אהבה בסופה למקבלי יסורים - ומפתחות חיצונים ופנימים בשני השמות
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 37 · דף ה ע"א
לשון הזוהר
[הגהה דף ה.] (דף ה ע״א - הגהה:) ° וּמְקַבֵּל בָּהּ יִסּוּרִין וּמַרְעִין וּמַכְאוֹבִין בִּדְחִילוּ דְמָארֵיהּ, ° אַהֲבָה בְּסוֹפָהּ, כְּגַוְונָא דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, עַל אִלֵּין מָארֵי קוּשְׁיָין וּמַחֲלוֹקת, אֶת וָהֵב בְּסוּפָה (במדבר כא, יד), וְאוּקְמוּהָ אַהֲבָה בְּסוֹפָהּ, דְמַה דַּהֲוַת לוֹן שְׁכִינְתָּא סוֹף דְּכָל דַּרְגִּין, קוּשְׁיָא וְדִין מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, אִתְחַזְרַת לוֹן אַהֲבָה מִסִּטְרָא דִימִינָא, אַהֲבַת חֶסֶד, וּבְגִין דָּא כָּל הַמְקַיֵּים אֶת הַתּוֹרָה מֵעוֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּימָהּ מֵעוֹשֶׁר, וְהַאי אִיהוּ אַהֲבָה בְּסוֹפָהּ, וְכָל מָאן דְּלָא מְקַיֵּים לָהּ מֵעוֹשֶׁר, לָא יְקַיְּימָהּ מֵעוֹנִי. דַּרְגָּא חֲמִישָׁאָה בְּיִרְאַת יְיָ' אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, כָּל הַקּוֹדֶם יִרְאָתוֹ לְחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, וְכָל הַקּוֹדֶם חָכְמָתוֹ לְיִרְאַת חֶטְאוֹ אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, דְּכָל הַקּוֹדֶם חָכְמָתוֹ לְיִרְאָתוֹ לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְמִי שֶׁמָּסְרוּ לוֹ מַפְתֵּחוֹת הַפְּנִימִיִּים, וְלֹא מָסְרוּ לוֹ מַפְתֵּחוֹת הַחִיצוֹנִיִּים, בַּמֶּה יִכָּנֵס. ° וּבְאֹרַח רָזָא, אדנ״י תַּמָּן י' יִרְאַת יְיָ', וְאִלֵּין אַרְבַּע אַתְוָון אִינוּן מַפְתֵּחוֹת הַחִיצוֹנִים דִּילָה, י' מִן יהו״ה אִיהִי חָכְמָה, וְאַרְבַּע אַתְוָון דְּהַאי שְׁמָא אִינוּן מַפְתֵּחוֹת הַפְּנִימִיִּים, וּבְגִין דָּא אַקְדִּימוּ בִּצְלוֹתָא אדנ״י שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּלְבָתַר חָתְמִין לָהּ בְּשֵׁם יהו״ה, בָּרוּךְ אַתָּה יהו״ה מָגֵן אַבְרָהָם, וְאוּף הָכִי אַקְדִּים שְׁבָ״א דְאִיהִי יִרְאָה בְּשֵׁם יהו״ה, לְאַהֲבָה דְאִיהִי קָמֵ״ץ רַחֲמֵי, שְׁבָ״א מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, כִּי ° בָאֵשׁ יהו״ה נִשְׁפָּט (ישעיהו סו, טז), קָמַ״ץ מִימִינָא, וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִשָּׁם (ויקרא ה, יב), בְּגִין דְּמַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין, וּבְגִין דָּא אַקְדִּימוּ שְׁסָ״ה לֹא תַעֲשֶׂה דְאִינוּן דְּחִילוּ, לְרַמַ״ח פִּקּוּדִין דְּאִינוּן רְחִימוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם׳ (שמות ג, טו) וכו', שְׁמִי עִם י״ה שְׁסָ״ה, זִכְרִי עִם ו״ה רְמַ״ח. דַּרְגָּא שְׁתִיתָאָה בְּיִרְאַת יְיָ', וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ וכו' (ישעיה לג, ו), אֱמוּנַת סֵדֶר זְרָעִים, עִתֶּיךָ סֵדֶר מוֹעִד, חֹסֶן סֵדֶר נָשִׁים, יְשׁוּעוֹת סֵדֶר נְזִיקִין, חָכְמָת סֵדֶר קָדָשִׁים, וָדָעַת סֵדֶר טַהֲרוֹת, אִי אִיכָּא יִרְאַת יְיָ' אִין, וְאִי לָא לָא.
תרגום
וּמְקַבֵּל בָּהּ יִסּוּרִים וּמַחֲלוֹת וּמַכְאוֹבִים בְּיִרְאַת אֲדוֹנוֹ, אַהֲבָה בְּסוֹפָהּ, כְּעֵין שֶׁקָּבְעוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּמִּשְׁנָה עַל אֵלֶּה בַּעֲלֵי הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת: אֶת וָהֵב בְּסוּפָה (במדבר כא, יד), וְקָבְעוּ 'אַהֲבָה בְּסוֹפָהּ', שֶׁמַּה שֶּׁהָיְתָה לָהֶם הַשְּׁכִינָה סוֹף כָּל הַדְּרָגוֹת - קֻשְׁיָא וְדִין מִצַּד הַגְּבוּרָה - חָזְרָה לָהֶם אַהֲבָה מִצַּד הַיָּמִין, אַהֲבַת חֶסֶד. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר, וְזוֹ הִיא 'אַהֲבָה בְּסוֹפָהּ', וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אוֹתָהּ מֵעֹשֶׁר, לֹא יְקַיְּמֶנָּה מֵעֹנִי. הַדַּרְגָּה הַחֲמִישִׁית בְּיִרְאַת ה' קָבְעוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּמִּשְׁנָה: כָּל שֶׁיִּרְאָתוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, שֶׁכָּל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאָתוֹ לְמָה הוּא דּוֹמֶה - לְמִי שֶׁמָּסְרוּ לוֹ מַפְתְּחוֹת הַפְּנִימִיִּים, וְלֹא מָסְרוּ לוֹ מַפְתְּחוֹת הַחִיצוֹנִיִּים, בַּמֶּה יִכָּנֵס. וּבְאֹרַח סוֹד, אדנ"י - שָׁם י' שֶׁל יִרְאַת ה', וְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ הֵן מַפְתְּחוֹת הַחִיצוֹנִיִּים שֶׁלָּהּ. י' מִיהו״ה הִיא חָכְמָה, וְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם זֶה הֵן מַפְתְּחוֹת הַפְּנִימִיִּים, וּמִשּׁוּם כָּךְ הִקְדִּימוּ בַּתְּפִלָּה 'אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח', וְאַחַר כָּךְ חוֹתְמִים אוֹתָהּ בְּשֵׁם יהו״ה, 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם'. וְאַף כָּךְ הִקְדִּים שְׁבָא שֶׁהִיא יִרְאָה בְּשֵׁם יהו״ה, לְאַהֲבָה שֶׁהִיא קָמֵץ רַחֲמִים. שְׁבָא מִצַּד הַגְּבוּרָה, כִּי בָאֵשׁ ה' נִשְׁפָּט (ישעיה סו, טז), קָמֵץ מִיָּמִין, 'וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִשָּׁם', מִשּׁוּם שֶׁמַּעֲלִים בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ הִקְדִּימוּ שס"ה מִצְווֹת 'לֹא תַעֲשֶׂה' שֶׁהֵן יִרְאָה, לְרמ"ח מִצְווֹת 'עֲשֵׂה' שֶׁהֵן אַהֲבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם׳ (שמות ג, טו) וְכוּ', 'שְׁמִי' עִם י"ה - שס"ה, 'זִכְרִי' עִם ו"ה - רמ"ח. הַדַּרְגָּה הַשִּׁשִּׁית בְּיִרְאַת ה', וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ (ישעיה לג, ו) וְכוּ': 'אֱמוּנַת' - סֵדֶר זְרָעִים, 'עִתֶּיךָ' - סֵדֶר מוֹעֵד, 'חֹסֶן' - סֵדֶר נָשִׁים, 'יְשׁוּעֹת' - סֵדֶר נְזִיקִין, 'חָכְמַת' - סֵדֶר קָדָשִׁים, 'וָדָעַת' - סֵדֶר טָהֳרוֹת. אִם יֵשׁ יִרְאַת ה' - כֵּן, וְאִם לָאו - לָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [הגהה דף ה.] (דף ה ע״א - הגהה:) ° ומקבל בה יסורין ומרעין ומכאובין בדחילו דמאריה, ° אהבה בסופה, כגוונא דאוקמוה מארי מתניתין, על אלין מארי קושיין ומחלוקת, את והב בסופה (במדבר כא, יד), ואוקמוה אהבה בסופה, דמה דהות לון שכינתא סוף דכל דרגין, קושיא ודין מסטרא דגבורה, אתחזרת לון אהבה מסטרא דימינא, אהבת חסד, ובגין דא כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר, והאי איהו אהבה בסופה, וכל מאן דלא מקיים לה מעושר, לא יקיימה מעוני. דרגא חמישאה ביראת יי' אוקמוהו מארי מתניתין, כל הקודם יראתו לחכמתו חכמתו מתקימת, וכל הקודם חכמתו ליראת חטאו אין חכמתו מתקימת, דכל הקודם חכמתו ליראתו למה הוא דומה, למי שמסרו לו מפתחות הפנימיים, ולא מסרו לו מפתחות החיצוניים, במה יכנס. ° ובארח רזא, אדנ״י תמן י' יראת יי', ואלין ארבע אתוון אינון מפתחות החיצונים דילה, י' מן יהו״ה איהי חכמה, וארבע אתוון דהאי שמא אינון מפתחות הפנימיים, ובגין דא אקדימו בצלותא אדנ״י שפתי תפתח, ולבתר חתמין לה בשם יהו״ה, ברוך אתה יהו״ה מגן אברהם, ואוף הכי אקדים שב״א דאיהי יראה בשם יהו״ה, לאהבה דאיהי קמ״ץ רחמי, שב״א מסטרא דגבורה, כי ° באש יהו״ה נשפט (ישעיהו סו, טז), קמ״ץ מימינא, וקמץ הכהן משם (ויקרא ה, יב), בגין דמעלין בקדש ולא מורידין, ובגין דא אקדימו שס״ה לא תעשה דאינון דחילו, לרמ״ח פקודין דאינון רחימו, הדא הוא דכתיב ׳זה שמי לעלם׳ (שמות ג, טו) וכו', שמי עם י״ה שס״ה, זכרי עם ו״ה רמ״ח. דרגא שתיתאה ביראת יי', והיה אמונת עתיך וכו' (ישעיה לג, ו), אמונת סדר זרעים, עתיך סדר מועד, חסן סדר נשים, ישועות סדר נזיקין, חכמת סדר קדשים, ודעת סדר טהרות, אי איכא יראת יי' אין, ואי לא לא.
התרגום: ומקבל בה יסורים ומחלות ומכאובים ביראת אדונו, אהבה בסופה, כעין שקבעו רבותינו במשנה על אלה בעלי הקשיות והמחלקת: את והב בסופה (במדבר כא, יד), וקבעו 'אהבה בסופה', שמה שהיתה להם השכינה סוף כל הדרגות - קשיא ודין מצד הגבורה - חזרה להם אהבה מצד הימין, אהבת חסד. ומשום כך כל המקים את התורה מעני, סופו לקימה מעשר, וזו היא 'אהבה בסופה', וכל מי שאינו מקים אותה מעשר, לא יקימנה מעני. הדרגה החמישית ביראת ה' קבעו רבותינו במשנה: כל שיראתו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקימת, וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו, אין חכמתו מתקימת, שכל שחכמתו קודמת ליראתו למה הוא דומה - למי שמסרו לו מפתחות הפנימיים, ולא מסרו לו מפתחות החיצוניים, במה יכנס. ובארח סוד, אדנ"י - שם י' של יראת ה', וארבע אותיות אלו הן מפתחות החיצוניים שלה. י' מיהו״ה היא חכמה, וארבע אותיות של שם זה הן מפתחות הפנימיים, ומשום כך הקדימו בתפלה 'אדנ"י שפתי תפתח', ואחר כך חותמים אותה בשם יהו״ה, 'ברוך אתה ה' מגן אברהם'. ואף כך הקדים שבא שהיא יראה בשם יהו״ה, לאהבה שהיא קמץ רחמים. שבא מצד הגבורה, כי באש ה' נשפט (ישעיה סו, טז), קמץ מימין, 'וקמץ הכהן משם', משום שמעלים בקדש ולא מורידים. ומשום כך הקדימו שס"ה מצוות 'לא תעשה' שהן יראה, לרמ"ח מצוות 'עשה' שהן אהבה, הדא הוא דכתיב ׳זה שמי לעלם׳ (שמות ג, טו) וכו', 'שמי' עם י"ה - שס"ה, 'זכרי' עם ו"ה - רמ"ח. הדרגה הששית ביראת ה', והיה אמונת עתיך (ישעיה לג, ו) וכו': 'אמונת' - סדר זרעים, 'עתיך' - סדר מועד, 'חסן' - סדר נשים, 'ישועת' - סדר נזיקין, 'חכמת' - סדר קדשים, 'ודעת' - סדר טהרות. אם יש יראת ה' - כן, ואם לאו - לא.
מן המפרשים
אור יקר: וכל מאן דלא מקיים, לכל הפירושים או עושר ממש גשמי, או עושר שהכל לפניו מלובן בלי קושי מזכות שכלו ואינו עוסק בתורה לסוף וכו׳ כשני הפירושים כדפירשתי. אתוון ובודד, ירצה שהם בעצמם מזהירים ומזהירים גם לאחרים, והענין כי נקודות בעצמם…
ביאור הגר"א: ובי' רזא כו'. לפי שנקודותיו שוות לצרי מפרש כל עניניו כמו בצרי לכך קאמר אוף הכי את כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: