ וֵיַוְ הֵוְיֹ הַיָוֵ הַוַהָ יֶוְהֵ וֶיֶהֶ וִוְי וְוֵהַ וָהָוָ יִוָוְ יְהְוְ יַהֶוּ וֵיֹהֻ יֶוַהְ יְיְוָ יֵיְהִ יָהָיְ וַיָיְ וֵהְיֵ וִהֵיָ הֶיִוְ יְהְוָ יַיֵהְ יִיְוַ יַוֵיָ הְיָיְ הַוְיָ הֻוִיֻ יֻהֵיַ הְיָיָ הֶהַיֶ הָהַיְ הָיְהֶ יְהֵהְ יִיֵהַ יְיהָ הֵוְהְ וֵהִהֶ וֶוַהָ וָוְהְ וַהִוֶ הַוֶוַ הֲהֶוַ הְהַוִ וְיַוָ יֵוְוְ יַיֵוֻ יְיַוֵ יֵוַי וֵיָי וֶוָיִ וְוֵיְ ואלה מצאתי בספר אחר [ ציור ] (* הקטע שם הוי' י' דיליה רישא דחרבא כו' עד דף ח ע"ב ה' דיד כו' - תמצאנו בדף י ע"ב לפני ועוד ק"ש איהי רומח) (* הקטע מדף ח ע"ב ועוד ה' דיד כהה דאיהי יונה כו' עד דף ט ע"ב בראשית בת ראשי - תמצאנו בדף כב ע"א סוף תיקון י')

תרגום

שֶׁאוֹת י' הִיא אֶבֶן הַיְּסוֹד שֶׁל הַבִּנְיָן, י"י מִיי"ה, מִיי"ו, מִוי"י, בָּהֶם ' ׳אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ׳ ' - זוֹ ה', ו' - זוֹ קוֹרָה, וְעַמּוּד לִסְמֹךְ עָלָיו בַּיִת. וּמִשּׁוּם כָּךְ חִבּוּר שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת 'בַּיִת': ב' - בִּנְיָן, י' - יְסוֹד הַבִּנְיָן, ת' - תִּפְאֶרֶת. וְהֵן: ב' מַלְכוּת, י' יְסוֹד - הַסְּפִירָה הַתְּשִׁיעִית, שֶׁהוּא 'סוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה', וּבוֹ סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים (תהלים קמה, יד), ת' תִּפְאֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ' ׳כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת׳ ', וּבוֹ כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם, אֲבָל אֵצֶל יְסוֹד כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּ'בָּרוּךְ', הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק׳ (משלי י, ו). וְהוּא עֵרוּב, שֶׁמַּשְׁפִּילִים בּוֹ אֶת הַקּוֹרָה אִם הִיא לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים, שֶׁהִיא יוּ"ד. לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים שֶׁהוּא כ' כֶּתֶר - הוּא עִלַּת הָעִלּוֹת עַל הַכֹּל, שֶׁאֵין עַיִן שׁוֹלֶטֶת עָלָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּמָבוֹי שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁהִיא י' זְעִירָה, עֲשָׂרָה טְפָחִים שִׁעוּרָהּ, בָּהּ צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיל אֶת הַקּוֹרָה שֶׁהוּא ו', אֲבָל אֵצֶל סֻכָּה שֶׁהִיא אִמָּא, שֶׁשִּׁעוּרָהּ יוּ"ד שֶׁהוּא כ' כֶּתֶר, לְמַעְלָה מִכֶּתֶר אֵין אָדָם שֶׁל מֶרְכָּבָה דָּר בְּתוֹךְ סֻכָּה, שֶׁאֵין עַיִן שׁוֹלֶטֶת עָלָיו. וּמְקוֹר הֲוָיוֹת אֵלֶּה כְּחֶשְׁבּוֹן חֶסֶד, שֶׁבָּהֶן צָרִיךְ לִבְנוֹת בִּנְיָן זֶה שֶׁהֵן מֵחֶסֶד, שֶׁמְּקוֹר הֲוָיָתוֹ הוּא יו"ד ה"י וי"ו ה"י, הָעוֹלוֹת לְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם הֲוָיוֹת כְּחֶשְׁבּוֹן חֶסֶ"ד, כֻּלָּם אֶבֶן וְקוֹרָה וּבִנְיָן הַנִּבְנֶה מִשְּׁנֵיהֶם, וְאֵלֶּה הֵן ע"ב הֲוָיוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִיו"ד ה"י וי"ו ה"י. (הערת המהדיר: בכל ספרי התיקוני זוהר נדפס כאן סדר הע"ב שמות בנוסחאות שונות. הגר"א סדרן ורשמן באופן אחר כמבואר בביאורו, ולכן השמיטם המדפיס מפני כבוד השם יתברך, עיין סדרן בתיקוני זוהר חדש ע"ז ד', ובפרדס שער השמות. כל אלו השמות אסור להוציאם בפה, ודי להסתכל עליהם ולקוראם במחשבה.) יַהְוָ הִיָוֵ הַהְיְ הְהָוֹ הַוַהְ יְהְהְ יַוַהֵ יְוְהְ וָהֶיָ הֱוְיֹ הַהֶוֹ הִהֶיָ הִיֶהְ וְהֲהַ וַיַהָ וֹיָהְ הֵוֹיַ וְהֹיֹ וִוְה וְוָיֶ וֵיַוְ הֵוְיֹ הַיָוֵ הַוַהָ יֶוְהֵ וֶיֶהֶ וִוְי וְוֵהַ וָהָוָ יִוָוְ יְהְוְ יַהֶוּ וֵיֹהֻ יֶוַהְ יְיְוָ יֵיְהִ יָהָיְ וַיָיְ וֵהְיֵ וִהֵיָ הֶיִוְ יְהְוָ יַיֵהְ יִיְוַ יַוֵיָ הְיָיְ הַוְיָ הֻוִיֻ יֻהֵיַ הְיָיָ הֶהַיֶ הָהַיְ הָיְהֶ יְהֵהְ יִיֵהַ יְיהָ הֵוְהְ וֵהִהֶ וֶוַהָ וָוְהְ וַהִוֶ הַוֶוַ הֲהֶוַ הְהַוִ וְיַוָ יֵוְוְ יַיֵוֻ יְיַוֵ יֵוַי וֵיָי וֶוָיִ וְוֵיְ (הערת מדפיס / מגיה: ואלה מצאתי בספר אחר [ ציור ]) (הערת מדפיס / מגיה: הקטע "שם הוי' י' דיליה רישא דחרבא" כו' עד דף ח ע"ב "ה' דיד" כו' - תמצאנו בדף י ע"ב לפני "ועוד ק"ש איהי רומח") (הערת מדפיס / מגיה: הקטע מדף ח ע"ב "ועוד ה' דיד כהה דאיהי יונה" כו' עד דף ט ע"ב "בראשית בת ראשי" - תמצאנו בדף כב ע"א סוף תיקון י')

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [ח.] ° דאת י' איהי אבן יסודא דבנינא, ° י״י מן יי״ה, מן יי״ו, מן וי״י, בהון אבנים שלמות ° תבנה את מזבח יהו״ה אלהי״ך (דברים כז, ו) דא ה', ° ו' דא קורה, ° ועמודא, לסמוך עלה בית, ובגין דא חבורא דתלת אתוון בית, ב' בנינא, י' יסוד בנינא, ת' תפארת, ואנון ב' מלכות, י' יסוד ° ספירה תשיעאה, ° דאיהו סומך גאולה לתפלה, ° וביה ׳סומך יהו'ה לכל הנופלים׳ (תהלים קמה, יד), ת' תפארת, דאתמר ביה (ישעי, מד יג) ° ׳כתפארת אדם ° לשבת בית׳, ° וביה כל הזוקף זוקף בשם, ° אבל לגבי יסוד כל הכורע כורע בברוך, (דף ח ע״א) ° הדא הוא דכתיב ׳ברכות לראש צדיק׳ (משלי י, ו). ° ואיהו ערוב, ° דישפיל ביה הקורה אם היא למעלה מעשרים, דאיהי יו״ד, דלעילא מעשרים, דאיהו כ' כתר, איהו עלת העלות על כלא, דלית עינא שליט עליה, ובגין דא מבוי דאיהי שכינתא תתאה דאיהי י' זעירא, עשרה טפחים שעורה, ביה צריך להשפיל הקורה דאיהו ו', אבל לגבי סכה דאיהי אימא, דשיעור דילה יו״ד דאיהו כ' כתר, לעילא מכתר ° לית אדם דמרכבה דר ביה גו סכה, דלית עינא שליט עליה. ומקור דאלין הויין כחשבן חסד, דבהון צריך למבני בנינא דא דאנון מחסד, דמקור דהויתיה איהו יו״ד ה״י וי״ו ה״י, דסלקי לשבעין ותרין הוין כחושבן חס״ד, כלהו אבן וקורה ובנינא דאתבני בתרווייהו, ° ואלין אינון ע״ב הוין דנפקין מן יו״ד ה״י וי״ו ה״י: בכל ספרי התיקוני זוהר נדפס כאן סדר הע"ב שמות בנוסחאות מנוסחאות שונות. ויען שהגר"א ז"ל סדרן ורשמן באופן אחר, כמו שכתב בביאורו (ואף שלא זכינו לראות סידורו בכתב יד, עם כל זה, המעיין בנקל יבא מתוך ביאורו על סדרן הנכון). לזאת השמיטם המדפיס מפני כבוד שמו יתברך. ויעויין עוד סדרן בתיקוני זוהר חדש ע"ז ד', ובפרדס שער השמות.(כל אלו השמות אסור להוציאם בפה ודי להסתכל עליהם ולקראותם במחשבה) יהו היו ההי ההו הוה יהה יוה יוה והי הוי ההו ההי היה והה ויה ויה הוי והי ווה ווי ויו הוי היו הוה יוה ויה ווי ווה והו יוו יהו יהו ויה יוה ייו ייה יהי ויי והי והי היו יהו ייה ייו יוי היי הוי הוי יהי היי ההי ההי היה יהה ייה ייה הוה והה ווה ווה והו הוו ההו ההו ויו יוו ייו ייו יוי ויי ווי ווי ואלה מצאתי בספר אחר [ ציור ] (* הקטע שם הוי' י' דיליה רישא דחרבא כו' עד דף ח ע"ב ה' דיד כו' - תמצאנו בדף י ע"ב לפני ועוד ק"ש איהי רומח) (* הקטע מדף ח ע"ב ועוד ה' דיד כהה דאיהי יונה כו' עד דף ט ע"ב בראשית בת ראשי - תמצאנו בדף כב ע"א סוף תיקון י')

התרגום: שאות י' היא אבן היסוד של הבנין, י"י מיי"ה, מיי"ו, מוי"י, בהם ' ׳אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך׳ ' - זו ה', ו' - זו קורה, ועמוד לסמך עליו בית. ומשום כך חבור שלש אותיות 'בית': ב' - בנין, י' - יסוד הבנין, ת' - תפארת. והן: ב' מלכות, י' יסוד - הספירה התשיעית, שהוא 'סומך גאלה לתפלה', ובו סומך ה' לכל הנפלים (תהלים קמה, יד), ת' תפארת, שנאמר בו ' ׳כתפארת אדם לשבת בית׳ ', ובו כל הזוקף זוקף בשם, אבל אצל יסוד כל הכורע כורע ב'ברוך', הדא הוא דכתיב ׳ברכות לראש צדיק׳ (משלי י, ו). והוא ערוב, שמשפילים בו את הקורה אם היא למעלה מעשרים, שהיא יו"ד. למעלה מעשרים שהוא כ' כתר - הוא עלת העלות על הכל, שאין עין שולטת עליו, ומשום כך במבוי שהיא השכינה התחתונה, שהיא י' זעירה, עשרה טפחים שעורה, בה צריך להשפיל את הקורה שהוא ו', אבל אצל סכה שהיא אמא, ששעורה יו"ד שהוא כ' כתר, למעלה מכתר אין אדם של מרכבה דר בתוך סכה, שאין עין שולטת עליו. ומקור הויות אלה כחשבון חסד, שבהן צריך לבנות בנין זה שהן מחסד, שמקור הויתו הוא יו"ד ה"י וי"ו ה"י, העולות לשבעים ושתים הויות כחשבון חס"ד, כלם אבן וקורה ובנין הנבנה משניהם, ואלה הן ע"ב הויות היוצאות מיו"ד ה"י וי"ו ה"י. (הערת המהדיר: בכל ספרי התיקוני זוהר נדפס כאן סדר הע"ב שמות בנוסחאות שונות. הגר"א סדרן ורשמן באופן אחר כמבואר בביאורו, ולכן השמיטם המדפיס מפני כבוד השם יתברך, עיין סדרן בתיקוני זוהר חדש ע"ז ד', ובפרדס שער השמות. כל אלו השמות אסור להוציאם בפה, ודי להסתכל עליהם ולקוראם במחשבה.) יהו היו ההי ההו הוה יהה יוה יוה והי הוי ההו ההי היה והה ויה ויה הוי והי ווה ווי ויו הוי היו הוה יוה ויה ווי ווה והו יוו יהו יהו ויה יוה ייו ייה יהי ויי והי והי היו יהו ייה ייו יוי היי הוי הוי יהי היי ההי ההי היה יהה ייה ייה הוה והה ווה ווה והו הוו ההו ההו ויו יוו ייו ייו יוי ויי ווי ווי (הערת מדפיס / מגיה: ואלה מצאתי בספר אחר [ ציור ]) (הערת מדפיס / מגיה: הקטע "שם הוי' י' דיליה רישא דחרבא" כו' עד דף ח ע"ב "ה' דיד" כו' - תמצאנו בדף י ע"ב לפני "ועוד ק"ש איהי רומח") (הערת מדפיס / מגיה: הקטע מדף ח ע"ב "ועוד ה' דיד כהה דאיהי יונה" כו' עד דף ט ע"ב "בראשית בת ראשי" - תמצאנו בדף כב ע"א סוף תיקון י')

מן המפרשים

אור יקר: דאת י' איהי אבן יסודא דבניינא, או בנין עליון או בנין תחתון, כי ה׳ בחכמה יסד ארץ הרי חכמה, וחכמה תתאה בחינת יסוד בסוד נקודת ציון דהיינו י׳ שבתוך שהיא נקודת־ קדשי הקדשים, והיינו יסוד חכמה יסוד שבתוך כדפירשתי בספ״ר בשער המציאות,…

ביאור הגר"א: חשק. הוא ג' נקודות האחרים בשם זה, אפלטהו, ואשגבהו כי ידע שמי כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו