ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 12 (ב ע"ב)

אות ברית זכר ואות תפלין נקבה - וסוד מיל"ה בראשי התיבות

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 12 · דף ב ע"ב

לשון הזוהר

[ב:] (דף ב ע״ב) וְצָרִיךְ בַּר נַשׁ דְּלָא יִשְׁתַּכַּח בְּכָל יוֹמָא פָּחוּת מִתַּרְוַיְיהוּ, וְאִי לָא עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף׳ (משלי טז, כח), דְּאַפְרִיד אַלּוּפֵיהּ דְּעָלְמָא מִשְּׁכִינְתָּא, נוּקְבָא אִתְּמַר בָּהּ (שמות לא, יז) אוֹת הִיא לְעוֹלָם, דְּכוּרָא ׳בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הוּא׳ (במדבר יח), וּבְגִין דָּא אוֹת תְּפִלִּין נוּקְבָא, אוֹת בְּרִית דְּכוּרָא, וְרָזָא דְמִילָה (דברים ל, יב) מִ״י יַ״עֲלֶה לָּ״נוּ הַ״שָּׁמַיְמָה, בְּרֵישֵׁי תֵּיבִין מִילָ״ה וּבְסוֹפֵי תֵּיבִין יהו״ה, בִּתְּפִלִּין נוּקְבָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה׳ (שמות יג, טז) ° יַד כֵּהָה. ° בְּכָל אֲתַר אֶת לְרַבּוֹת שְּׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, הָאֵם, אֵם האמונה דְאִיהִי בִינָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר בְּכָל אֲתַר הָכָא (נ"א בְּכָל אֲתַר אֶת לְרַבּוֹת, וְהָכָא לְרַבּוֹת חָכְמָה עִלָּאָה - אַב, הָאֵם דְאִיהִי בִינָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר הָכָא) ׳לֹא תִקַּח הָאֵם׳, ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם׳, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא׳ (משלי ב, ג), ° וְאִיהִי אוֹרַיְיתָא דִלְעִילָא דְאִתְּמַר בָּהּ (שם א, ח) וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ.

תרגום

וְצָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בְּכָל יוֹם פָּחוֹת מִשְּׁנֵיהֶם, וְאִם לָאו עָלָיו נֶאֱמַר ׳וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף׳ (משלי טז, כח), שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם מִן הַשְּׁכִינָה. נְקֵבָה נֶאֱמַר בָּהּ אוֹת הִיא לְעוֹלָם (שמות לא, יז), זָכָר ׳בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הוּא׳, וּמִשּׁוּם כָּךְ אוֹת תְּפִלִּין נְקֵבָה, אוֹת בְּרִית זָכָר, וְסוֹד הַמִּילָה מִ"י יַ"עֲלֶה לָּ"נוּ הַ"שָּׁמַיְמָה (דברים ל, יב), בְּרָאשֵׁי תֵּיבוֹת מִילָ"ה וּבְסוֹפֵי תֵּיבוֹת יהו״ה, בַּתְּפִלִּין נְקֵבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה׳ (שמות יג, טז) - יָד כֵּהָה. בְּכָל מָקוֹם 'אֶת' לְרַבּוֹת הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, 'הָאֵם' - אֵם הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בִּינָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר כָּאן (נוסח אחר: בְּכָל מָקוֹם 'אֶת' לְרַבּוֹת, וְכָאן לְרַבּוֹת חָכְמָה עִלָּאָה - אָב, 'הָאֵם' שֶׁהִיא בִּינָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר כָּאן) ' ׳לֹא תִקַּח הָאֵם׳ ', ' ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם׳ ', הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא׳ (משלי ב, ג), וְהִיא הַתּוֹרָה שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ (משלי א, ח).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [ב:] (דף ב ע״ב) וצריך בר נש דלא ישתכח בכל יומא פחות מתרוייהו, ואי לא עליה אתמר ׳ונרגן מפריד אלוף׳ (משלי טז, כח), דאפריד אלופיה דעלמא משכינתא, נוקבא אתמר בה (שמות לא, יז) אות היא לעולם, דכורא ׳ברית מלח עולם הוא׳ (במדבר יח), ובגין דא אות תפלין נוקבא, אות ברית דכורא, ורזא דמילה (דברים ל, יב) מ״י י״עלה ל״נו ה״שמימה, ברישי תיבין מיל״ה ובסופי תיבין יהו״ה, בתפלין נוקבא הדא הוא דכתיב ׳והיה לאות על ידכה׳ (שמות יג, טז) ° יד כהה. ° בכל אתר את לרבות שכינתא תתאה, האם, אם האמונה דאיהי בינה, ועלה אתמר בכל אתר הכא (נ"א בכל אתר את לרבות, והכא לרבות חכמה עלאה - אב, האם דאיהי בינה, ועלה אתמר הכא) ׳לא תקח האם׳, ׳שלח תשלח את האם׳, הדא הוא דכתיב ׳כי אם לבינה תקרא׳ (משלי ב, ג), ° ואיהי אורייתא דלעילא דאתמר בה (שם א, ח) ואל תטש תורת אמך.

התרגום: וצריך אדם שלא ימצא בכל יום פחות משניהם, ואם לאו עליו נאמר ׳ונרגן מפריד אלוף׳ (משלי טז, כח), שמפריד אלופו של עולם מן השכינה. נקבה נאמר בה אות היא לעולם (שמות לא, יז), זכר ׳ברית מלח עולם הוא׳, ומשום כך אות תפלין נקבה, אות ברית זכר, וסוד המילה מ"י י"עלה ל"נו ה"שמימה (דברים ל, יב), בראשי תיבות מיל"ה ובסופי תיבות יהו״ה, בתפלין נקבה, הדא הוא דכתיב ׳והיה לאות על ידכה׳ (שמות יג, טז) - יד כהה. בכל מקום 'את' לרבות השכינה התחתונה, 'האם' - אם האמונה שהיא בינה, ועליה נאמר כאן (נוסח אחר: בכל מקום 'את' לרבות, וכאן לרבות חכמה עלאה - אב, 'האם' שהיא בינה, ועליה נאמר כאן) ' ׳לא תקח האם׳ ', ' ׳שלח תשלח את האם׳ ', הדא הוא דכתיב ׳כי אם לבינה תקרא׳ (משלי ב, ג), והיא התורה שלמעלה שנאמר בה ואל תטש תורת אמך (משלי א, ח).

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דאתמר בה ולא כו'. דמפסוק דלעיל לא משמע אלא דאיהי בגלותא אבל כאן מביא ראיה דאיהי אזלא נע ונד:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: