ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 5: בשעה שאדם מתקדש להזדוג - סוד רוח המפקד לממנה על ההריון והצלם העליון › פיסקה 6 (מג ע"א)

כשקרבים ימי האדם לצאת מהעולם באה הרוח הרעה ונוטלת הצלם ולא חוזר

תזריע · בשעה שאדם מתקדש להזדוג - סוד רוח המפקד לממנה על ההריון והצלם העליון · מאמר 5 · פיסקה 6 · דף מג ע"א

לשון הזוהר

וְכַד קְרִיבוּ יוֹמִין דְּבַּר נָשׁ לְנָפְקָא מֵהַאי עָלְמָא, הַהוּא צוּלְמָא עִלָּאָה דְּיָהֲבֵי לֵיהּ, אַתְיָא הַהוּא רוּחָא בִּישָׁא דְּהֲוָה מִתְדָּבַּק בֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא, וְנָטִיל לֵיהּ לְהַהוּא צוּלְמָא, וְאִתְתָּקַּן בֵּיהּ וְאָזִיל לֵיהּ, וְלָא אִתְחֲזָר בֵּיהּ בְּבַּר נָשׁ לְעָלְמִין. כְּדֵין יִנְדַּע דְּהָא אִתְדַּחְיָא הוּא מִכֹּלָּא.

תרגום

וּכְשֶׁקְּרֵבִים יְמֵי הָאָדָם לָצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, אוֹתוֹ הַצֶּלֶם הָעֶלְיוֹן שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ, בָּאָה אוֹתָהּ רוּחַ רָעָה שֶׁהָיָה נִדְבָּק בָּהּ בְּכָל יוֹם, וְנוֹטֶלֶת אוֹתוֹ הַצֶּלֶם, וּמִתְתַּקֵּן בּוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ, וְלֹא חוֹזֵר לָאָדָם לְעוֹלָמִים. אָז יֵדַע שֶׁהֲרֵי הוּא נִדְחֶה מִן הַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד קריבו יומין דבר נש לנפקא מהאי עלמא, ההוא צולמא עלאה דיהבי ליה, אתיא ההוא רוחא בישא דהוה מתדבק ביה בכל יומא, ונטיל ליה לההוא צולמא, ואתתקן ביה ואזיל ליה, ולא אתחזר ביה בבר נש לעלמין. כדין ינדע דהא אתדחיא הוא מכלא.

התרגום: וכשקרבים ימי האדם לצאת מן העולם הזה, אותו הצלם העליון שנותנים לו, באה אותה רוח רעה שהיה נדבק בה בכל יום, ונוטלת אותו הצלם, ומתתקן בו והולך לו, ולא חוזר לאדם לעולמים. אז ידע שהרי הוא נדחה מן הכל.

מן המפרשים

הסולם: וכד קריבו יומין וכו׳: וכשימיו של האדם קרובים לצאת מעולם הזה, אותו צלם העליון שנתנו לו, בא אותו רוח הרע שהיה מתדבק בו בכל יום, ולוקח ממנו אותו הצלם, ומתתקן בו והולך לו, והצלם לא יחזור לאדם לעולם. אז ידע האדם שהוא נדחה מכל.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר