בתורה שהיא ראשית ברא את הכסא - הכס"א עולה אלהי"ם
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 36 · דף ז ע"א
לשון הזוהר
° וְשֵׁם יהו״ה אִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אֱמֶת, וּשְׁכִינְתֵּיהּ תּוֹרַת אֱמֶת, בָּהּ אִתְבְּרִיאַת כָּרְסַיָּא דְאִיהִי אֱלֹהִי״ם, וְהַיְינוּ בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי״ם, בְּאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי רֵאשִׁית בָּרָא כָּרְסַיָּא דְאִיהִי אֱלֹהִי״ם, דְּהָכִי סְלִיק הַכִּסֵּ״א לְחוּשְׁבַּן אֱלֹהִי״ם. ° וְאִית אוֹרַיְיתָא דִבְרִיאָה, וְאוֹרַיְיתָא דַאֲצִילוּת, אוֹרַיְיתָא דִבְּרִיאָה, ׳יהו״ה קָנָנִי ° רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ׳ (משלי ח, כב), וְאוֹרַיְיתָא דַאֲצִילוּת ° תּוֹרַת יהו״ה תְּמִימָה (תהלים יט, ח), ° וּבָהּ תָּמִים תִּהְיֶה עִם ° יהו״ה אֱלֹהֶי״ךָ (דברים יח, יג), וּמִסִּטְרָא דִילָהּ אִתְּמַר עַל יִשְׂרָאֵל, (שם יד, יג) בָּנִים אַתֶּם לַיהו״ה, ° וּמְנָא לָן דְּאוֹרַיְיתָא דַאֲצִילוּת אִיהִי תּוֹרַת יהו״ה דְּתַלְיָא בִשְׁמֵיהּ, אֶלָּא הָכִי אוּקְמוּהָ ׳זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם׳ (שמות ג, טו), שְׁמִי עִם י״ה שְׁסָ״ה, זִכְרִ״י עִם ו״ה רְמַ״ח, תּוֹרָ״ה בְּחֻשְׁבַּן אַתְווֹי תרי״א, ° וְעִם אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אִיהִי תַּרְיַ״ג, ° וְהַיְינוּ ב' דְּאִתּוֹסְפַת בַּתּוֹרָה, ° זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם דָּא יו״ד ה״א וא״ו ה״א, ° וּבְגִין דָּא כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ (משלי ג, לה). וְאִית כָּבוֹד נִבְרָא כְּגַוְונָא דְכָבוֹד נֶאֱצָל, מִסִּטְרָא דְכָבוֹד נִבְרָא אָמְרִין יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּי אָדוֹן עַל כֹּלָּא אִם כַּעֲבָדִים, וּמִסִּטְרָא דְּכָבוֹד נֶאֱצָל אִתְּמַר בְּהוֹן אִם כְּבָנִים, וּלְעִילָא עַל כֹּלָּא, עִלַּת עַל כֹּלָּא, דְלֵית אֱלֹ״הַ עֲלֵיהּ, וְלַאו תְּחוֹתֵיהּ, וְלַאו לְאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין. וְאִיהוּ אַסְחַר וכו'
תרגום
וְשֵׁם יהו״ה הוּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אֱמֶת, וּשְׁכִינָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת, בָּהּ נִבְרֵאת הַכִּסֵּא שֶׁהִיא אֱלֹהִים, וְהַיְנוּ 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים': בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא רֵאשִׁית, בָּרָא אֶת הַכִּסֵּא שֶׁהִיא אֱלֹהִים, שֶׁכָּךְ עוֹלֶה 'הַכִּסֵּא' לְחֶשְׁבּוֹן 'אֱלֹהִים'. וְיֵשׁ תּוֹרָה שֶׁל בְּרִיאָה, וְתוֹרָה שֶׁל אֲצִילוּת. תּוֹרַת הַבְּרִיאָה - ׳ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ׳ (משלי ח, כב), וְתוֹרַת הָאֲצִילוּת - תּוֹרַת ה' תְּמִימָה (תהלים יט, ח), וּבָהּ ' ׳תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ׳ ', וּמִצִּדָּהּ נֶאֱמַר עַל יִשְׂרָאֵל 'בָּנִים אַתֶּם לַה''. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁתּוֹרַת הָאֲצִילוּת הִיא תּוֹרַת ה' הַתְּלוּיָה בִּשְׁמוֹ? אֶלָּא כָּךְ קָבְעוּ: ׳זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם׳ (שמות ג, טו) וְכוּ', 'שְׁמִי' עִם י"ה - שס"ה, 'זִכְרִי' עִם ו"ה - רמ"ח, 'תּוֹרָה' בְּחֶשְׁבּוֹן אוֹתִיּוֹתֶיהָ תרי"א, וְעִם 'אָנֹכִי' וְ'לֹא יִהְיֶה לְךָ' הִיא תרי"ג, וְהַיְנוּ ב' הַמִּתּוֹסֶפֶת בַּתּוֹרָה, 'זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם' - זֶה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ (משלי ג, לה). וְיֵשׁ כָּבוֹד נִבְרָא כְּעֵין כָּבוֹד נֶאֱצָל: מִצַּד הַכָּבוֹד הַנִּבְרָא אוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל כְּלַפֵּי הָאָדוֹן עַל הַכֹּל 'אִם כַּעֲבָדִים', וּמִצַּד הַכָּבוֹד הַנֶּאֱצָל נֶאֱמַר בָּהֶם 'אִם כְּבָנִים', וּלְמַעְלָה מֵהַכֹּל, עִלַּת הַכֹּל, שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ עָלָיו, וְלֹא תַּחְתָּיו, וְלֹא לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וְהוּא מְמַלֵּא כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְהוּא מַקִּיף וְכוּ'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ושם יהו״ה איהו עמודא דאמצעיתא, אמת, ושכינתיה תורת אמת, בה אתבריאת כרסיא דאיהי אלהי״ם, והיינו בראשית ברא אלהי״ם, באורייתא דאיהי ראשית ברא כרסיא דאיהי אלהי״ם, דהכי סליק הכס״א לחושבן אלהי״ם. ° ואית אורייתא דבריאה, ואורייתא דאצילות, אורייתא דבריאה, ׳יהו״ה קנני ° ראשית דרכו׳ (משלי ח, כב), ואורייתא דאצילות ° תורת יהו״ה תמימה (תהלים יט, ח), ° ובה תמים תהיה עם ° יהו״ה אלהי״ך (דברים יח, יג), ומסטרא דילה אתמר על ישראל, (שם יד, יג) בנים אתם ליהו״ה, ° ומנא לן דאורייתא דאצילות איהי תורת יהו״ה דתליא בשמיה, אלא הכי אוקמוה ׳זה שמי לעלם׳ (שמות ג, טו), שמי עם י״ה שס״ה, זכר״י עם ו״ה רמ״ח, תור״ה בחשבן אתווי תרי״א, ° ועם אנכי ולא יהיה לך איהי תרי״ג, ° והיינו ב' דאתוספת בתורה, ° זאת התורה אדם דא יו״ד ה״א וא״ו ה״א, ° ובגין דא כבוד חכמים ינחלו (משלי ג, לה). ואית כבוד נברא כגוונא דכבוד נאצל, מסטרא דכבוד נברא אמרין ישראל לגבי אדון על כלא אם כעבדים, ומסטרא דכבוד נאצל אתמר בהון אם כבנים, ולעילא על כלא, עלת על כלא, דלית אל״ה עליה, ולאו תחותיה, ולאו לארבע סטרי עלמא, ואיהו ממלא כל עלמין. ואיהו אסחר וכו'
התרגום: ושם יהו״ה הוא עמודא דאמצעיתא, אמת, ושכינתו תורת אמת, בה נבראת הכסא שהיא אלהים, והינו 'בראשית ברא אלהים': בתורה שהיא ראשית, ברא את הכסא שהיא אלהים, שכך עולה 'הכסא' לחשבון 'אלהים'. ויש תורה של בריאה, ותורה של אצילות. תורת הבריאה - ׳ה' קנני ראשית דרכו׳ (משלי ח, כב), ותורת האצילות - תורת ה' תמימה (תהלים יט, ח), ובה ' ׳תמים תהיה עם ה' אלהיך׳ ', ומצדה נאמר על ישראל 'בנים אתם לה'. ומנין לנו שתורת האצילות היא תורת ה' התלויה בשמו? אלא כך קבעו: ׳זה שמי לעלם׳ (שמות ג, טו) וכו', 'שמי' עם י"ה - שס"ה, 'זכרי' עם ו"ה - רמ"ח, 'תורה' בחשבון אותיותיה תרי"א, ועם 'אנכי' ו'לא יהיה לך' היא תרי"ג, והינו ב' המתוספת בתורה, 'זאת התורה אדם' - זה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ומשום כך כבוד חכמים ינחלו (משלי ג, לה). ויש כבוד נברא כעין כבוד נאצל: מצד הכבוד הנברא אומרים ישראל כלפי האדון על הכל 'אם כעבדים', ומצד הכבוד הנאצל נאמר בהם 'אם כבנים', ולמעלה מהכל, עלת הכל, שאין אלוה עליו, ולא תחתיו, ולא לארבע רוחות העולם, והוא ממלא כל העולמות. והוא מקיף וכו'.
מן המפרשים
אור יקר: ומסטרא דכבוד נאצל, דהיינו שישראל זוכים עוד לנשמה דאצילות דשריא על נשמה דבריאה, ואז הם מתקרבים ומתדבקים במאציל כדבקות האצילות אל המאציל, כאומרו ואתם הדבקים בה׳, והיינו אצילות א^מר.
ביאור הגר"א: איהו אם. דאיהי בהוד והוא אם דאלקים דמ"ה הוא בנצח כנ"ל והוא אותיות לה"י מן אלקים הרי הוי' אלהים מתחלק בהן דהן תרי פלגי דגופא כנ"ל:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: