ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 22 (ג ע"ב)

לבושי המלך בשבת ובחול - והוא ועצמותו אחד בספירות האצילות

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 22 · דף ג ע"ב

לשון הזוהר

זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּאַשְׁלִים נִשְׁמָתֵיהּ, לְשַׁרְיָא בֵּיהּ שֵׁם יהו״ה, וְעָבִיד לֵיהּ כָּרְסַיָּא לְגַבֵּיהּ, וְזַכָּאָה פּוּמָא דְמִתְחַבֵּר בָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם שְׁכִינְתֵּיהּ דְאִיהיּ תּוֹרַת יהו״ה, וְזַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְלָבִישׁ מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא בַּעֲשַׂר סְפִירָן דִּבְּרִיאָה, ° דִכְלִילָן בְּשֵׁם יאהדונה״י, כִּשְׁמֵיהּ כֵּן לְבוּשׁוֹהִי. וּמָאן דְּתַקִּין לֵיהּ סוּסְיָא, דְאִתְּמַר בָּהּ (שיר א ט) לְסוּסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִמִּיתִיךְ רַעְיָתִי, דְאִיהִי מֶרְכָּבָה דִילֵיהּ, דִּבְיוֹמֵי דְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אִיהוּ לָביּשׁ לְבוּשֵׁי מַלְכוּתָא, דְאִינוּן עֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּבְּרִיאָה, וּבְיוֹמֵי דְחוֹל לָבִישׁ עֶשֶׂר כִּתּוֹת דְּמַלְאָכַיָּא, דִמְשַׁמְּשֵׁי לוֹן לַעֲשַׂר סְפִירָן דִּבְּרִיאָה. דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת מַלְכָּא בְּהוֹן, אִיהוּ וְגַרְמֵיהּון חַד בְּהוֹן, אִינוּן וְחַיּיוי חַד בְּהוֹן, מַה דְּלַאו הָכִי בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּבְּרִיאָה, דְלַאו אִינוּן וְחַיֵּיהוֹן חַד, לַאו אִינוּן וְגַרְמֵיהוֹן חַד. ה ע״א (המסומן כדף ד יבוא לקמן, עיין בפתיחה) ] ° וְעִלַּת עַל כֹּלָּא הוּא נָהִיר (נ״א נחית) בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת, וּבְעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּבְּרִיאָה, וְנָהִיר בְּעֶשֶׂר כִּתּוֹת דְּמַלְאָכַיָּא, וּבְעֶשֶׂר גַּלְגַּלֵּי דִרְקִיעָא, וְלָא אִשְׁתַּנִּי בְכָל אֲתַר.

תרגום

אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּשְׁלִים נִשְׁמָתוֹ, לְהַשְׁרוֹת בָּהּ שֵׁם יהו״ה, וְעוֹשֶׂה לוֹ כִּסֵּא לְעַצְמוֹ, וְאַשְׁרֵי הַפֶּה שֶׁמִּתְחַבֵּר בּוֹ הקב"ה עִם שְׁכִינָתוֹ שֶׁהִיא תּוֹרַת יהו״ה, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּלְבִּישׁ אֶת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁל בְּרִיאָה, הַכְּלוּלוֹת בְּשֵׁם יאהדונה״י, כִּשְׁמוֹ כֵּן לְבוּשׁוֹ. וּמִי שֶׁתִּקֵּן לוֹ סוּס, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי (שיר השירים א, ט), שֶׁהִיא מֶרְכָּבָה שֶׁלּוֹ, שֶׁבִּימֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים הוּא לוֹבֵשׁ לְבוּשֵׁי מַלְכוּת שֶׁהֵם עֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁל בְּרִיאָה, וּבִימֵי חֹל לוֹבֵשׁ עֶשֶׂר כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאָכִים, הַמְשַׁמְּשִׁים לְעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת שֶׁל בְּרִיאָה. שֶׁעֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁל אֲצִילוּת, הַמֶּלֶךְ בָּהֶן - הוּא וְעַצְמוּתָם אֶחָד בָּהֶן, הֵן וְחַיּוּתָן אֶחָד בָּהֶן, מַה שֶּׁאֵינוֹ כֵּן בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁל בְּרִיאָה, שֶׁאֵינָן וְחַיּוּתָן אֶחָד, אֵינָן וְעַצְמוּתָן אֶחָד. וְעִלַּת הַכֹּל הוּא מֵאִיר (נוסח אחר: יוֹרֵד) בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁל אֲצִילוּת, וּבְעֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁל בְּרִיאָה, וּמֵאִיר בְּעֶשֶׂר כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאָכִים, וּבְעֶשֶׂר גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ, וְלֹא מִשְׁתַּנֶּה בְּכָל מָקוֹם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: זכאה איהו מאן דאשלים נשמתיה, לשריא ביה שם יהו״ה, ועביד ליה כרסיא לגביה, וזכאה פומא דמתחבר בה קודשא בריך הוא עם שכינתיה דאיהי תורת יהו״ה, וזכאה איהו מאן דלביש מלכא ומטרוניתא בעשר ספירן דבריאה, ° דכלילן בשם יאהדונה״י, כשמיה כן לבושוהי. ומאן דתקין ליה סוסיא, דאתמר בה (שיר א ט) לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי, דאיהי מרכבה דיליה, דביומי דשבתות וימים טובים איהו לביש לבושי מלכותא, דאינון עשר ספירות דבריאה, וביומי דחול לביש עשר כתות דמלאכיא, דמשמשי לון לעשר ספירן דבריאה. דעשר ספירות דאצילות מלכא בהון, איהו וגרמיהון חד בהון, אינון וחייוי חד בהון, מה דלאו הכי בעשר ספירות דבריאה, דלאו אינון וחייהון חד, לאו אינון וגרמיהון חד. ה ע״א (המסומן כדף ד יבוא לקמן, עיין בפתיחה) ] ° ועלת על כלא הוא נהיר (נ״א נחית) בעשר ספירות דאצילות, ובעשר ספירות דבריאה, ונהיר בעשר כתות דמלאכיא, ובעשר גלגלי דרקיעא, ולא אשתני בכל אתר.

התרגום: אשרי מי שמשלים נשמתו, להשרות בה שם יהו״ה, ועושה לו כסא לעצמו, ואשרי הפה שמתחבר בו הקב"ה עם שכינתו שהיא תורת יהו״ה, ואשרי מי שמלביש את המלך והמטרוניתא בעשר ספירות של בריאה, הכלולות בשם יאהדונה״י, כשמו כן לבושו. ומי שתקן לו סוס, שנאמר בו לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי (שיר השירים א, ט), שהיא מרכבה שלו, שבימי שבתות וימים טובים הוא לובש לבושי מלכות שהם עשר ספירות של בריאה, ובימי חל לובש עשר כתות של מלאכים, המשמשים לעשר הספירות של בריאה. שעשר ספירות של אצילות, המלך בהן - הוא ועצמותם אחד בהן, הן וחיותן אחד בהן, מה שאינו כן בעשר ספירות של בריאה, שאינן וחיותן אחד, אינן ועצמותן אחד. ועלת הכל הוא מאיר (נוסח אחר: יורד) בעשר ספירות של אצילות, ובעשר ספירות של בריאה, ומאיר בעשר כתות של מלאכים, ובעשר גלגלי הרקיע, ולא משתנה בכל מקום.

מן המפרשים

אור יקר: וזכאה איהו מאן דלביש כו/ הענין במה שפירשנו בספ״ר שער אבי״ע בארוכה כי להיות האצילות לבוש אל התפשטות עצמותו והנהגתו לתחתונים כדפי׳ בשער עצמות וכלים לרוב הדקות והקורבה אל המאציל, והיות כה המאציל בנאצלי׳ וייחודו עמהם, ופעולת…

ביאור הגר"א: כשמיה כן כו'. רוצה לומר דאף על גב דאני ה' לא שניתי כו' מכל מקום בכרסיה שם שליט שפחה ח"ו כמו שמפרש והולך לקמן בסמוך:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: