הסכה קן הצפור - מיני הלולב אפרוחיה והאתרוגים ביציה
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 13 · דף ב ע"ב
לשון הזוהר
° וְעַל קַן דְּצִפּוֹרָא דָא אִתְּמַר, ׳וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם׳ (ישעיה ד, ו) (וְגוֹמֵר, וְאִיהוּ לָשׁוֹן סְכַךְ שֶׁמְּסַכֶּכֶת בָּהּ אִימָּא עַל בָּנֶיהָ), אֶפְרוֹחִים דִּילָהּ תְּלַת הֲדַסִּים וּתְרֵי בַדֵּי עֲרָבוֹת וְלוּלָב, (וילנא ג ע״ב) אוֹ בֵּיצִים דָּא ° אִינוּן אֶתְרוֹגִין דְּכָל חַד שִׁיעוּרֵיהּ בְּכַבֵּיצָה, וְאִלֵּין דִּרְשִׁימִין בְּהוֹן כְּתִיב עֲלַיְיהוּ ׳לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳, תְלַת הֲדַסִּים רְמִיזִין לִתְלַת אֲבָהָן, תְּרֵי בַדֵּי עֲרָבוֹת לִתְרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט, לוּלָב צַדִּיק ° כַּתָּמָר יִפְרָח (תהלים צד, יג), אֶתְרוֹג רָמִיז לִשְׁכִינְתָּא, סוּכָּה רְמִיזָא לְאִימָּא דִמְסַכֶּכֶת עֲלַיְיהוּ, הָא אִינוּן ° תְּמַנְיָא לָקֳבֵל יאהדונה״י, דְאִיהוּ חוּשְׁבַּן סוּכָּ״ה (נ"א לָקֳבֵל כ״ו ה״ס, וּתְרֵין שְׁמַהַן לָקֳבֵל כֶּתֶ״ר חָכְמָ״ה, לְמֶהֱוִי כֻּלְּהוּ עֲשַׂר סְפִירָן בְּכָל נִעֲנוּעַ וְנִעֲנוּעַ דְלוּלָב וּמִינָיו, (וכן) ° וּבְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא, וְאִלֵּין דְּלָא נָטְלִין אִלֵּין סִימָנִין בִּיְדַיְהוּ כְּתִיב ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם׳, בְּכָל אֲתַר אֶת לְרַבּוֹת חָכְמָה עִלָּאָה.) כ"ו ה"ס וְאִלֵּין דְּלָא נָטְלִין אִלֵּין סִימָנִין בִּיְדַיְהוּ, כְּתִיב בְּהוֹן ° שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח, כֶּתֶ״ר חָכְמָ״ה דְּאִינוּן שַׁרְיַן בְאִלֵּין תְּמַנְיָא לְמֶהֱוִי כֻּלְּהוּ עֲשַׂר סְפִירָן בְּכָל נִעֲנוּעַ וְנִעֲנוּע דְנִעֲנוּעֵי דְלוּלָב וּמִינָיו, וּבְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא.
תרגום
וְעַל קֵן הַצִּפּוֹר הַזֶּה נֶאֱמַר, ׳וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם וְגוֹמֵר׳ (ישעיה ד, ו), וְהוּא לְשׁוֹן 'סְכָךְ' שֶׁמְּסַכֶּכֶת בָּהּ הָאֵם עַל בָּנֶיהָ, אֶפְרוֹחֶיהָ - שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁנֵי בַּדֵּי עֲרָבוֹת וְלוּלָב, אוֹ בֵּיצִים - אֵלּוּ הָאֶתְרוֹגִים, שֶׁכָּל אֶחָד שִׁעוּרוֹ כְּבֵיצָה, וְאֵלֶּה הַמְּסֻמָּנִים בָּהֶם כָּתוּב עֲלֵיהֶם ' ׳לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳ ': שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים רוֹמְזִים לִשְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי בַּדֵּי עֲרָבוֹת לִשְׁנֵי נְבִיאֵי אֱמֶת, לוּלָב - צַדִּיק, כַּתָּמָר יִפְרָח (תהלים צד, יג), אֶתְרוֹג רוֹמֵז לַשְּׁכִינָה, סֻכָּה רוֹמֶזֶת לָאֵם הַמְּסַכֶּכֶת עֲלֵיהֶם. הֲרֵי אֵלֶּה שְׁמוֹנָה כְּנֶגֶד יאהדונה״י, שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן 'סֻכָּ"ה' (נוסח אחר: כְּנֶגֶד כ"ו ה"ס, וּשְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת כְּנֶגֶד כֶּתֶ"ר חָכְמָ"ה, לִהְיוֹת כֻּלָּם עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּכָל נַעֲנוּעַ וְנַעֲנוּעַ שֶׁל לוּלָב וּמִינָיו, וְכֵן בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, וְאֵלֶּה שֶׁאֵינָם נוֹטְלִים סִימָנִים אֵלֶּה בִּידֵיהֶם כָּתוּב ' ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם׳ ', בְּכָל מָקוֹם 'אֶת' לְרַבּוֹת חָכְמָה עִלָּאָה). כ"ו ה"ס, וְאֵלֶּה שֶׁאֵינָם נוֹטְלִים סִימָנִים אֵלֶּה בִּידֵיהֶם, כָּתוּב בָּהֶם 'שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח' - כֶּתֶ"ר חָכְמָ"ה שֶׁשּׁוֹרִים בִּשְׁמוֹנָה אֵלֶּה, לִהְיוֹת כֻּלָּם עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּכָל נַעֲנוּעַ וְנַעֲנוּעַ מִנַּעֲנוּעֵי הַלּוּלָב וּמִינָיו, וּבְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ועל קן דצפורא דא אתמר, ׳וסכה תהיה לצל יומם׳ (ישעיה ד, ו) (וגומר, ואיהו לשון סכך שמסככת בה אימא על בניה), אפרוחים דילה תלת הדסים ותרי בדי ערבות ולולב, (וילנא ג ע״ב) או ביצים דא ° אינון אתרוגין דכל חד שיעוריה בכביצה, ואלין דרשימין בהון כתיב עלייהו ׳לא תקח האם על הבנים׳, תלת הדסים רמיזין לתלת אבהן, תרי בדי ערבות לתרי נביאי קשוט, לולב צדיק ° כתמר יפרח (תהלים צד, יג), אתרוג רמיז לשכינתא, סוכה רמיזא לאימא דמסככת עלייהו, הא אינון ° תמניא לקבל יאהדונה״י, דאיהו חושבן סוכ״ה (נ"א לקבל כ״ו ה״ס, ותרין שמהן לקבל כת״ר חכמ״ה, למהוי כלהו עשר ספירן בכל נענוע ונענוע דלולב ומיניו, (וכן) ° ובכל פקודא ופקודא, ואלין דלא נטלין אלין סימנין בידיהו כתיב ׳שלח תשלח את האם׳, בכל אתר את לרבות חכמה עלאה.) כ"ו ה"ס ואלין דלא נטלין אלין סימנין בידיהו, כתיב בהון ° שלח תשלח, כת״ר חכמ״ה דאינון שרין באלין תמניא למהוי כלהו עשר ספירן בכל נענוע ונענוע דנענועי דלולב ומיניו, ובכל פקודא ופקודא.
התרגום: ועל קן הצפור הזה נאמר, ׳וסכה תהיה לצל יומם וגומר׳ (ישעיה ד, ו), והוא לשון 'סכך' שמסככת בה האם על בניה, אפרוחיה - שלשה הדסים ושני בדי ערבות ולולב, או ביצים - אלו האתרוגים, שכל אחד שעורו כביצה, ואלה המסמנים בהם כתוב עליהם ' ׳לא תקח האם על הבנים׳ ': שלשה הדסים רומזים לשלשה אבות, שני בדי ערבות לשני נביאי אמת, לולב - צדיק, כתמר יפרח (תהלים צד, יג), אתרוג רומז לשכינה, סכה רומזת לאם המסככת עליהם. הרי אלה שמונה כנגד יאהדונה״י, שהוא חשבון 'סכ"ה' (נוסח אחר: כנגד כ"ו ה"ס, ושני השמות כנגד כת"ר חכמ"ה, להיות כלם עשר ספירות בכל נענוע ונענוע של לולב ומיניו, וכן בכל מצוה ומצוה, ואלה שאינם נוטלים סימנים אלה בידיהם כתוב ' ׳שלח תשלח את האם׳ ', בכל מקום 'את' לרבות חכמה עלאה). כ"ו ה"ס, ואלה שאינם נוטלים סימנים אלה בידיהם, כתוב בהם 'שלח תשלח' - כת"ר חכמ"ה ששורים בשמונה אלה, להיות כלם עשר ספירות בכל נענוע ונענוע מנענועי הלולב ומיניו, ובכל מצוה ומצוה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ועל קן דציפורא דא. מה שאמרנו עכשיו שהציפורים הן זו"ן והקן המסכך עלייהו אימא עלאה דעלה נאמר לא תקח וכו' וכן אמר בתיקון ו ' דקן ציפור היא סוכה, אימא עילאה כו', עיין שם:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: