ירידת הקב"ה בקריאת שמע בעשרה מיני נגונים - וקשירת א"ח עם ד'
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 18 · דף ג ע"א
לשון הזוהר
כַּד נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּקְרִיאַת שְׁמַע, אִתְּמַר בְּחֵיוָן ׳וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, כד), בְּעֶשֶׂר מִינֵי נִגּוּנִים, בְּשִׁיר פָּשׁוּט דְּאִיהוּ י' כֶּתֶ״ר, כָּפוּל דְּאִיהוּ י״ה חָכְמָ״ה וּבִינָ״ה, מְשׁוּלָשׁ בְּיה״ו דְאִיהוּ חֶסֶ״ד גְּבוּרָ״ה תִּפְאֶרֶ״ת, מְרוּבָּע בְּיהו״ה דְּאִיהוּ נֶצַ״ח הוֹ״ד יְסוֹ״ד מַלְכוּ״ת, וְנָטְלִין יִשְׂרָאֵל צִפָּרָא קַדִּישָׁא בֵּינַיְהוּ, וְקָרָאן בָּהּ לְיִשְׂרָאֵל דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְהַיְינוּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הָא נָחִית לְגַבָּהּ, ° צָרִיךְ לְקַשְׁרָא לֵיהּ בַּהֲדָהּ, וּלְיַחֲדָא לוֹן בְּיִחוּדָא חֲדָא בְּלָא פִּירוּדָא כְּלָל, וּבְגִין דָּא מָאן דְּשָׂח בֵּנְתַּיִים עֲבֵירָה הִיא בְּיָדוֹ הַהִיא שִׂיחָה. וְקָשְׁרִין לֵיהּ בַּהֲדָהּ, א״ח עִם ד' (° ובמַּאי קָשְׁרִין לֵיהּ בַּהֲדָהּ לְא״ח עִם ד'), כְּלִילָא מֵאַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין, בְּגִין דְּלָא יְהֵא פָרַח מִינָהּ, וְאִשְׁתְּאָרַת יְחִידָה, ׳אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד׳, וּבְגִין דָּא קָשְׁרִין לֵיהּ בַּהֲדָהּ בְּכַמָּה קִשּׁוּרֵי דִתְּפִלֵּי, בְּכַמָּה קִשּׁוּרֵי דְצִיצִית, דְּלָא יָזוּז מִינָהּ.
תרגום
כְּשֶׁיּוֹרֵד הקב"ה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, נֶאֱמַר בַּחַיּוֹת ' ׳וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם׳ ' (שם, כד), בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נִגּוּנִים: בְּשִׁיר פָּשׁוּט שֶׁהוּא י' כֶּתֶ"ר, כָּפוּל שֶׁהוּא י"ה חָכְמָ"ה וּבִינָ"ה, מְשֻׁלָּשׁ בְּיה"ו שֶׁהוּא חֶסֶ"ד גְּבוּרָ"ה תִּפְאֶרֶ"ת, מְרֻבָּע בְּיהו״ה שֶׁהוּא נֶצַ"ח הוֹ"ד יְסוֹ"ד מַלְכוּ"ת, וְנוֹטְלִים יִשְׂרָאֵל אֶת הַצִּפּוֹר הַקְּדוֹשָׁה בֵּינֵיהֶם, וְקוֹרְאִים בָּהּ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְהַיְנוּ 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל'. הֲרֵי יָרַד אֵלֶיהָ, צָרִיךְ לְקָשְׁרוֹ עִמָּהּ, וּלְיַחֵד אוֹתָם בְּיִחוּד אֶחָד בְּלִי פֵּרוּד כְּלָל, וּמִשּׁוּם כָּךְ מִי שֶׁמְּשׂוֹחֵחַ בֵּינְתַיִם עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ אוֹתָהּ שִׂיחָה. וְקוֹשְׁרִים אוֹתוֹ עִמָּהּ, א"ח עִם ד' (וּבַמֶּה קוֹשְׁרִים אוֹתוֹ עִמָּהּ, לְא"ח עִם ד'), כָּלוּל מֵאַרְבַּע הַפָּרָשִׁיּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְרַח מִמֶּנָּה וְתִשָּׁאֵר יְחִידָה, ' ׳אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד׳ ', וּמִשּׁוּם כָּךְ קוֹשְׁרִים אוֹתוֹ עִמָּהּ בְּכַמָּה קִשּׁוּרֵי תְּפִלִּין, בְּכַמָּה קִשּׁוּרֵי צִיצִית, שֶׁלֹּא יָזוּז מִמֶּנָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד נחית קודשא בריך הוא בקריאת שמע, אתמר בחיון ׳ואשמע את קול כנפיהם׳ (יחזקאל א, כד), בעשר מיני נגונים, בשיר פשוט דאיהו י' כת״ר, כפול דאיהו י״ה חכמ״ה ובינ״ה, משולש ביה״ו דאיהו חס״ד גבור״ה תפאר״ת, מרובע ביהו״ה דאיהו נצ״ח הו״ד יסו״ד מלכו״ת, ונטלין ישראל צפרא קדישא ביניהו, וקראן בה לישראל דאיהו עמודא דאמצעיתא, והיינו שמע ישראל, הא נחית לגבה, ° צריך לקשרא ליה בהדה, וליחדא לון ביחודא חדא בלא פירודא כלל, ובגין דא מאן דשח בנתיים עבירה היא בידו ההיא שיחה. וקשרין ליה בהדה, א״ח עם ד' (° ובמאי קשרין ליה בהדה לא״ח עם ד'), כלילא מארבע פרשיין, בגין דלא יהא פרח מינה, ואשתארת יחידה, ׳איכה ישבה בדד׳, ובגין דא קשרין ליה בהדה בכמה קשורי דתפלי, בכמה קשורי דציצית, דלא יזוז מינה.
התרגום: כשיורד הקב"ה בקריאת שמע, נאמר בחיות ' ׳ואשמע את קול כנפיהם׳ ' (שם, כד), בעשרה מיני נגונים: בשיר פשוט שהוא י' כת"ר, כפול שהוא י"ה חכמ"ה ובינ"ה, משלש ביה"ו שהוא חס"ד גבור"ה תפאר"ת, מרבע ביהו״ה שהוא נצ"ח הו"ד יסו"ד מלכו"ת, ונוטלים ישראל את הצפור הקדושה ביניהם, וקוראים בה לישראל שהוא עמודא דאמצעיתא, והינו 'שמע ישראל'. הרי ירד אליה, צריך לקשרו עמה, וליחד אותם ביחוד אחד בלי פרוד כלל, ומשום כך מי שמשוחח בינתים עברה היא בידו אותה שיחה. וקושרים אותו עמה, א"ח עם ד' (ובמה קושרים אותו עמה, לא"ח עם ד'), כלול מארבע הפרשיות, כדי שלא יפרח ממנה ותשאר יחידה, ' ׳איכה ישבה בדד׳ ', ומשום כך קושרים אותו עמה בכמה קשורי תפלין, בכמה קשורי ציצית, שלא יזוז ממנה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: צריך לקשרא ליה כו'. שצריך מקודם להניח תפילין דבשעת קריאת שמע יהיה קשור בתפילין ומייחד בקריאת שמע:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: