שני אותות בכל יום ברית ותפלין - שלא תמצא השכינה יחידה
תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 11 · דף ב ע"א
לשון הזוהר
° דִּתְלַת עָלְמִין נִינְהוּ, ° תְּרֵין יָרִית בְּכִבּוּד אָב וָאֵם, ° וּתְלַת יָרִית בְּאוֹרַיְיתָא, ° דְכָלִיל לוֹן בֶּ״ן י״ה, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ׳ (דברים ל, כ), ׳כִּי הוּא חַיֶּיךָ׳ ° בָּעוֹלָם הַזֶּה דָּא גַן דִּלְתַתָּא, וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ דָּא עָלְמָא דְאָתֵי עָלְמָא אֲרִיכָא, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יהו״ה אֱלֹהֶי״ךָ נוֹתֵן לָךְ עָלְמָא שְׁפֵלָה. וְעוֹד אִלֵּין דְּקָשְׁרִין לִשְׁכִינְתָּא עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ° בְּקִשּׁוּרָא דִתְּפִלִּין, אִתְּמַר עֲלַיְיהוּ ׳לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳, וְאִינוּן דְּלָא קָשְׁרִין לוֹן כַּחֲדָא, אִתְּמַר בְּהוֹן ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם׳, וְעוֹד אִלֵּין דִּמְיַחֲדִין לוֹן כַּחֲדָא, לְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, אִתְּמַר עֲלַיְיהוּ ׳לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳, וְאִלֵּין דְּלָא מְיַיחֲדִין לוֹן בְּיִחוּדָא דִקְרִיאַת שְׁמַע, כְּתִיב בְּהוֹן ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם׳. וְעוֹד אִלֵּין דְּנָטְרִין אוֹת בְּרִית ° בִּתְּחוּמֵיהּ, דְּאִיהוּ שְׁמוֹנָה יָמִים, וְנָטְרֵי אוֹת שַׁבָּת בִּתְּחוּמֵיהּ, ° דְּאִינוּן י״י ° מִן יאהדונה״י, דִבְגִינַיְיהוּ אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּלָא אִשְׁתַּכַּח בַּר נַשׁ פָּחוּת מִתַּרְוַיְיהוּ, כְּתִיב ׳לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳, וְאִינוּן דְּלָא אִשְׁתַּכְּחוּ בְּכָל יוֹמָא בִּשְׁתֵּי אוֹתוֹת אֵלּוּ דְאִינוּן אוֹת תְּפִלִּין וְאוֹת בְּרִית מִילָה, וּבְשַׁבָּת אוֹת בְּרִית וְאוֹת שַׁבָּת, כְּתִיב בְּהוֹן ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם׳. וְאִי תֵמְרוּן אַמַּאי צְרִיכִין לְמֶהֱוֵי תַּרְוַיְיהוּ בְּכָל בַּר נַשׁ בְּכָל יוֹמָא, בְּגִין דְּלָא תִשְׁתַּכַּח שְׁכִינְתָּא דְאִיהיּ יוּ״ד מִן אדנ״י, יְחִידא בְּלָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ יוּ״ד מִן יהוה, יאהדונה״י.
תרגום
כִּי שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת הֵם: שְׁנַיִם יוֹרֵשׁ בְּכִבּוּד אָב וָאֵם, וּשְׁלֹשָׁה יוֹרֵשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁכּוֹלֵל אוֹתָם בֶּ"ן י"ה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ׳ (דברים ל, כ), ' ׳כִּי הוּא חַיֶּיךָ׳ ' - בָּעוֹלָם הַזֶּה, זֶה גַּן שֶׁלְּמַטָּה, 'וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ' - זֶה הָעוֹלָם הַבָּא, עוֹלָם אָרֹךְ, 'עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יהו״ה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ' - עוֹלָם שָׁפָל. וְעוֹד, אֵלֶּה הַקּוֹשְׁרִים אֶת הַשְּׁכִינָה עִם הקב"ה בְּקֶשֶׁר הַתְּפִלִּין, נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם ' ׳לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳ ', וְאֵלֶּה שֶׁאֵינָם קוֹשְׁרִים אוֹתָם כְּאֶחָד, נֶאֱמַר בָּהֶם ' ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם׳ '. וְעוֹד, אֵלֶּה הַמְיַחֲדִים אוֹתָם כְּאֶחָד, אֶת עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְהַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, בִּקְרִיאַת שְׁמַע, נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם ' ׳לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳ ', וְאֵלֶּה שֶׁאֵינָם מְיַחֲדִים אוֹתָם בְּיִחוּד קְרִיאַת שְׁמַע, כָּתוּב בָּהֶם ' ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם׳ '. וְעוֹד, אֵלֶּה הַשּׁוֹמְרִים אוֹת בְּרִית בִּתְחוּמוֹ שֶׁהוּא שְׁמוֹנָה יָמִים, וְשׁוֹמְרִים אוֹת שַׁבָּת בִּתְחוּמוֹ, שֶׁהֵם י"י מִיאהדונה״י, שֶׁבִּגְלָלָם קָבְעוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה שֶׁלֹּא יִמָּצֵא אָדָם פָּחוֹת מִשְּׁנֵיהֶם, כָּתוּב ' ׳לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳ ', וְאֵלֶּה שֶׁאֵינָם נִמְצָאִים בְּכָל יוֹם בִּשְׁתֵּי אוֹתוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵם אוֹת תְּפִלִּין וְאוֹת בְּרִית מִילָה, וּבְשַׁבָּת אוֹת בְּרִית וְאוֹת שַׁבָּת, כָּתוּב בָּהֶם ' ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם׳ '. וְאִם תֹּאמְרוּ, לָמָּה צְרִיכִים לִהְיוֹת שְׁנֵיהֶם בְּכָל אָדָם בְּכָל יוֹם - מִשּׁוּם שֶׁלֹּא תִמָּצֵא הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא יוּ"ד מֵאדנ"י, יְחִידָה בְּלֹא הקב"ה שֶׁהוּא יוּ"ד מִיהוה, יאהדונה״י.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° דתלת עלמין נינהו, ° תרין ירית בכבוד אב ואם, ° ותלת ירית באורייתא, ° דכליל לון ב״ן י״ה, ° הדא הוא דכתיב ׳כי הוא חייך ואורך ימיך׳ (דברים ל, כ), ׳כי הוא חייך׳ ° בעולם הזה דא גן דלתתא, וארך ימיך דא עלמא דאתי עלמא אריכא, על האדמה אשר יהו״ה אלהי״ך נותן לך עלמא שפלה. ועוד אלין דקשרין לשכינתא עם קודשא בריך הוא ° בקשורא דתפלין, אתמר עלייהו ׳לא תקח האם על הבנים׳, ואינון דלא קשרין לון כחדא, אתמר בהון ׳שלח תשלח את האם׳, ועוד אלין דמיחדין לון כחדא, לעמודא דאמצעיתא ושכינתא תתאה בקריאת שמע, אתמר עלייהו ׳לא תקח האם על הבנים׳, ואלין דלא מייחדין לון ביחודא דקריאת שמע, כתיב בהון ׳שלח תשלח את האם׳. ועוד אלין דנטרין אות ברית ° בתחומיה, דאיהו שמונה ימים, ונטרי אות שבת בתחומיה, ° דאינון י״י ° מן יאהדונה״י, דבגינייהו אוקמוה מארי מתניתין, דלא אשתכח בר נש פחות מתרוייהו, כתיב ׳לא תקח האם על הבנים׳, ואינון דלא אשתכחו בכל יומא בשתי אותות אלו דאינון אות תפלין ואות ברית מילה, ובשבת אות ברית ואות שבת, כתיב בהון ׳שלח תשלח את האם׳. ואי תמרון אמאי צריכין למהוי תרוייהו בכל בר נש בכל יומא, בגין דלא תשתכח שכינתא דאיהי יו״ד מן אדנ״י, יחידא בלא קודשא בריך הוא דאיהו יו״ד מן יהוה, יאהדונה״י.
התרגום: כי שלשה עולמות הם: שנים יורש בכבוד אב ואם, ושלשה יורש בתורה, שכולל אותם ב"ן י"ה, הדא הוא דכתיב ׳כי הוא חייך וארך ימיך׳ (דברים ל, כ), ' ׳כי הוא חייך׳ ' - בעולם הזה, זה גן שלמטה, 'וארך ימיך' - זה העולם הבא, עולם ארך, 'על האדמה אשר יהו״ה אלהיך נתן לך' - עולם שפל. ועוד, אלה הקושרים את השכינה עם הקב"ה בקשר התפלין, נאמר עליהם ' ׳לא תקח האם על הבנים׳ ', ואלה שאינם קושרים אותם כאחד, נאמר בהם ' ׳שלח תשלח את האם׳ '. ועוד, אלה המיחדים אותם כאחד, את עמודא דאמצעיתא והשכינה התחתונה, בקריאת שמע, נאמר עליהם ' ׳לא תקח האם על הבנים׳ ', ואלה שאינם מיחדים אותם ביחוד קריאת שמע, כתוב בהם ' ׳שלח תשלח את האם׳ '. ועוד, אלה השומרים אות ברית בתחומו שהוא שמונה ימים, ושומרים אות שבת בתחומו, שהם י"י מיאהדונה״י, שבגללם קבעו בעלי המשנה שלא ימצא אדם פחות משניהם, כתוב ' ׳לא תקח האם על הבנים׳ ', ואלה שאינם נמצאים בכל יום בשתי אותות אלו שהם אות תפלין ואות ברית מילה, ובשבת אות ברית ואות שבת, כתוב בהם ' ׳שלח תשלח את האם׳ '. ואם תאמרו, למה צריכים להיות שניהם בכל אדם בכל יום - משום שלא תמצא השכינה שהיא יו"ד מאדנ"י, יחידה בלא הקב"ה שהוא יו"ד מיהוה, יאהדונה״י.
מן המפרשים
אור יקר: בשבת אות ברית דהיינו האצילות, ואות שבת במקום תפילין דעור מפגי סילוק המלכות למעלה, והיינו שחסר אחד משתי האותות או שניהם בחילול אות ברית או אות שבת או תפילין כתיב בהון שלח תשלח את האם, שאין האדם הזה שלם בסוד נפש רוח נשמה דבריאה…
ביאור הגר"א: דתלת עלמין כו'. רוצה לומר סיפא דקרא דכבד, למען יאריכון ימיך ששם נאמר שני דברים בלבד אבל בתורה נאמר שלושה דברים, כי היא חייך וגו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: