שמות כחותם המלך ושמות כרשמו בשעוה - ומראות יחזקאל מציורי השעוה
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 25 · דף ה ע"ב
לשון הזוהר
[ה:] וּבְגִין דָּא אִית שְׁמָהָן דַּמְיָין לְחוֹתָמָא דְמַלְכָּא, דִבְהוֹן אִשְׁתְּמוֹדָע דִּיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא צִיּוּרָא מַמָּשׁ, וְאִית שְׁמָהָן דְּאִינוּן כְּגַוְונָא דִרְשִׁימוּ דְצִיּוּרָא דְחוֹתָמָא בְּשַׁעֲוָה, וְהָכִי דְחִילִין מֵהַהוּא רְשִׁימוּ כְּאִילוּ הֲוָה מַלְכָּא מַמָּשׁ, אֲבָל אָדוֹן עַל כֹּלָּא (דף ה ע״ב) לֵית לֵיהּ מִכָּל אִלֵּין צִיּוּרִין כְּלָל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם מ יח) ׳וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן׳ אֵ״ל וכו'.וּמִסִּטְרָא דְצִיּוּרִין דְּשַׁעֲוָה, חָמָא יְחֶזְקֵאל כָּל אִלֵּין מַרְאוֹת דְּחָמָא, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּהוֹן (יחזקאל א כו) וּדְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם, וְלָא מַרְאֵה אָדָם מַמָּשׁ, כְּמַרְאֵה חַשְׁמַ״ל וְלָא חַשְׁמַ״ל, ׳כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ׳ ׳סָבִיב, הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְיָ׳', וְלָא כְּבוֹד יְיָ' מַמָּשׁ, אֶלָּא מַרְאֵה צִיּוּר דִּילֵיהּ.
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ יֵשׁ שֵׁמוֹת הַדּוֹמִים לְחוֹתַם הַמֶּלֶךְ, שֶׁבָּהֶם נוֹדַעַת דְּמוּת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא כְּצִיּוּר מַמָּשׁ, וְיֵשׁ שֵׁמוֹת שֶׁהֵם כְּעֵין רֹשֶׁם צִיּוּר הַחוֹתָם בְּשַׁעֲוָה, וְכָךְ יְרֵאִים מֵאוֹתוֹ הָרֹשֶׁם כְּאִלּוּ הָיָה הַמֶּלֶךְ מַמָּשׁ. אֲבָל הָאָדוֹן עַל הַכֹּל אֵין לוֹ מִכָּל הַצִּיּוּרִים הָאֵלֶּה כְּלָל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן׳ אֵ"ל וְכוּ'. וּמִצַּד צִיּוּרֵי הַשַּׁעֲוָה, רָאָה יְחֶזְקֵאל אֶת כָּל הַמַּרְאוֹת הָאֵלֶּה שֶׁרָאָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר בָּהֶם וּדְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם (יחזקאל א, כו), וְלֹא מַרְאֵה אָדָם מַמָּשׁ, כְּמַרְאֵה חַשְׁמַ"ל וְלֹא חַשְׁמַ"ל, ׳כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב׳, ׳הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה׳ ', וְלֹא כְּבוֹד ה' מַמָּשׁ, אֶלָּא מַרְאֵה צִיּוּרוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [ה:] ובגין דא אית שמהן דמיין לחותמא דמלכא, דבהון אשתמודע דיוקנא דמלכא ומטרוניתא ציורא ממש, ואית שמהן דאינון כגוונא דרשימו דציורא דחותמא בשעוה, והכי דחילין מההוא רשימו כאילו הוה מלכא ממש, אבל אדון על כלא (דף ה ע״ב) לית ליה מכל אלין ציורין כלל, הדא הוא דכתיב (שם מ יח) ׳ואל מי תדמיון׳ א״ל וכו'.ומסטרא דציורין דשעוה, חמא יחזקאל כל אלין מראות דחמא, ובגין דא אתמר בהון (יחזקאל א כו) ודמות כמראה אדם, ולא מראה אדם ממש, כמראה חשמ״ל ולא חשמ״ל, ׳כמראה אש בית לה׳ ׳סביב, הוא מראה דמות כבוד יי׳', ולא כבוד יי' ממש, אלא מראה ציור דיליה.
התרגום: ומשום כך יש שמות הדומים לחותם המלך, שבהם נודעת דמות המלך והמטרוניתא כציור ממש, ויש שמות שהם כעין רשם ציור החותם בשעוה, וכך יראים מאותו הרשם כאלו היה המלך ממש. אבל האדון על הכל אין לו מכל הציורים האלה כלל, הדא הוא דכתיב ׳ואל מי תדמיון׳ א"ל וכו'. ומצד ציורי השעוה, ראה יחזקאל את כל המראות האלה שראה, ומשום כך נאמר בהם ודמות כמראה אדם (יחזקאל א, כו), ולא מראה אדם ממש, כמראה חשמ"ל ולא חשמ"ל, ׳כמראה אש בית לה סביב׳, ׳הוא מראה דמות כבוד ה׳ ', ולא כבוד ה' ממש, אלא מראה ציורו.
מן המפרשים
אור יקר: דמיין לחותמא דמלכא וכו׳, והענין שיש שלש בחינות, הבחינה הא׳ הוא מלכא ומטרוניתא, הב׳ חותמא דמלכא ומטרוניתא, הג׳ ציור החותם בשעוה, וביאורם הנה מלכא ומטרוניתא הוא עצם האצילותופעולות ממנו דבקות בסוד יאהדונה״י כדפירשתי, והנה הבחינה…
ביאור הגר"א: ודמות כמראה כו'. רוצה לומר ודמות הוא רושם דבשעוה הנחתם מחותם דהוא כמראה אבל החותם הוא מראה ממש כמו שאומר לעיל לחותמא דמלכא דבהון אשתמודע כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: