השם הקדוש לא שורה במקום טמא - אם רוח טמאה קודמת ונוטלת המקום השם לא שורה
תזריע · מערת המצרעים של סרוניא - מעשה ברבי יצחק והמכשפים בנחשים שחורים · מאמר 34 · פיסקה 6 · דף נא ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, לָאו הָכִי, אֶלָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא לָא שַׁרְיָא בַּאֲתַר מִסְאֲבָא, וּבְגִין כַּךְ, אִי שְׁמָא קַדִּישָׁא נָטִיל אֲתַר מִקַּדְמַת דְּנָא, כָּל רוּחִין וְכָל מַזִּיקִין דְּעָלְמָא לָא יַכְלִין לְאִתְחֲזָאָה בֵּיהּ, כָּל שֶׁכֵּן לְקָרְבָא בַּהֲדֵיהּ. אִי רוּחַ מִסְאֲבָא קָדִים, נָטִיל אֲתַר. שְׁמָא קַדִּישָׁא לָא שַׁרְיָא בֵּיהּ, דְּהָא לָאו אַתְרֵיהּ.
תרגום
אָמַר לוֹ, לֹא כָּךְ, אֶלָּא הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לֹא שׁוֹרֶה בְמָקוֹם טָמֵא, וּמִשּׁוּם כָּךְ, אִם הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נוֹטֵל הַמָּקוֹם מִקֹּדֶם לָכֵן, כָּל הָרוּחוֹת וְכָל מַזִּיקֵי הָעוֹלָם לֹא יְכוֹלִים לְהֵרָאוֹת בּוֹ, כָּל שֶׁכֵּן לִקְרַב עִמּוֹ. אִם רוּחַ טֻמְאָה קוֹדֵם וְנוֹטֵל אֶת הַמָּקוֹם - הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לֹא שׁוֹרֶה בּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מְקוֹמוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה, לאו הכי, אלא שמא קדישא לא שריא באתר מסאבא, ובגין כך, אי שמא קדישא נטיל אתר מקדמת דנא, כל רוחין וכל מזיקין דעלמא לא יכלין לאתחזאה ביה, כל שכן לקרבא בהדיה. אי רוח מסאבא קדים, נטיל אתר. שמא קדישא לא שריא ביה, דהא לאו אתריה.
התרגום: אמר לו, לא כך, אלא השם הקדוש לא שורה במקום טמא, ומשום כך, אם השם הקדוש נוטל המקום מקדם לכן, כל הרוחות וכל מזיקי העולם לא יכולים להראות בו, כל שכן לקרב עמו. אם רוח טמאה קודם ונוטל את המקום - השם הקדוש לא שורה בו, שהרי אינו מקומו.
מן המפרשים
אור יקר: לא שריא באתר פגים וכל שכן 'טמא, לכך אין ראוי לאדם בהיותו טמא או מחוסר כפרה שיכנס אל המקדש או שיאכל קדש שהוא בסוד החכמה משום דאתר קדש עתיקא קדישא שריא תמן ולא שארי באתר פגים וחסר השלימות, ואולם אם יהיה האדם טמא ממש זה מכניס צלם…
הסולם: אמר ליה לאו וכו׳: א"ל אינו כן. אלא השם הקדוש, שהוא מלכות, אינו שורה במקום טומאה, ומשום זה אם השם הקדוש לוקח המקום מקודם לכן, כל הרוחות וכל מזיקי העולם אינם יכולים להראות שם, כל שכן לקרב אליו, ואם רוח הטומאה הוא קודם, הוא לוקח…