קום אליהו תקן לבושי המלך והמטרוניתא - בגדי לבן ובגדי זהב
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 21 · דף ג ע"ב
לשון הזוהר
אָתָא אֵלִיָּהוּ וְכָל מָארֵי מְתִיבְתָּא, וְאִשְׁתַּטְחוּ קַמֵּיהּ וְאָמְרוּ, ° סִינַי סִינַי מָאן יָכִיל לְמֵימַר מִלִּין קַמָּךְ בְּוַדַּאי בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה, דִבְפוּמָךְ קָא אָתֵי מַלְכָּא, קוּם אֵלִיָּהוּ תַּקֵּין לְבוּשֵׁי מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, דְאַנְתְּ כַּהֲנָא, תַּקֵין לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַרְבַּע בִּגְדֵי לָבָן, וְאַרְבַּע בִּגְדֵי זָהָב לְמַטְרוֹנִיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ ׳כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ׳ (תהלים מה, יד). אַרְבַּע בִּגְדֵי לָבָן כֻּלְּהוּ רַחֲמֵי בִּשְׁמָא דְיהו״ה, וְלֵית מָאן דְמָחִיל בְּהוֹן על עֶרְיָין אֶלָּא אִיהוּ, אַרְבַּע בִּגְדֵי זָהָב כֻּלְּהוּ דִינָא מִסִּטְרָא דְאדנ״י, וְלֵית מָאן דְּמָחִיל עַל עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא אִיהִי, דְּשַׁלְטָאן שִׁפְחָה בַּאֲתַר דִּגְבִירְתָּהּ. ° כִּשְׁמֵיהּ כֵּן כָּרְסְיֵיהּ, ° כֵּן לְבוּשֵׁיהּ, וּבְאִלֵּין לְבוּשִׁין לָא אִתְלַבַּשׁ עַד כְּעַן מִיּוֹמָא דְאִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, דְּהָא כְתִיב ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת׳ (ישעיה נ, ג), וּשְׁכִינְתָּא אִתְּמַר בָּהּ (שיר א ו) ׳אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת׳, בְּגִין דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא, וְכָרְסַיָּא דִילָהּ פְּגִימָא בְּחוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל, ° דְּתַמָּן נִשְׁמָתִין דְּיִשְׂרָאֵל, וּבְגִין דָּא זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּתַקִּין לָהּ כָּרְסַיָּא בִּצְלוֹתָא דִילֵיהּ, בְּפִקּוּדִין דִּילֵיהּ, בָּתַר דְּאִיהוּ כָּרְסַיָּיא פָּגִים בְּגִינַיְהוּ, ° וְאִסְתַּלַּק שֵׁם יהו״ה מִתַּמָּן, דְּאִיהוּ לָא שַׁרְיָא בַּאֲתַר פָּגִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם׳ (ויקרא כא, כא) לֹא יִקְרָב, אוּף הָכִי בְּנִשְׁמָתָא פְּגִימָא לָא שַׁרְיָא.
תרגום
בָּא אֵלִיָּהוּ וְכָל בַּעֲלֵי הַיְשִׁיבָה, וְהִשְׁתַּטְּחוּ לְפָנָיו וְאָמְרוּ: סִינַי סִינַי, מִי יָכוֹל לוֹמַר דְּבָרִים לְפָנֶיךָ בְּוַדַּאי בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה, שֶׁבְּפִיךָ בָּא הַמֶּלֶךְ? קוּם אֵלִיָּהוּ, תַּקֵּן לְבוּשֵׁי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא, שֶׁאַתָּה כֹּהֵן, תַּקֵּן לוֹ לְהקב"ה אַרְבָּעָה בִּגְדֵי לָבָן, וְאַרְבָּעָה בִּגְדֵי זָהָב לַמַּטְרוֹנִיתָא, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ׳ (תהלים מה, יד). אַרְבָּעָה בִּגְדֵי לָבָן כֻּלָּם רַחֲמִים בְּשֵׁם יהו״ה, וְאֵין מִי שֶׁמּוֹחֵל בָּהֶם עַל עֲרָיוֹת אֶלָּא הוּא. אַרְבָּעָה בִּגְדֵי זָהָב כֻּלָּם דִּין מִצַּד אדנ"י, וְאֵין מִי שֶׁמּוֹחֵל עַל עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא הִיא, שֶׁשּׁוֹלֶטֶת הַשִּׁפְחָה בִּמְקוֹם גְּבִרְתָּהּ. כִּשְׁמוֹ כֵּן כִּסְאוֹ, כֵּן לְבוּשׁוֹ, וּבִלְבוּשִׁים אֵלֶּה לֹא הִתְלַבֵּשׁ עַד עַכְשָׁו מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת׳ (ישעיה נ, ג), וְהַשְּׁכִינָה נֶאֱמַר בָּהּ ׳אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת׳ (שיר השירים א, ו), מִשּׁוּם שֶׁהִיא בַּגָּלוּת, וְכִסְאָהּ פָּגוּם בַּעֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמִשּׁוּם כָּךְ אַשְׁרֵי מִי שֶׁתִּקֵּן לָהּ כִּסֵּא בִּתְפִלָּתוֹ, בְּמִצְוֹתָיו, אַחַר שֶׁהַכִּסֵּא פָּגוּם בִּגְלָלָם, וְנִסְתַּלֵּק שֵׁם יהו״ה מִשָּׁם, שֶׁהוּא אֵינוֹ שׁוֹרֶה בְּמָקוֹם פָּגוּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם׳ לֹא יִקְרָב (ויקרא כא, כא), אַף כָּךְ בִּנְשָׁמָה פְּגוּמָה אֵינוֹ שׁוֹרֶה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אתא אליהו וכל מארי מתיבתא, ואשתטחו קמיה ואמרו, ° סיני סיני מאן יכיל למימר מלין קמך בודאי בקול דממה דקה, דבפומך קא אתי מלכא, קום אליהו תקין לבושי מלכא ומטרוניתא, דאנת כהנא, תקין ליה לקודשא בריך הוא ארבע בגדי לבן, וארבע בגדי זהב למטרוניתא, דאתמר בה ׳כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה׳ (תהלים מה, יד). ארבע בגדי לבן כלהו רחמי בשמא דיהו״ה, ולית מאן דמחיל בהון על עריין אלא איהו, ארבע בגדי זהב כלהו דינא מסטרא דאדנ״י, ולית מאן דמחיל על עבודה זרה אלא איהי, דשלטאן שפחה באתר דגבירתה. ° כשמיה כן כרסייה, ° כן לבושיה, ובאלין לבושין לא אתלבש עד כען מיומא דאתחרב בי מקדשא, דהא כתיב ׳אלביש שמים קדרות׳ (ישעיה נ, ג), ושכינתא אתמר בה (שיר א ו) ׳אל תראוני שאני שחרחורת׳, בגין דאיהי בגלותא, וכרסיא דילה פגימא בחובין דישראל, ° דתמן נשמתין דישראל, ובגין דא זכאה איהו מאן דתקין לה כרסיא בצלותא דיליה, בפקודין דיליה, בתר דאיהו כרסייא פגים בגיניהו, ° ואסתלק שם יהו״ה מתמן, דאיהו לא שריא באתר פגים, הדא הוא דכתיב ׳כל איש אשר בו מום׳ (ויקרא כא, כא) לא יקרב, אוף הכי בנשמתא פגימא לא שריא.
התרגום: בא אליהו וכל בעלי הישיבה, והשתטחו לפניו ואמרו: סיני סיני, מי יכול לומר דברים לפניך בודאי בקול דממה דקה, שבפיך בא המלך? קום אליהו, תקן לבושי המלך והמטרוניתא, שאתה כהן, תקן לו להקב"ה ארבעה בגדי לבן, וארבעה בגדי זהב למטרוניתא, שנאמר בה ׳כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה׳ (תהלים מה, יד). ארבעה בגדי לבן כלם רחמים בשם יהו״ה, ואין מי שמוחל בהם על עריות אלא הוא. ארבעה בגדי זהב כלם דין מצד אדנ"י, ואין מי שמוחל על עבודה זרה אלא היא, ששולטת השפחה במקום גברתה. כשמו כן כסאו, כן לבושו, ובלבושים אלה לא התלבש עד עכשו מיום שחרב בית המקדש, שהרי כתוב ׳אלביש שמים קדרות׳ (ישעיה נ, ג), והשכינה נאמר בה ׳אל תראוני שאני שחרחרת׳ (שיר השירים א, ו), משום שהיא בגלות, וכסאה פגום בעונות ישראל, ששם נשמות ישראל, ומשום כך אשרי מי שתקן לה כסא בתפלתו, במצותיו, אחר שהכסא פגום בגללם, ונסתלק שם יהו״ה משם, שהוא אינו שורה במקום פגום, הדא הוא דכתיב ׳כל איש אשר בו מום׳ לא יקרב (ויקרא כא, כא), אף כך בנשמה פגומה אינו שורה.
מן המפרשים
אור יקר: בגדי זהב כולהו דינא, עם היות שיש תחתיהם ארבעה בגדים אחרים שהם מצנפת אבנט כתנת מכנסיים, אין לייחס כפרת ג״ע אליהם משם דכולהו דינא, אפילו ארבעה אלו שהיו עיקרם מהשש הלבן עם כל זה כולם דין מכיון שהם משועבדים תחת הזהב, שאינו לובש…
ביאור הגר"א: כן לבושי'. ואקרון בשמיה: ארבעה בגדי לבן - הוי', ארבעה בגדי זהב - אדני, כנ"ל:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 1 פסוקים. אינדקס הפסוקים