הבחנת הזהרים כנגד הספירות מכתר עד יסוד - והנשמות מאירות בכסא
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 4 · דף א ע"א
לשון הזוהר
תָּאנָא ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳, דְּאִיהוּ זֹהַר טָמִיר וְגָנִיז דָּא כֶּתֶ״ר, זֹהַר בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים דָּא חָכְמָ״ה, זֹהַר זָרִיק נִצּוֹצִּין וּמַבְהִיק כַּבָּרָק לְעַיְינִין דָּא בִינָ״ה, זֹהַר חִוְורוּ כְּסִיהֲרָא דָא גְדוּלָ״ה, זֹהַר זָהִיר סוּמָקָא כְּמַאֲדִים דָּא גְבוּרָ״ה, זֹהַר מַבְהִיק כְּלִיל יְרוֹקָא כַּחַמָּה דָא תִּפְאֶרֶ״ת, זֹהַר יָרוֹק כַּכֹּכָב דָּא נֶצַּ״ח, זֹהַר כְּלִיל אוּכָּם וְסוּמָק דָּא הוֹ״ד, זֹהַר זָהִיר לְכָל עֵיבַר כְּמָאן דְּמָחָא בַּפַּטִישׁ וְזָרִיק שְׁבִיבִין לְכָל סְטַר דָא יְסוֹ״ד. וְאִלֵּין אִינוּן נִשְׁמָתִין מֵאִלֵּין מַשְׂכִּילִים דְּאִית בְּהוֹן שֵׂכֶל לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּרָזִין דְּמָארֵיהוֹן, ° כֻּלְּהוּ רְשִׁימִין וּמְצוּיָירִין בְּמַלְכוּתָא דִרְקִיעָא כְּכוֹכְבַיָּא, וְנָהֲרִין בִּרְקִיעָא, וְהַיְינוּ ׳יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳, דְנָהֲרִין בָּרָקִיעַ, (מַאי הָרָקִיעַ דְּנָהֲרִין בֵּיהּ). ° אוּף הָכִי אִלֵּין נִשְׁמָתִין נָהֲרִין בְּכָרְסַיָּא, ° וַעֲלַיְיהוּ כְתִיב (בראשית א, יז) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִי״ם בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם כו'. (ועוד זה נמצא בתיקונים מזהר חדש דף מג ע"ב בדפוס וילנא) אמ"ז, בכאן נמצא תוספת זה בזוהר הנדפס בסאלונקי ועליו כתב הר"מ ד"ל ז"ל שזה היה פירוש על מ"ש בתחלת התיקונים ושהמדפיס שנה בו הסדר והוסיף בו דברים כדי ליישב פירושו עכ"ל. ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הַרַקִיעַ׳.
תרגום
שָׁנִינוּ, ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ - שֶׁהוּא זֹהַר טָמִיר וְגָנוּז, זֶה כֶּתֶר, זֹהַר בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים, זוֹ חָכְמָה, זֹהַר הַזּוֹרֵק נִיצוֹצוֹת וּמַבְהִיק כַּבָּרָק לָעֵינַיִם, זוֹ בִּינָה, זֹהַר לָבָן כַּלְּבָנָה, זוֹ גְּדֻלָּה, זֹהַר זָהִיר אָדֹם כְּמַאְדִּים, זוֹ גְּבוּרָה, זֹהַר מַבְהִיק כּוֹלֵל יָרֹק כַּחַמָּה, זוֹ תִּפְאֶרֶת, זֹהַר יָרֹק כַּכּוֹכָב, זֶה נֶצַח, זֹהַר הַכּוֹלֵל שָׁחֹר וְאָדֹם, זֶה הוֹד, זֹהַר זָהִיר לְכָל עֵבֶר כְּמִי שֶׁמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ וְזוֹרֵק נִיצוֹצוֹת לְכָל צַד, זֶה יְסוֹד. וְאֵלֶּה הֵן הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל אוֹתָם מַשְׂכִּילִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֵׂכֶל לְהִוָּדַע בְּסוֹדוֹת אֲדוֹנֵיהֶם, כֻּלָּן רְשׁוּמוֹת וּמְצֻיָּרוֹת בְּמַלְכוּת הָרָקִיעַ כְּכוֹכָבִים, וּמְאִירוֹת בָּרָקִיעַ, וְהַיְנוּ ׳יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ שֶׁמְּאִירוֹת בָּרָקִיעַ. אַף כָּךְ נְשָׁמוֹת אֵלֶּה מְאִירוֹת בַּכִּסֵּא, וַעֲלֵיהֶן כָּתוּב ׳וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם וְגוֹ'׳ (בראשית א, יז). ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע׳, דאיהו זהר טמיר וגניז דא כת״ר, זהר בהיר בשחקים דא חכמ״ה, זהר זריק נצוצין ומבהיק כברק לעיינין דא בינ״ה, זהר חוורו כסיהרא דא גדול״ה, זהר זהיר סומקא כמאדים דא גבור״ה, זהר מבהיק כליל ירוקא כחמה דא תפאר״ת, זהר ירוק כככב דא נצ״ח, זהר כליל אוכם וסומק דא הו״ד, זהר זהיר לכל עיבר כמאן דמחא בפטיש וזריק שביבין לכל סטר דא יסו״ד. ואלין אינון נשמתין מאלין משכילים דאית בהון שכל לאשתמודעא ברזין דמאריהון, ° כלהו רשימין ומצויירין במלכותא דרקיעא ככוכביא, ונהרין ברקיעא, והיינו ׳יזהירו כזהר הרקיע׳, דנהרין ברקיע, (מאי הרקיע דנהרין ביה). ° אוף הכי אלין נשמתין נהרין בכרסיא, ° ועלייהו כתיב (בראשית א, יז) ויתן אתם אלהי״ם ברקיע השמים כו'. (ועוד זה נמצא בתיקונים מזהר חדש דף מג ע"ב בדפוס וילנא) אמ"ז, בכאן נמצא תוספת זה בזוהר הנדפס בסאלונקי ועליו כתב הר"מ ד"ל ז"ל שזה היה פירוש על מ"ש בתחלת התיקונים ושהמדפיס שנה בו הסדר והוסיף בו דברים כדי ליישב פירושו עכ"ל. ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע׳.
התרגום: שנינו, ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע׳ - שהוא זהר טמיר וגנוז, זה כתר, זהר בהיר בשחקים, זו חכמה, זהר הזורק ניצוצות ומבהיק כברק לעינים, זו בינה, זהר לבן כלבנה, זו גדלה, זהר זהיר אדם כמאדים, זו גבורה, זהר מבהיק כולל ירק כחמה, זו תפארת, זהר ירק ככוכב, זה נצח, זהר הכולל שחר ואדם, זה הוד, זהר זהיר לכל עבר כמי שמכה בפטיש וזורק ניצוצות לכל צד, זה יסוד. ואלה הן הנשמות של אותם משכילים שיש בהם שכל להודע בסודות אדוניהם, כלן רשומות ומצירות במלכות הרקיע ככוכבים, ומאירות ברקיע, והינו ׳יזהירו כזהר הרקיע׳ שמאירות ברקיע. אף כך נשמות אלה מאירות בכסא, ועליהן כתוב ׳ויתן אתם אלהים ברקיע השמים וגו'׳ (בראשית א, יז). ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע׳.
מן המפרשים
אור החמה: דף א' ע"א וגם אית בה שית עלין שהם כנגד ו"ק שבה שהוא עיקר כל הי"ס גם בתיבת שושנה נרמז תיבת שש ואומר ה' עלין הם כנגד ה' קצוות הראשונים אשר נק' חמשין תרעין דבינה וכולם כלולים ביסוד הנק' כ"ל בגימטריא חמשים ועם היסוד הם ששה והם י"ב…
ביאור הגר"א: אוף הכי כו'. רוצה לומר לא שנמשלין לרקיע, אלא לאותן שמזהירין ברקיע, והן הכוכבים, אף הן מאירין במלכות:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: