ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 38 (ה ע"ב)

ששת סדרי המשנה מעמודא דאמצעיתא - והלומדם בלא יראה מפריד אלוף

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 38 · דף ה ע"ב

לשון הזוהר

[[בהגהה דף ה:] וְאִלֵּין שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה בְּאֹרַח רָזָא, אִינוּן מֵעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דִכְּלִיל שִׁית סִדְרֵי מַתְנִיתִין, וּמָאן דְּבָעִי לְנַטְלָא לֵיהּ בְּלָא שְׁכִינְתֵּיהּ דְּאִיהִי יִרְאַת יְיָ', עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף׳ (משלי טז, כח). (דף ה ע״א - בהגהה) כְּאִלּוּ עָבִיד קִצּוּץ וּפִרוּד בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, ° וּבְגִין דְּלָא יַעַבְדוּן פִּרוּדָא, אַף עַל גַּב דְּאוֹלִיף אָדָם שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה, וְלָא אַקְדִּים לֵיהּ יִרְאַת יְיָ', דְּאִיהִי שְׁכִינְתֵּיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שַׁרְיָא לְגַבֵּיהּ, וּבְגִין דָּא אִי אִיכָּא יִרְאַת יְיָ' אִין, וְאִי לָא לָא, כְּאִלּוּ לָא הֲוָה כְּלוּם בִּידֵיהּ. אֱמוּנת אִיהִי אִימָּא עִלָּאָה מִסִּטְרָא דְחֶסֶד, ° דְּבָהּ קְרִיאַת שְׁמַע ° דְּאִיהִי אֱמוּנָה, וְאִיהִי עִתֶּיךָ מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, ° דְבֵיהּ אִתְּמַר ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עִת אֶל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹמֵר׳ (ויקרא טז, ב), ° חֹסֶן אִיהוּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, יְשׁוּעוֹת אִתְקְרִייַת מִסִּטְרָא דְנֶצַח, ׳וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם׳ (שמואל א טו, כט), ° חָכְמָה אִיהִי סֵדֶר קָדָשִׁים דְּאִיהוּ הוֹד, ° וָדָעַת אִיהוּ יְסוֹד דְּאִיהוּ סֵדֶר טַהֲרוֹת. וְאִית דְּיֵימָא בְּהִפּוּכָא, ° מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי אֱמוּנָה, ° וּמִסִּטְרָא דְצַדִּיק דְּבֵיהּ כְּלִילָן תְּרֵין שְׁמָהָן אָמֵ״ן, דְּאִנּוּן יאהדונה״י, וּבְצַדִּיק עִץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ (בראשית א, יא), וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי סֵדֶר זְרָעִים. עִתֶּיךָ אִיהִי מִסִּטְרָא דְהוֹד דְּאִיהִי סֵדֶר מוֹעִד, ° דְּבֵיהּ אוֹכְלִין ° כָּל אַרְבַּע וְתוֹלִין כָּל חָמֵשׁ וְשׂוֹרְפִין בִּתְּחִלַת שֵׁשׁ, ° חֹסֶן אִיהוּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְבֵיהּ סֵדֶר נָשִׁים, ° יְשׁוּעוֹת אִיהִי סֵדֶר נְזִיקִין מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, דְתַמָּן כָּל דִּינִין נָפְקִין לְמָאן דְּעָבִיד נֶזֶק לְחַבְרֵיהּ, חָכְמָה אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְחֶסֶד, דְּבָהּ הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים ° יַדְרִים וְהוּא סֵדֶּר קָדָשִׁים, ° וְעִמֵּיהּ נֶצַח, הָדָא הִיא דִכְתִיב ׳נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׳ (תהלים טז, יא), דַּעַת דְּאִיהיּ סֵדֶר טַהֲרוֹת, וְאִינוּן שִׁית סִדְרֵי מַתְנִיתִין, ° בְּרָזָא דְלַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, מֵרַחֲמֵי לְדִינָא וּמִדִּינָא לְרַחֲמֵי.

תרגום

וְאֵלֶּה שֵׁשֶׁת סִדְרֵי הַמִּשְׁנָה בְּאֹרַח סוֹד, הֵם מֵעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, הַכּוֹלֵל שֵׁשֶׁת סִדְרֵי הַמִּשְׁנָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְקַבְּלוֹ בְּלִי שְׁכִינָתוֹ שֶׁהִיא יִרְאַת ה', עָלָיו נֶאֱמַר ׳וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף׳ (משלי טז, כח), כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה קִצּוּץ וּפֵרוּד בֵּין הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ פֵּרוּד, אַף עַל פִּי שֶׁלָּמַד אָדָם שֵׁשֶׁת סִדְרֵי הַמִּשְׁנָה וְלֹא הִקְדִּים לוֹ יִרְאַת ה' שֶׁהִיא שְׁכִינָתוֹ, הקב"ה אֵינוֹ שׁוֹרֶה אֶצְלוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ אִם יֵשׁ יִרְאַת ה' - כֵּן, וְאִם לָאו - לָא, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה כְּלוּם בְּיָדוֹ. 'אֱמוּנַת' - הִיא אִמָּא עִלָּאָה מִצַּד הַחֶסֶד, שֶׁבָּהּ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא אֱמוּנָה, וְ'עִתֶּיךָ' מִצַּד הַגְּבוּרָה, שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹמֵר׳ (ויקרא טז, ב). 'חֹסֶן' הוּא מִצַּד עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, 'יְשׁוּעֹת' נִקְרֵאת מִצַּד נֶצַח, ׳וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם׳ (שמואל א טו, כט), 'חָכְמַת' - הִיא סֵדֶר קָדָשִׁים שֶׁהוּא הוֹד, 'וָדָעַת' הוּא יְסוֹד שֶׁהוּא סֵדֶר טָהֳרוֹת. וְיֵשׁ שֶׁיֹּאמַר בְּהֵפֶךְ: מִצַּד הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא 'אֱמוּנָה', וּמִצַּד הַצַּדִּיק שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת - אָמֵ"ן, שֶׁהֵם יאהדונה״י, וּבַצַּדִּיק עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ (בראשית א, יא), וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא סֵדֶר זְרָעִים. 'עִתֶּיךָ' הִיא מִצַּד הוֹד שֶׁהִיא סֵדֶר מוֹעֵד, שֶׁבּוֹ אוֹכְלִים כָּל אַרְבַּע וְתוֹלִים כָּל חָמֵשׁ וְשׂוֹרְפִים בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ. 'חֹסֶן' הוּא מִצַּד עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא שֶׁבּוֹ סֵדֶר נָשִׁים, 'יְשׁוּעֹת' הִיא סֵדֶר נְזִיקִין מִצַּד הַגְּבוּרָה, שֶׁשָּׁם כָּל הַדִּינִים יוֹצְאִים לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה נֶזֶק לַחֲבֵרוֹ, 'חָכְמַת' נִקְרֵאת מִצַּד הַחֶסֶד, שֶׁבָּהּ 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים' וְהוּא סֵדֶר קָדָשִׁים, וְעִמּוֹ נֶצַח, הֲדָא הִיא דִכְתִיב ׳נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׳ (תהלים טז, יא), 'דָעַת' שֶׁהוּא סֵדֶר טָהֳרוֹת. וְאֵלֶּה שֵׁשֶׁת סִדְרֵי הַמִּשְׁנָה, בְּסוֹד לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, מֵרַחֲמִים לְדִין וּמִדִּין לְרַחֲמִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [[בהגהה דף ה:] ואלין שית סדרי משנה בארח רזא, אינון מעמודא דאמצעיתא, דכליל שית סדרי מתניתין, ומאן דבעי לנטלא ליה בלא שכינתיה דאיהי יראת יי', עליה אתמר ׳ונרגן מפריד אלוף׳ (משלי טז, כח). (דף ה ע״א - בהגהה) כאלו עביד קצוץ ופרוד בין קודשא בריך הוא ושכינתיה, ° ובגין דלא יעבדון פרודא, אף על גב דאוליף אדם שית סדרי משנה, ולא אקדים ליה יראת יי', דאיהי שכינתיה, קודשא בריך הוא לא שריא לגביה, ובגין דא אי איכא יראת יי' אין, ואי לא לא, כאלו לא הוה כלום בידיה. אמונת איהי אימא עלאה מסטרא דחסד, ° דבה קריאת שמע ° דאיהי אמונה, ואיהי עתיך מסטרא דגבורה, ° דביה אתמר ׳ואל יבא בכל עת אל הקדש וגומר׳ (ויקרא טז, ב), ° חסן איהו מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ישועות אתקריית מסטרא דנצח, ׳וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם׳ (שמואל א טו, כט), ° חכמה איהי סדר קדשים דאיהו הוד, ° ודעת איהו יסוד דאיהו סדר טהרות. ואית דיימא בהפוכא, ° מסטרא דשכינתא תתאה איהי אמונה, ° ומסטרא דצדיק דביה כלילן תרין שמהן אמ״ן, דאנון יאהדונה״י, ובצדיק עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ (בראשית א, יא), ובגין דא אתקרי סדר זרעים. עתיך איהי מסטרא דהוד דאיהי סדר מועד, ° דביה אוכלין ° כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש, ° חסן איהו מסטרא דעמודא דאמצעיתא דביה סדר נשים, ° ישועות איהי סדר נזיקין מסטרא דגבורה, דתמן כל דינין נפקין למאן דעביד נזק לחבריה, חכמה אתקריאת מסטרא דחסד, דבה הרוצה להחכים ° ידרים והוא סדר קדשים, ° ועמיה נצח, הדא היא דכתיב ׳נעימות בימינך נצח׳ (תהלים טז, יא), דעת דאיהי סדר טהרות, ואינון שית סדרי מתניתין, ° ברזא דלהט החרב המתהפכת, מרחמי לדינא ומדינא לרחמי.

התרגום: ואלה ששת סדרי המשנה בארח סוד, הם מעמודא דאמצעיתא, הכולל ששת סדרי המשנה, ומי שרוצה לקבלו בלי שכינתו שהיא יראת ה', עליו נאמר ׳ונרגן מפריד אלוף׳ (משלי טז, כח), כאלו עושה קצוץ ופרוד בין הקב"ה ושכינתו. ומשום שלא יעשו פרוד, אף על פי שלמד אדם ששת סדרי המשנה ולא הקדים לו יראת ה' שהיא שכינתו, הקב"ה אינו שורה אצלו, ומשום כך אם יש יראת ה' - כן, ואם לאו - לא, כאלו לא היה כלום בידו. 'אמונת' - היא אמא עלאה מצד החסד, שבה קריאת שמע שהיא אמונה, ו'עתיך' מצד הגבורה, שבו נאמר ׳ואל יבא בכל עת אל הקדש וגומר׳ (ויקרא טז, ב). 'חסן' הוא מצד עמודא דאמצעיתא, 'ישועת' נקראת מצד נצח, ׳וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם׳ (שמואל א טו, כט), 'חכמת' - היא סדר קדשים שהוא הוד, 'ודעת' הוא יסוד שהוא סדר טהרות. ויש שיאמר בהפך: מצד השכינה התחתונה היא 'אמונה', ומצד הצדיק שבו כלולים שני השמות - אמ"ן, שהם יאהדונה״י, ובצדיק עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ (בראשית א, יא), ומשום כך נקרא סדר זרעים. 'עתיך' היא מצד הוד שהיא סדר מועד, שבו אוכלים כל ארבע ותולים כל חמש ושורפים בתחלת שש. 'חסן' הוא מצד עמודא דאמצעיתא שבו סדר נשים, 'ישועת' היא סדר נזיקין מצד הגבורה, ששם כל הדינים יוצאים למי שעושה נזק לחברו, 'חכמת' נקראת מצד החסד, שבה 'הרוצה להחכים ידרים' והוא סדר קדשים, ועמו נצח, הדא היא דכתיב ׳נעמות בימינך נצח׳ (תהלים טז, יא), 'דעת' שהוא סדר טהרות. ואלה ששת סדרי המשנה, בסוד להט החרב המתהפכת, מרחמים לדין ומדין לרחמים.

מן המפרשים

אור יקר: מאן דבעי לנטלא ליה בלא שכינתיה, לא אמר סתם בלא שכינתא אלא בלא שכינתיה, בית קבול ושכינה המתייחס אליו דאיהי יראת ה׳, לא יראת ה׳ הנ״ל שהיתה בחינת היראה החמישית שהיא נגדיית לתפארת ממש, שהוא בחינת שם יהו״ה ויראת ה׳ הנגדיית אלי(נ)ו…

ביאור הגר"א: ובגין דלא יעבדון פירודא. רוצה לומר דלא שריא קב"ה בלא שכינתיה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: