חבור שני השמות בתפלת העמידה בשקט - שבקול דממה דקה בא המלך
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 20 · דף ג ע"ב
לשון הזוהר
אוּף הָכִי יְסוֹד חַי עָלְמִין, קִשּׁוּרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. בְּאָן אֲתַר, בִּצְלוֹתָא, דְבֵיהּ כְּלִילָן חַ״י בִּרְכָאָן, וּבֵיהּ מִתְיַיחֲדִין (וילנא ד ע"ב) תְּרֵין שְׁמָהָן כַּחֲדָא אִינוּן יאהדונה״י, וְחִבּוּרָא דִתְרֵין שְׁמָהָן צְרִיכִין ° בַּחֲשַׁאי, וְרָזָא דְמִלָּה (יחזקאל א, כה) בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן, (בְּעָמְדָם יִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתָא דְעַמִּידָה חֵיוָון תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶם) דְּלָא לְמִשְׁמַע בְּהוֹן קָלָא, דְּתַמָּן קוֹל דְּמָמָה דַקָּה (מ״א יט יב), (° קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים דְּאִיהוּ בְּעַמִּידָה,) בְּגִין דְּתַמָּן קָאָתָא מַלְכָּא. ° דְּהָא בְּרוּחַ גְּדוֹלָה וּבָרַעַשׁ וּבָאֵשׁ, דְּאִשְׁתַּמְעוּן בְּהוֹן גַּדְפֵי חֵיוָון לָא אָתָא מַלְכָּא, ° אֶלָּא בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה, דְאִיהִי בָּתַר רוּחַ רַעַשׁ אֵשׁ, וְאִיהִי רְבִיעָאָה לוֹן, ° וַעֲלַיְהוּ אָמַר יְחֶזְקֵאל (א ד), ׳וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל, וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳, הָא אִינוּן תְּלַת, דִּרְכִיבִין בְּהוֹן תְּלַת אַתְוָון הו״ה, ° קוֹל דְּמָמָה דַקָּה דָא י' מִן הוה״י, וְאִיהִי י' מִן אדנ״י, תַּמָּן קָא אָתָא מַלְכָּא דְאִיהוּ יהו״ה. דְּכָל הֲוַיָּ״ה דְשַׁלִּיט ה' עַל ו' ה' עַל י' נוּקְבָא אִיהִי הַהֲוַיָּ״ה, ° כְּגוֹן טִפָּה דְנוּקְבָא כַּד שַׁלִּיט עַל טִפָּה דִדְכוּרָא בַּת אִיהִי.
תרגום
אַף כָּךְ יְסוֹד חַי הָעוֹלָמִים - קֶשֶׁר עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְהַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה. בְּאֵיזֶה מָקוֹם? בַּתְּפִלָּה, שֶׁבָּהּ כְּלוּלוֹת חַ"י בְּרָכוֹת, וּבָהּ מִתְיַחֲדִים שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת כְּאֶחָד שֶׁהֵם יאהדונה״י, וְחִבּוּר שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת צָרִיךְ בְּשֶׁקֶט, וְסוֹד הַדָּבָר בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן (יחזקאל א, כה) (בַּעֲמֹד יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה, הַחַיּוֹת מְרַפּוֹת כַּנְפֵיהֶן) שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע בָּהֶן קוֹל, שֶׁשָּׁם 'קוֹל דְּמָמָה דַקָּה' (מלכים א' יט יב), (קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁהוּא בָּעֲמִידָה), מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם בָּא הַמֶּלֶךְ. שֶׁהֲרֵי בְּרוּחַ גְּדוֹלָה וּבְרַעַשׁ וּבָאֵשׁ, שֶׁנִּשְׁמָעִים בָּהֶם כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, לֹא בָּא הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה, שֶׁהִיא אַחַר רוּחַ רַעַשׁ אֵשׁ, וְהִיא רְבִיעִית לָהֶם, וַעֲלֵיהֶם אָמַר יְחֶזְקֵאל ׳וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל, וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳ (יחזקאל א, ד), הֲרֵי אֵלֶּה שָׁלֹשׁ, שֶׁרוֹכְבִים בָּהֶן שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת הו"ה, קוֹל דְּמָמָה דַקָּה - זוֹ י' מֵהוה"י, וְהִיא י' מֵאדנ"י, שָׁם בָּא הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא יהו״ה. שֶׁכָּל הֲוָיָ"ה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת ה' עַל ו', ה' עַל י', נְקֵבָה הִיא אוֹתָהּ הֲוָיָ"ה, כְּגוֹן טִפַּת נְקֵבָה כְּשֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל טִפַּת זָכָר, בַּת הִיא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אוף הכי יסוד חי עלמין, קשורא דעמודא דאמצעיתא ושכינתא תתאה. באן אתר, בצלותא, דביה כלילן ח״י ברכאן, וביה מתייחדין (וילנא ד ע"ב) תרין שמהן כחדא אינון יאהדונה״י, וחבורא דתרין שמהן צריכין ° בחשאי, ורזא דמלה (יחזקאל א, כה) בעמדם תרפינה כנפיהן, (בעמדם ישראל בצלותא דעמידה חיוון תרפינה כנפיהם) דלא למשמע בהון קלא, דתמן קול דממה דקה (מ״א יט יב), (° קדש הקדשים דאיהו בעמידה,) בגין דתמן קאתא מלכא. ° דהא ברוח גדולה וברעש ובאש, דאשתמעון בהון גדפי חיוון לא אתא מלכא, ° אלא בקול דממה דקה, דאיהי בתר רוח רעש אש, ואיהי רביעאה לון, ° ועליהו אמר יחזקאל (א ד), ׳וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול, ואש מתלקחת׳, הא אינון תלת, דרכיבין בהון תלת אתוון הו״ה, ° קול דממה דקה דא י' מן הוה״י, ואיהי י' מן אדנ״י, תמן קא אתא מלכא דאיהו יהו״ה. דכל הוי״ה דשליט ה' על ו' ה' על י' נוקבא איהי ההוי״ה, ° כגון טפה דנוקבא כד שליט על טפה דדכורא בת איהי.
התרגום: אף כך יסוד חי העולמים - קשר עמודא דאמצעיתא והשכינה התחתונה. באיזה מקום? בתפלה, שבה כלולות ח"י ברכות, ובה מתיחדים שני השמות כאחד שהם יאהדונה״י, וחבור שני השמות צריך בשקט, וסוד הדבר בעמדם תרפינה כנפיהן (יחזקאל א, כה) (בעמד ישראל בתפלת העמידה, החיות מרפות כנפיהן) שלא ישמע בהן קול, ששם 'קול דממה דקה' (מלכים א' יט יב), (קדש הקדשים שהוא בעמידה), משום ששם בא המלך. שהרי ברוח גדולה וברעש ובאש, שנשמעים בהם כנפי החיות, לא בא המלך, אלא בקול דממה דקה, שהיא אחר רוח רעש אש, והיא רביעית להם, ועליהם אמר יחזקאל ׳וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול, ואש מתלקחת׳ (יחזקאל א, ד), הרי אלה שלש, שרוכבים בהן שלש אותיות הו"ה, קול דממה דקה - זו י' מהוה"י, והיא י' מאדנ"י, שם בא המלך שהוא יהו״ה. שכל הוי"ה ששולטת ה' על ו', ה' על י', נקבה היא אותה הוי"ה, כגון טפת נקבה כששולטת על טפת זכר, בת היא.
מן המפרשים
אור יקר: דביה כלילן ח״י ברכאן, המורים עיקר היסוד שהוא נקרא ח״י, ובחינתו הנקרא ח״י הוא סוד הייחוד הזה.
ביאור הגר"א: דהא ברוח כו'. אינון ג' ספירות חג"ת דילה דאינון כנפי ג' החיות, אריה שור נשר:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: