ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 7: שלשים ושלשה יום - סוד ימי הטהרה והתישבות הרוח בגוף עד יום השמיני › פיסקה 1 (מג ע"ב)

כמה אלפים ורבבות יוצאים בפעם אחת ולא נקראים נפשות עד שמתישבות בגוף

תזריע · שלשים ושלשה יום - סוד ימי הטהרה והתישבות הרוח בגוף עד יום השמיני · מאמר 7 · פיסקה 1 · דף מג ע"ב

לשון הזוהר

וְכַמָּה אֶלֶף וְרִבְבָן נַפְקֵי בְּזִמְנָא חֲדָא לְעָלְמָא. וּמִן יוֹמָא דְּאַפְקַת לוֹן, לָא אִקְרוּן נַפְשָׁן, עַד דְּאִתְיַישְּׁבָן בְּגוּפָא. וְכַמָּה הוּא, ל"ג יָמִים. הַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים וְגוֹ'׳. וְטָמְאָה ׳שִׁבְעַת יָמִים׳, דְּהָא כָּל ׳שִׁבְעַת יָמִים׳ לָא עָאלִין רוּחִין לְגַבָּהּ, לְאִתְקַשְּׁרָא בָּהּ, וְכָל אִלֵּין ׳שִׁבְעַת יָמִים׳, רוּחָא אָזְלָא בְּגוּפָא, לְאַשְׁכְּחָא אַתְרֵיהּ. וּכְדֵין כְּתִיב, ׳וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ׳ (ויקרא כב, כז).

תרגום

וְכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת יוֹצְאִים בְּפַעַם אַחַת בָּעוֹלָם. וּמֵהַיּוֹם שֶׁמּוֹצִיאָה אוֹתָם, לֹא נִקְרָאִים נְפָשׁוֹת, עַד שֶׁהֵן מִתְיַשְּׁבוֹת בַּגּוּף. וְכַמָּה הוּא? שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה יָמִים. הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים וְגוֹ'׳ (ויקרא יב, ד). וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, שֶׁהֲרֵי כָּל שִׁבְעַת יָמִים לֹא נִכְנָסִים אֵלֶיהָ רוּחוֹת לְהִתְקַשֵּׁר בָּהּ, וְכָל שִׁבְעַת הַיָּמִים הַלָּלוּ הָרוּחַ הוֹלֶכֶת בַּגּוּף לִמְצֹא אֶת מְקוֹמָהּ, וְאָז כָּתוּב ׳וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ׳ (ויקרא כב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכמה אלף ורבבן נפקי בזמנא חדא לעלמא. ומן יומא דאפקת לון, לא אקרון נפשן, עד דאתיישבן בגופא. וכמה הוא, ל"ג ימים. היינו דכתיב, ׳ושלשים יום ושלשת ימים וגו'׳. וטמאה ׳שבעת ימים׳, דהא כל ׳שבעת ימים׳ לא עאלין רוחין לגבה, לאתקשרא בה, וכל אלין ׳שבעת ימים׳, רוחא אזלא בגופא, לאשכחא אתריה. וכדין כתיב, ׳והיה שבעת ימים תחת אמו׳ (ויקרא כב, כז).

התרגום: וכמה אלפים ורבבות יוצאים בפעם אחת בעולם. ומהיום שמוציאה אותם, לא נקראים נפשות, עד שהן מתישבות בגוף. וכמה הוא? שלשים ושלשה ימים. הינו שכתוב ׳ושלשים יום ושלשת ימים וגו'׳ (ויקרא יב, ד). וטמאה שבעת ימים, שהרי כל שבעת ימים לא נכנסים אליה רוחות להתקשר בה, וכל שבעת הימים הללו הרוח הולכת בגוף למצא את מקומה, ואז כתוב ׳והיה שבעת ימים תחת אמו׳ (ויקרא כב).

מן המפרשים

מקדש מלך: לא איקרון נפשן פי' שאינם בכלל הנפשות דישראל שהם ניזונים מהמ': לא עאלין רוחין לגבה ולפ"ז וטמאה ז' ימים קאי על הנשמה לפי שעדין לא קבלה הארה מן המ':

יהל אור: וכמה הוא ל"ג ימים כו'. וסודן כי ז' ימים ז"ת דנוקבא, ז' ימים תחת אמו. וה' תתאה ז' הוא. ואח"כ נכנס בהיכל ק"ק, ארון הברית, דשם הברית. משא"כ בז' ימים שתחת אמו. כי הראשונה כלולה משנים לבנה ושמש (נראה דצ"ל וספיר. ור"ל היכל ראשון…

אור החמה: וכמה אלף וגו' יר' כי לפי דרכו יקשה וילדה זכרים מבעי ליה ולזה תירץ ולדידך מי ניחא והרי כמה אלף ורבוון נפקין בזמנא חדא בלילה א' לעלמא כפי מספר רובע יש' בלילה א' כך תוצא כמה נשמות והיאך יאמר וילדה זכר אלא מאי אית לך למימר דקאמר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: