ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 33 (ז ע"א)

נקדת צירי שבה נצטירו עולמות ואדם - ושבא וסגול בסוד מ"ב

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 33 · דף ז ע"א

לשון הזוהר

[ז.] צֵרִ״י אִיהוּ חוּשְׁבַּן ו' ו', וּתְחת צַדִּי תְּרֵין נִיצוֹצִין דְּאִינוּן י' י', ° ׳אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים׳, וְאִינוּן ו' ו' י' י' סָלְקִין ל״ב, ° וְאִינוּן ל״ב נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה, וּנְקוּדָה תְחוֹת ר' מִן צֵרִ״י דְאִיהִי י' עֶשֶׂר סְפִירוֹת, ° הֲרֵי מ״ב, ° וּבְגִין דָּא צֵרִ״י, ° בֵּיהּ צִיֵּיר עָלְמִין, ° וַיִּיצֶר תַּמָּן צֵרִ״י, ° בֵּיהּ ° צִיֵּיר אָדָם, הֲרֵי (דף ז ע״א) רָזָא דְנָקוּד צֵרִי מ״ב, וּתְלַת אַתְוָון הֲרֵי מ״ה, כְּחוּשְׁבַּן אָדָ״ם. שְׁבָא אוּף הָכִי (בראשית א, טז) ° אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן וגו', ° וּבֵיהּ רָזָא מ״ב, וּבֵיהּ רָזָא דְאָדָם, כְּגַוְונָא דָא, חֻשְׁבַּן שְׁבָא ו', וּתְלַת נִיצוֹצוֹת וְרָקִיעַ י' י' י' ו' דְּחוּשְׁבָּנֵהוֹן ל״ו, הֲרֵי מ״ב, וּתְלַת אַתְוָון שְׁבָ״א הֲרֵי מ״ה, ° וְרָזָא דְמִלָּה (שמות ג, יג) וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָ״ה אוֹמַר אֲלֵיהֶם, וְנִקּוּד שְׁבָ״א נָקוּד בְּשֵׁם יהו״ה בְּאוֹרַיְיתָא. סֶגוֹל חַ״י חֻשְׁבָּנֵיהּ, ° וְאִיהוּ ו' ו' ו' מִן וַ יִּסַּע וַ יָּבֹא וַ יֵּט, ° וּתְלַת נְקוּדִין י' י' י' אִיהוּ ח״ם, וְאַרְבַּע אַתְוָון מִן סֶגוֹ״ל ° אִיהוּ חמ״ד, וְתֵיבָה הָא אִינוּן חַמָּ״ה, ° פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְּנֵי חַמָּה.

תרגום

צֵירִי הוּא חֶשְׁבּוֹן ו' ו', וְתַחַת הַצַּדִּי שְׁנֵי נִיצוֹצוֹת שֶׁהֵם י' י', ' ׳אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרֹת הַגְּדֹלִים׳ ', וְהֵם ו' ו' י' י' עוֹלִים לְ־ל"ב, וְהֵם ל"ב נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה, וּנְקֻדָּה תַּחַת הָר' שֶׁל צֵירִי שֶׁהִיא י' - עֶשֶׂר סְפִירוֹת, הֲרֵי מ"ב, וּמִשּׁוּם כָּךְ צֵירִי - בּוֹ צִיֵּר עוֹלָמוֹת, 'וַיִּיצֶר' שָׁם צֵירִי, בּוֹ צִיֵּר אָדָם, הֲרֵי סוֹד נִקּוּד צֵירִי מ"ב, וּשְׁלֹשָׁה אוֹתִיּוֹת הֲרֵי מ"ה, כְּחֶשְׁבּוֹן 'אָדָ"ם'. שְׁבָא אַף כָּךְ, אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן (בראשית א, טז) וְגוֹמֵר, וּבוֹ סוֹד מ"ב, וּבוֹ סוֹד אָדָם, כְּגַוְנָא זוֹ: חֶשְׁבּוֹן שְׁבָא ו', וּשְׁלֹשָׁה נִיצוֹצוֹת וְרָקִיעַ י' י' י' ו', שֶׁחֶשְׁבּוֹנָם ל"ו, הֲרֵי מ"ב, וּשְׁלֹשָׁה אוֹתִיּוֹת 'שְׁבָ"א' הֲרֵי מ"ה, וְסוֹד הַדָּבָר וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם (שמות ג, יג), וְנִקּוּד שְׁבָא נָקוּד בְּשֵׁם יהו״ה בַּתּוֹרָה. סֶגוֹל - חַ"י חֶשְׁבּוֹנוֹ, וְהוּא ו' ו' ו' מִן 'וַיִּסַּע' 'וַיָּבֹא' 'וַיֵּט', וּשְׁלֹשָׁה נְקֻדּוֹת י' י' י' הוּא ח"ם, וְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת 'סֶגוֹ"ל' הוּא חמ"ד, וְהַתֵּבָה - הֲרֵי הֵם 'חַמָּ"ה', 'פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [ז.] צר״י איהו חושבן ו' ו', ותחת צדי תרין ניצוצין דאינון י' י', ° ׳את שני המאורות הגדולים׳, ואינון ו' ו' י' י' סלקין ל״ב, ° ואינון ל״ב נתיבות פליאות חכמה, ונקודה תחות ר' מן צר״י דאיהי י' עשר ספירות, ° הרי מ״ב, ° ובגין דא צר״י, ° ביה צייר עלמין, ° וייצר תמן צר״י, ° ביה ° צייר אדם, הרי (דף ז ע״א) רזא דנקוד צרי מ״ב, ותלת אתוון הרי מ״ה, כחושבן אד״ם. שבא אוף הכי (בראשית א, טז) ° את המאור הגדול לממשלת היום, ואת המאור הקטן וגו', ° וביה רזא מ״ב, וביה רזא דאדם, כגוונא דא, חשבן שבא ו', ותלת ניצוצות ורקיע י' י' י' ו' דחושבנהון ל״ו, הרי מ״ב, ותלת אתוון שב״א הרי מ״ה, ° ורזא דמלה (שמות ג, יג) ואמרו לי מה שמו מ״ה אומר אליהם, ונקוד שב״א נקוד בשם יהו״ה באורייתא. סגול ח״י חשבניה, ° ואיהו ו' ו' ו' מן ו יסע ו יבא ו יט, ° ותלת נקודין י' י' י' איהו ח״ם, וארבע אתוון מן סגו״ל ° איהו חמ״ד, ותיבה הא אינון חמ״ה, ° פני משה כפני חמה.

התרגום: צירי הוא חשבון ו' ו', ותחת הצדי שני ניצוצות שהם י' י', ' ׳את שני המאורת הגדלים׳ ', והם ו' ו' י' י' עולים ל ל"ב, והם ל"ב נתיבות פליאות חכמה, ונקדה תחת הר' של צירי שהיא י' - עשר ספירות, הרי מ"ב, ומשום כך צירי - בו ציר עולמות, 'וייצר' שם צירי, בו ציר אדם, הרי סוד נקוד צירי מ"ב, ושלשה אותיות הרי מ"ה, כחשבון 'אד"ם'. שבא אף כך, את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן (בראשית א, טז) וגומר, ובו סוד מ"ב, ובו סוד אדם, כגונא זו: חשבון שבא ו', ושלשה ניצוצות ורקיע י' י' י' ו', שחשבונם ל"ו, הרי מ"ב, ושלשה אותיות 'שב"א' הרי מ"ה, וסוד הדבר ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם (שמות ג, יג), ונקוד שבא נקוד בשם יהו״ה בתורה. סגול - ח"י חשבונו, והוא ו' ו' ו' מן 'ויסע' 'ויבא' 'ויט', ושלשה נקדות י' י' י' הוא ח"ם, וארבע אותיות 'סגו"ל' הוא חמ"ד, והתבה - הרי הם 'חמ"ה', 'פני משה כפני חמה'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: את שני כו'. שת"ת מקבל מחו"ג וכן מלכות מחו"ג כמו שאומר לעיל ולכך בצרי ובשבא הן שני המאורות, ת"ת ומלכות, רק כי הגבורות מקבלות מאימא ע"י ת"ת אבל החסדים מקבלים מאבא שלא על ידו כידוע בסוד אבא יסד ברתא לכך בצרי שהוא חסד הן שוין…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 4 פסוקים. אינדקס הפסוקים