ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 35 (ז ע"א)

כ"ח פרקי הידים והעונה בכל כחו - וקץ הגאלה בחשבון ארץ

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 35 · דף ז ע"א

לשון הזוהר

וְאִינוּן רְמִיזִין יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה, וּבְחָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן דְּיַד שְׂמָאלָא י״ד פִּרְקִין, רְמִיזִין כוז״ו במוכס״ז כוז״ו, וְאִינוּן כ״ח, דְּאִתְּמַר עֲלַיְיהוּ וְעַתָּה יִגְדַּל ׳נָא כֹּ״חַ יהו״ה׳ (במדבר יד, יז), וְהָכִי סְלִיק ° אי״ה או״ה כ״ח, ° דִּרְמִיזִין ׳בְּכִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן׳ (ירמיה יז, יב). ° מִיָּד דְּאִסְתַּלְקוּ, ׳וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף׳ (איכה א, ו), וּבְגִין דָא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, כָּל הָאוֹמֵר אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּכָל כֹּחוֹ, קוֹרְעִין לוֹ גְזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, דְּאִינוּן שַׁבְעִין שְׁנִין, בָּתַר אֶלֶף וּמָאתָן שְׁנִין, דְּאִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, ° וְאִית דאוֹסִיף בֵּיהּ ב' (דהוא ע"ב, דבאמת ח"י שנים קודם החורבן בטל התמיד כידוע), ׳קָרוֹב יהו''ה לְכָל קוֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׳ (תהלים קמה, יח), ׳לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ׳ (שם סז, ג), ° וְאִית דְּחָשִׁיב לוֹן מִשֶּׁבּוּטַל הַתָּמִיד, בְּגִין דִּבְדַרְגָּא דְיַעֲקֹב תַּלְיָא קֵץ דְּפוּרְקָנָא, דְּדַרְגֵּיהּ אֱמֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳תִּתֵּ"ן אֱמֶ'ת לְיַעֲקֹב׳ (מיכה ז, כ), דְּאִיהוּ סִימָן אֶלֶף מָאתַיִם תִּשְׁעִים, אוּף הָכִי אֶרֶץ, א' אֶלֶּף, ר״ץ מָאתַיִם וְתִשְׁעִים, לְקַיְימָא בְהוֹן אֱמֶ״ת מֵאֶרֶ״ץ תִּצְמָח (שם פד, יב), כַּד יְהוֹן לְבָר כְּחוּשְׁבַּן אֶרֶ״ץ, ° אֲבָל גְּזַר דִּינָם שִׁבְעִים שָׁנִים.

תרגום

וְהֵן רוֹמְזוֹת יהו״ה אֱלֹהֵינוּ יהו״ה, וּבְחָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת יַד שְׂמֹאל - י"ד פְּרָקִים, רוֹמְזוֹת כוז"ו בְּמוכְס"ז כוז"ו, וְהֵן כ"ח, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶן וְעַתָּה יִגְדַּל ׳נָא כֹּחַ ה'׳ (במדבר יד, יז), וְכָךְ עוֹלֶה אִי"ה אוֹ"ה כ"ח, הָרוֹמְזִים ׳כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן׳ (ירמיה יז, יב). מִיָּד שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ, ׳וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף׳ (איכה א, ו), וּמִשּׁוּם כָּךְ קָבְעוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּמִּשְׁנָה: כָּל הָאוֹמֵר 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא' בְּכָל כֹּחוֹ, קוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁהֵן שִׁבְעִים שָׁנָה אַחַר אֶלֶף וּמָאתַיִם שָׁנָה שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְיֵשׁ שֶׁמּוֹסִיף בּוֹ ב' (שֶׁהוּא ע"ב, שֶׁבֶּאֱמֶת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה קֹדֶם הַחֻרְבָּן בָּטַל הַתָּמִיד כַּיָּדוּעַ), ׳קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׳ (תהלים קמה, יח), ׳'לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ'׳, וְיֵשׁ שֶׁמּוֹנֶה אוֹתָם מִשֶּׁבָּטַל הַתָּמִיד, מִשּׁוּם שֶׁבְּדַרְגַּת יַעֲקֹב תָּלוּי קֵץ הַגְּאֻלָּה, שֶׁדַּרְגָּתוֹ אֱמֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב׳ (מיכה ז, כ), שֶׁהוּא סִימָן אֶלֶף מָאתַיִם תִּשְׁעִים, אַף כָּךְ 'אֶרֶץ', א' אֶלֶף, ר"ץ מָאתַיִם וְתִשְׁעִים, לְקַיֵּם בָּהֶם 'אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח', כְּשֶׁיֵּצְאוּ לְחוּץ כְּחֶשְׁבּוֹן 'אֶרֶץ', אֲבָל גְּזַר דִּינָם שִׁבְעִים שָׁנִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואינון רמיזין יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה, ובחמש אצבעאן דיד שמאלא י״ד פרקין, רמיזין כוז״ו במוכס״ז כוז״ו, ואינון כ״ח, דאתמר עלייהו ועתה יגדל ׳נא כ״ח יהו״ה׳ (במדבר יד, יז), והכי סליק ° אי״ה או״ה כ״ח, ° דרמיזין ׳בכסא כבוד מרום מראשון׳ (ירמיה יז, יב). ° מיד דאסתלקו, ׳וילכו בלא כח לפני רודף׳ (איכה א, ו), ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין, כל האומר אמן יהא שמיה רבא בכל כחו, קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, דאינון שבעין שנין, בתר אלף ומאתן שנין, דאתחרב בי מקדשא, ° ואית דאוסיף ביה ב' (דהוא ע"ב, דבאמת ח"י שנים קודם החורבן בטל התמיד כידוע), ׳קרוב יהו'ה לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת׳ (תהלים קמה, יח), ׳לדעת בארץ דרכך׳ (שם סז, ג), ° ואית דחשיב לון משבוטל התמיד, בגין דבדרגא דיעקב תליא קץ דפורקנא, דדרגיה אמת, הדא הוא דכתיב ׳תת"ן אמ'ת ליעקב׳ (מיכה ז, כ), דאיהו סימן אלף מאתים תשעים, אוף הכי ארץ, א' אלף, ר״ץ מאתים ותשעים, לקיימא בהון אמ״ת מאר״ץ תצמח (שם פד, יב), כד יהון לבר כחושבן אר״ץ, ° אבל גזר דינם שבעים שנים.

התרגום: והן רומזות יהו״ה אלהינו יהו״ה, ובחמש אצבעות יד שמאל - י"ד פרקים, רומזות כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, והן כ"ח, שנאמר עליהן ועתה יגדל ׳נא כח ה'׳ (במדבר יד, יז), וכך עולה אי"ה או"ה כ"ח, הרומזים ׳כסא כבוד מרום מראשון׳ (ירמיה יז, יב). מיד שנסתלקו, ׳וילכו בלא כח לפני רודף׳ (איכה א, ו), ומשום כך קבעו רבותינו במשנה: כל האומר 'אמן יהא שמה רבא' בכל כחו, קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, שהן שבעים שנה אחר אלף ומאתים שנה שחרב בית המקדש, ויש שמוסיף בו ב' (שהוא ע"ב, שבאמת שמונה עשרה שנה קדם החרבן בטל התמיד כידוע), ׳קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת׳ (תהלים קמה, יח), ׳'לדעת בארץ דרכך'׳, ויש שמונה אותם משבטל התמיד, משום שבדרגת יעקב תלוי קץ הגאלה, שדרגתו אמת, הדא הוא דכתיב ׳תתן אמת ליעקב׳ (מיכה ז, כ), שהוא סימן אלף מאתים תשעים, אף כך 'ארץ', א' אלף, ר"ץ מאתים ותשעים, לקים בהם 'אמת מארץ תצמח', כשיצאו לחוץ כחשבון 'ארץ', אבל גזר דינם שבעים שנים.

מן המפרשים

אור יקר: כוז״ו במוכס״ז כוז״ו, וזהו כח השוכן בבית המקדש, מיד דיסתלקו קודם החורבן וילכו בלא כח לפני רודף, ושלטו אויבים במקדש ונחרב, ולכך אנו מתפללים בסוד יתגדל ויתקדש שמיה רבא, דהיינו יגדל ולזה.

ביאור הגר"א: אלא יודיך ואינון כו'. דבקמץ אינון סתימין באות יו"ד דאיהי קמץ כמו שאומר לעיל והיא חכמה, יו"ד עילאה, יו"ד של המילוי דבה תרין יודין ואינון חכמה עילאה חכמה תתאה דאבא יסד ברתא וזה שאומר ואינון י"י מן כו' ומתפתחין בפתח שהיא הבינה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: