ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 15 (ב ע"ב)

׳עוף השמים יוליך את הקול׳ - מטטרו"ן שליח היחוד בימות החול

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 15 · דף ב ע"ב

לשון הזוהר

עוֹף דְּאִיהוּ צִפּוֹר דִּילֵיהּ אִיהוּ מטטרו״ן, ° עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל׳ (קהלת י, כ), קוֹל דִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּאִיהוּ כְלִיל ° שִׁית יוֹמִין דְּחוֹל וְשַׁלִּיט עֲלַיְיהוּ, וְנָטִיל הַהוּא קוֹל וּפָרַח בֵּיהּ עַד עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° דְּאִיהוּ ׳קוֹל יהו''ה עַל הַמָּיִם׳ (תהלים כט, ג), וְלֵית מַיִם אֶלָּא תוֹרָה, וְאִיהוּ ׳קוֹל יהו״ה בֶּהָדָר׳, עַד שִׁית קָלִין ° וְאִיהוּ שְׁבִיעָאָה לוֹן ° בְּאִימָּא. ׳וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד ° דָּבָר׳ (קהלת י, כ), דָּא צְלוֹתָא, ° דְמָטֵי לָהּ עַד צַדִּיק חַי עָלְמִין, כְּלִיל חַ״י בִּרְכָאָן, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק׳ (משלי י, ו), חַי הָעוֹלָמִים, וּצְלוֹתָא אִיהוּ דִבּוּר דִּרְכִיבַת עֲלֵיהּ, וְאִיהוּ מֶרְכָּבָה לְגַבָּהּ בְּיוֹמִין דְּחוֹל, וְדָא שְׁכִינְתָּא וְדָא אדנ״י, ° וְרָזָא דְּדִבּוּר ׳אדנ״י שְׂפָתַי תִּפְתָּח וְגוֹמֵר׳ (תהלים נא, יז), קוֹל רָכִיב בְּפוּמוֹי, וְאִיהוּ מֶרְכָּבָה לְתַרְוַיְיהוּ ° כְּגַוְונָא דָא יאהדונה״י, וְהָכִי סְלִיק מַלְאָ״ךְ כְּחוּשְׁבַּן תְּרֵין שְׁמָהָן כַּחֲדָא, וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי מַלְאָךְ ° שַׂר הַפָּנִים, דְּעַל יַד שְׁלִיחָא דָא מִתְיַחֲדִין בְּשִׁית יוֹמֵי דְחוֹל.

תרגום

עוֹף שֶׁהוּא הַצִּפּוֹר שֶׁלּוֹ הוּא מטטרו"ן, עָלָיו נֶאֱמַר ׳כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל׳ (קהלת י, כ), קוֹל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא כּוֹלֵל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל וְשׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם, וְנוֹטֵל אוֹתוֹ הַקּוֹל וּפוֹרֵחַ בּוֹ עַד עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, שֶׁהוּא קוֹל ה' עַל הַמָּיִם (תהלים כט, ג), וְאֵין 'מַיִם' אֶלָּא תּוֹרָה, וְהוּא קוֹל ה' בֶּהָדָר, עַד שֵׁשׁ קוֹלוֹת, וְהוּא שְׁבִיעִי לָהֶם בָּאֵם. 'וּבַעַל ׳כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר׳ ' - זוֹ הַתְּפִלָּה, הַמַּגִּיעָה עַד הַצַּדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, הַכּוֹלֵל חַ"י בְּרָכוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק (משלי י, ו), חַי הָעוֹלָמִים. וְהַתְּפִלָּה הִיא דִּבּוּר הָרוֹכֵב עָלָיו, וְהוּא מֶרְכָּבָה לָהּ בִּימֵי הַחֹל, וְזוֹ הַשְּׁכִינָה וְזֶה אדנ"י, וְסוֹד הַדִּבּוּר אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח (תהלים נא, יז) וְגוֹמֵר, קוֹל רוֹכֵב בְּפִיו, וְהוּא מֶרְכָּבָה לִשְׁנֵיהֶם, כְּגַוְנָא זוֹ יאהדונה״י, וְכָךְ עוֹלֶה 'מַלְאָ"ךְ' כְּחֶשְׁבּוֹן שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת כְּאֶחָד, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא מַלְאָךְ 'שַׂר הַפָּנִים', שֶׁעַל יְדֵי שָׁלִיחַ זֶה מִתְיַחֲדִים בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עוף דאיהו צפור דיליה איהו מטטרו״ן, ° עליה אתמר ׳כי עוף השמים יוליך את הקול׳ (קהלת י, כ), קול דקריאת שמע דאיהו כליל ° שית יומין דחול ושליט עלייהו, ונטיל ההוא קול ופרח ביה עד עמודא דאמצעיתא, ° דאיהו ׳קול יהו'ה על המים׳ (תהלים כט, ג), ולית מים אלא תורה, ואיהו ׳קול יהו״ה בהדר׳, עד שית קלין ° ואיהו שביעאה לון ° באימא. ׳ובעל כנפים יגיד ° דבר׳ (קהלת י, כ), דא צלותא, ° דמטי לה עד צדיק חי עלמין, כליל ח״י ברכאן, דאתמר בהון ׳וברכות לראש צדיק׳ (משלי י, ו), חי העולמים, וצלותא איהו דבור דרכיבת עליה, ואיהו מרכבה לגבה ביומין דחול, ודא שכינתא ודא אדנ״י, ° ורזא דדבור ׳אדנ״י שפתי תפתח וגומר׳ (תהלים נא, יז), קול רכיב בפומוי, ואיהו מרכבה לתרוייהו ° כגוונא דא יאהדונה״י, והכי סליק מלא״ך כחושבן תרין שמהן כחדא, ובגין דא אתקרי מלאך ° שר הפנים, דעל יד שליחא דא מתיחדין בשית יומי דחול.

התרגום: עוף שהוא הצפור שלו הוא מטטרו"ן, עליו נאמר ׳כי עוף השמים יוליך את הקול׳ (קהלת י, כ), קול קריאת שמע שהוא כולל ששת ימי החל ושולט עליהם, ונוטל אותו הקול ופורח בו עד עמודא דאמצעיתא, שהוא קול ה' על המים (תהלים כט, ג), ואין 'מים' אלא תורה, והוא קול ה' בהדר, עד שש קולות, והוא שביעי להם באם. 'ובעל ׳כנפים יגיד דבר׳ ' - זו התפלה, המגיעה עד הצדיק חי העולמים, הכולל ח"י ברכות, שנאמר בהם וברכות לראש צדיק (משלי י, ו), חי העולמים. והתפלה היא דבור הרוכב עליו, והוא מרכבה לה בימי החל, וזו השכינה וזה אדנ"י, וסוד הדבור אדנ"י שפתי תפתח (תהלים נא, יז) וגומר, קול רוכב בפיו, והוא מרכבה לשניהם, כגונא זו יאהדונה״י, וכך עולה 'מלא"ך' כחשבון שני השמות כאחד, ומשום כך נקרא מלאך 'שר הפנים', שעל ידי שליח זה מתיחדים בששת ימי החל.

מן המפרשים

אור יקר: וצלותא איהו דבור וכו׳, אחר שנתייחסה התפלה ביסוד שב לייחסה במטטרון כדרך שעשה בקול דק״ש כדפיר׳, ואמר צלותא וכו׳ איהי דבור, הנה בלי ספק המתייחסים בת״ת ומלכות הם קול ודיבור, וק״ש היא קול דהיינו קול דק״ש מפני שמצותה לקוראה בקול…

ביאור הגר"א: דאיהו קול. מביא ראיה דקול הוא עמודא דאמצעיתא דו' קצוות הן תורה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: