ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 9: וביום השמיני ימול - סוד ברית הקדש והעברת הערלה לעפר כנחש › פיסקה 4 (מד ע"א)

כדרך שהנחש הועבר ומדורו בעפר כך מתקינים לערלה עפר להיות בו מדורה

תזריע · וביום השמיני ימול - סוד ברית הקדש והעברת הערלה לעפר כנחש · מאמר 9 · פיסקה 4 · דף מד ע"א

לשון הזוהר

מִכָּאן, (תיקון ס"א) דְּלָא אִצְּטְרִיךְ לְאַנְהֲגָא קְלָנָא בְּהַהוּא אֲתַר, אַף עַל גַּב דִּמְעַבְרֵי לֵיהּ מִקַּמֵּי הַאי בְּרִית, וְדוּכְתֵיהּ, כַּד מִתְעַבְּרָא מֵהַאי בְּרִית, עַפְרָא אִיהוּ, (ס"א דהא) דְּהָרֵי בָּתַר דְּהַהוּא נָחָשׁ אִתְעַבָּר מִקַּמֵּי אָדָם, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁוִּי לֵיהּ מָדוֹרֵיהּ בֶּעָפָר, דִּכְתִּיב ׳וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיְּיךָ׳. וְכֵיוָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד אַעְבָּר לֵיהּ מִקַּמֵּי אָדָם שַׁוִּי מָדוֹרֵיהּ בְּעַפְרָא וְאַתְקִין לֵיהּ, כַּךְ בְּהַהוּא גַּוְונָא מַמָּשׁ, אֲנָן צְּרִיכִין כַּד מְעַבְּרִין לַעָרְלָה, לְאִתְתַּקְנָא לֵיהּ עַפְרָא, לְמֶהֱוִי בֵּיהּ מָדוֹרֵיהּ.

תרגום

מִכָּאן שֶׁלֹּא צָרִיךְ לִנְהֹג בִּזָּיוֹן בַּמָּקוֹם הַהוּא. אַף עַל גַּב שֶׁמַּעֲבִירִים אוֹתוֹ מֵהַבְּרִית הַזּוֹ, וּמְקוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר נִפְרָד מֵהַבְּרִית הַזּוֹ הוּא עָפָר, (שֶׁהִנֵּה) שֶׁהֲרֵי אַחַר שֶׁהַנָּחָשׁ הַהוּא הָעֳבַר מִלִּפְנֵי הָאָדָם, הקב"ה שָׂם לוֹ אֶת מְדוֹרוֹ בֶּעָפָר, שֶׁכָּתוּב ׳וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךְ׳ (בראשית ג, יד) - וְכֵיוָן שהקב"ה כְּשֶׁהֶעֱבִיר אוֹתוֹ מִלִּפְנֵי אָדָם, שָׂם מְדוֹרוֹ בֶּעָפָר וְהִתְקִין אוֹתוֹ, כָּךְ בְּאוֹתוֹ גָּוֶן מַמָּשׁ אָנוּ צְרִיכִים כְּשֶׁמַּעֲבִירִים אֶת הָעָרְלָה, לְהַתְקִין לָהּ עָפָר שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ הַמָּדוֹר שֶׁלּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מכאן, (תיקון ס"א) דלא אצטריך לאנהגא קלנא בההוא אתר, אף על גב דמעברי ליה מקמי האי ברית, ודוכתיה, כד מתעברא מהאי ברית, עפרא איהו, (ס"א דהא) דהרי בתר דההוא נחש אתעבר מקמי אדם, קודשא בריך הוא שוי ליה מדוריה בעפר, דכתיב ׳ועפר תאכל כל ימי חייך׳. וכיון דקודשא בריך הוא כד אעבר ליה מקמי אדם שוי מדוריה בעפרא ואתקין ליה, כך בההוא גוונא ממש, אנן צריכין כד מעברין לערלה, לאתתקנא ליה עפרא, למהוי ביה מדוריה.

התרגום: מכאן שלא צריך לנהג בזיון במקום ההוא. אף על גב שמעבירים אותו מהברית הזו, ומקומו כאשר נפרד מהברית הזו הוא עפר, (שהנה) שהרי אחר שהנחש ההוא העבר מלפני האדם, הקב"ה שם לו את מדורו בעפר, שכתוב ׳ועפר תאכל כל ימי חייך׳ (בראשית ג, יד) - וכיון שהקב"ה כשהעביר אותו מלפני אדם, שם מדורו בעפר והתקין אותו, כך באותו גון ממש אנו צריכים כשמעבירים את הערלה, להתקין לה עפר שיהיה בו המדור שלו.

מן המפרשים

יהל אור: רזא עלאה. ר"ל שהוא נקרא סוד. ולכך נקרא יסוד י' זעירא, ו סוד . וז"ש סוד כו' כמש"ו . והטעם שנקרא 'סוד' לפי שהוא בהעלם, מה שאין כן בכל האברים: לא אתחזי כו'. מה שאין כן בשאר דחציפין ביה. וז"ש דחלי חטאה שמתי יראין לבא לידי עבירה…

הסולם: מכאן דלא אצטריך וכו׳: מכאן נשמע, שאין אדם צריך לנהוג בזיון במקום ההוא, דהיינו בערלה, אע״פ שמעברים אותו מפני הברית. ומקומו, אחר שנעבר מברית הזה, הוא בעפר, שהרי אחר שנחש ההוא נעבר מפני אדם, נתן הקב״ה משכנו בעפר, שכתוב, ועפר תאכל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: