מקורות השמות במלויי ההויה - ותורת הבריאה ותורת האצילות עבדים ובנים
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 24 · דף ה ע"א
לשון הזוהר
° וּמְקוֹרִין דְּכָל שְׁמָהָן אִינוּן יו״ד ה״י וא״ו ה״י, יהו״ה, יו״ד ה״א וא״ו ה״א, יהו״ה, כָּל יוּ״ד אִיהִי אַחֲזֵי יהו״ה, כָּל א' אַחֲזֵי אהי״ה לְעִילָא, אדנ״י לְתַתָּא, ° הָכָא שֵׁם יהו״ה אִיהוּ בְּכִנּוּיֵיהּ חַד, בְּגִין דְּמִנֵּיהּ אִשְׁתַּכַּח כִּנּוּיֵיהּ, אֲבָל מִסִּטְרָא דַעֲשַׂר סְפִירָן דִּבְּרִיאָה, לַאו שֵׁם יהו״ה וְכִנּוּיֵיהּ חַד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו׳ (שם מג, ז) וכו', וְאוֹקְמוּהוּ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין אֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה. וְאִית כָּבוֹד נִבְרָא, וְאִית כָּבוֹד נֶאֱצָל, וְאִית אוֹרַיְיתָא דִבְרִיאָה, וְאוֹרַיְיתָא דַאֲצִילוּת. אוֹרַיְיתָא דִבְּרִיאָה, ׳יהו''ה קָנָנִי ° רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ׳ (משלי ח, כב), וְאוֹרַיְיתָא דַאֲצִילוּת ° תּוֹרַת יהו״ה תְּמִימָה (תהלים יט, ח). מִסִּטְרָא דְאוֹרַיְיתָא דִבְּרִיאָה, אִתְּמַר בְּיִשְׂרָאֵל (ויקרא כה, נה) כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, וּמִסִּטְרָא דַאֲצִילוּת, בָּנִים אַתֶּם לַיהו״ה וְגוֹמֵר (דברים יד, א). ° מֵהָכָא דְּאִית סְפִירוֹת דאִתְקְרִיאוּ בְשֵׁם יהו״ה, וּבְשֵׁם אדנ״י, וְאִנּוּן אִתְבְּרִיאוּ.
תרגום
וּמְקוֹרוֹת כָּל הַשֵּׁמוֹת הֵם: יו"ד ה"י וא"ו ה"י, יהו״ה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, יהו״ה. כָּל יוּ"ד מַרְאָה יהו״ה, כָּל א' מַרְאָה אהי"ה לְמַעְלָה, אדנ"י לְמַטָּה. כָּאן שֵׁם יהו״ה וְכִנּוּיוֹ אֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְצָא כִּנּוּיוֹ, אֲבָל מִצַּד עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת שֶׁל בְּרִיאָה, אֵין שֵׁם יהו״ה וְכִנּוּיוֹ אֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו׳ (ישעיה מג, ז) וְכוּ', וְקָבְעוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּמִּשְׁנָה שֶׁאֵין 'כָּבוֹד' אֶלָּא תּוֹרָה. וְיֵשׁ כָּבוֹד נִבְרָא, וְיֵשׁ כָּבוֹד נֶאֱצָל, וְיֵשׁ תּוֹרָה שֶׁל בְּרִיאָה, וְתוֹרָה שֶׁל אֲצִילוּת. תּוֹרַת הַבְּרִיאָה - ׳ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ׳ (משלי ח, כב), וְתוֹרַת הָאֲצִילוּת - תּוֹרַת ה' תְּמִימָה (תהלים יט, ח). מִצַּד תּוֹרַת הַבְּרִיאָה, נֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים (ויקרא כה, נה), וּמִצַּד הָאֲצִילוּת, בָּנִים אַתֶּם לַה' (דברים יד, א) וְגוֹמֵר. מִכָּאן שֶׁיֵּשׁ סְפִירוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ בְּשֵׁם יהו״ה וּבְשֵׁם אדנ"י, וְהֵן נִבְרְאוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ומקורין דכל שמהן אינון יו״ד ה״י וא״ו ה״י, יהו״ה, יו״ד ה״א וא״ו ה״א, יהו״ה, כל יו״ד איהי אחזי יהו״ה, כל א' אחזי אהי״ה לעילא, אדנ״י לתתא, ° הכא שם יהו״ה איהו בכנוייה חד, בגין דמניה אשתכח כנוייה, אבל מסטרא דעשר ספירן דבריאה, לאו שם יהו״ה וכנוייה חד, הדא הוא דכתיב ׳כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו׳ (שם מג, ז) וכו', ואוקמוהו רבנן דמתניתין אין כבוד אלא תורה. ואית כבוד נברא, ואית כבוד נאצל, ואית אורייתא דבריאה, ואורייתא דאצילות. אורייתא דבריאה, ׳יהו'ה קנני ° ראשית דרכו׳ (משלי ח, כב), ואורייתא דאצילות ° תורת יהו״ה תמימה (תהלים יט, ח). מסטרא דאורייתא דבריאה, אתמר בישראל (ויקרא כה, נה) כי לי בני ישראל עבדים, ומסטרא דאצילות, בנים אתם ליהו״ה וגומר (דברים יד, א). ° מהכא דאית ספירות דאתקריאו בשם יהו״ה, ובשם אדנ״י, ואנון אתבריאו.
התרגום: ומקורות כל השמות הם: יו"ד ה"י וא"ו ה"י, יהו״ה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, יהו״ה. כל יו"ד מראה יהו״ה, כל א' מראה אהי"ה למעלה, אדנ"י למטה. כאן שם יהו״ה וכנויו אחד, משום שממנו נמצא כנויו, אבל מצד עשר הספירות של בריאה, אין שם יהו״ה וכנויו אחד, הדא הוא דכתיב ׳כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו׳ (ישעיה מג, ז) וכו', וקבעו רבותינו במשנה שאין 'כבוד' אלא תורה. ויש כבוד נברא, ויש כבוד נאצל, ויש תורה של בריאה, ותורה של אצילות. תורת הבריאה - ׳ה' קנני ראשית דרכו׳ (משלי ח, כב), ותורת האצילות - תורת ה' תמימה (תהלים יט, ח). מצד תורת הבריאה, נאמר בישראל כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה, נה), ומצד האצילות, בנים אתם לה' (דברים יד, א) וגומר. מכאן שיש ספירות שנקראו בשם יהו״ה ובשם אדנ"י, והן נבראו.
מן המפרשים
אור יקר: יו״ד ה״א וא״ו ה"א, דהיינו שלשה אותיות מוריד הטל דהיינו.
ביאור הגר"א: ומקורין דכל כו'. רוצה לומר מילוי ע"ב ומילוי מ"ה. מילוי ע"ב הן דיודי"ן, מרמז על שם הויה. מילוי מ"ה - דאלפי"ן, מרמז על אהיה אדני כמו שמפרש והולך. ואלו הג' שמות הן יסוד כל האצילות וכל השמות. אקיק, כולל ג' ראשונות, הויה - ו'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: