ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 5: בשעה שאדם מתקדש להזדוג - סוד רוח המפקד לממנה על ההריון והצלם העליון › פיסקה 5 (מג ע"א)

אסור לזרק כלי הבית לסטרא אחרא שהרי שומרי הכללים מזומנים לקבלו

תזריע · בשעה שאדם מתקדש להזדוג - סוד רוח המפקד לממנה על ההריון והצלם העליון · מאמר 5 · פיסקה 5 · דף מג ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, אָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאַשְׁדָאָה מָאנֵי דְּבֵיתָא, וּלְאַפְקְדָא לֵיהּ לְסִטְרָא אָחֳרָא, דְּלָא אִצְטְרִיךְ, אוֹ מִלָּה אָחֳרָא דִּכְוָותֵיהּ, (ס"א דביתיה לקבלא ליה) דְּהָא כַּמָה גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין זְמִינִין לְהַהוּא מִלָּה לְקַבְּלָא לֵיהּ, וּמֵהַהוּא זִמְנָא, לָא שָׁארוּ עָלֵיהּ בִּרְכָאן, דְּהָא מִסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא. כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּאַזְמִין בִּרְעוּתֵיהּ עַל הַהוּא טִיבוּ עִלָּאָה דִּילֵיהּ, לְאָחֳרָא וּלְסִטְרָא אָחֳרָא. דְּהָא, מֵהַהוּא דְּאַזְמִין לֵיהּ הֲוִי.

תרגום

בֹּא רְאֵה, אָסוּר לָאָדָם לִזְרֹק כְּלֵי הַבַּיִת וּלְהַפְקִידוֹ לַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁלֹּא צָרִיךְ, אוֹ דָבָר אַחֵר שֶׁכְּמוֹתוֹ (שֶׁל בֵּיתוֹ לְקַבֵּל אוֹתוֹ), שֶׁהֲרֵי כַּמָּה שׁוֹמְרֵי הַכְּלָלִים מְזֻמָּנִים לַדָּבָר הַהוּא לְקַבֵּל אוֹתוֹ, וּמֵאוֹתוֹ זְמַן לֹא שׁוֹרִים עָלָיו בְּרָכוֹת, שֶׁהֲרֵי הוּא מִצַּד אַחֵר. כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁמַּזְמִין בִּרְצוֹנוֹ עַל אוֹתוֹ הַטּוֹב הָעֶלְיוֹן שֶׁלּוֹ, לְאַחֵר וְלַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהֲרֵי הוּא מֵאוֹתוֹ שֶׁהִזְמִין אוֹתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, אסיר ליה לבר נש לאשדאה מאני דביתא, ולאפקדא ליה לסטרא אחרא, דלא אצטריך, או מלה אחרא דכוותיה, (ס"א דביתיה לקבלא ליה) דהא כמה גרדיני נימוסין זמינין לההוא מלה לקבלא ליה, ומההוא זמנא, לא שארו עליה ברכאן, דהא מסטרא אחרא הוא. כל שכן מאן דאזמין ברעותיה על ההוא טיבו עלאה דיליה, לאחרא ולסטרא אחרא. דהא, מההוא דאזמין ליה הוי.

התרגום: בא ראה, אסור לאדם לזרק כלי הבית ולהפקידו לסטרא אחרא, שלא צריך, או דבר אחר שכמותו (של ביתו לקבל אותו), שהרי כמה שומרי הכללים מזמנים לדבר ההוא לקבל אותו, ומאותו זמן לא שורים עליו ברכות, שהרי הוא מצד אחר. כל שכן מי שמזמין ברצונו על אותו הטוב העליון שלו, לאחר ולסטרא אחרא, שהרי הוא מאותו שהזמין אותו.

מן המפרשים

הסולם: ת״ח אסיר ליה וכו׳: בוא וראה, אסור לו לאדם לזרוק כלי ביתו או דבר אחר שכמותו בכעסו. ולמסור אותם בידי הסטרא אחרא. (כנ״ל פקודי אות תתנ״א) שלא צריך לעשות כן, כי כמה חוקרי דין ומשפט מוכנים לקבל דבר ההוא. ומזמן ההוא. אינן שורות עליו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר