פוגשים יהודי עם בנו חולה קשור על חמור שנפגע מרוח בבית ובא לרפואה במערה
תזריע · מערת המצרעים של סרוניא - מעשה ברבי יצחק והמכשפים בנחשים שחורים · מאמר 34 · פיסקה 3 · דף נא ע"א
לשון הזוהר
אָזְלוּ, עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, אִעְרָעְרוּ בְּחַד בַּר נָשׁ דְּהֲוָה אָתֵי, וּבְרֵיהּ דְּהֲוָה מְרַע, קָטִיר עַל חֲמָרָא. אָמְרוּ לֵיהּ מַאן אַתְּ. אָמַר לְהוֹ יוּדָאי, וְדָא הוּא בְּרִי דְּאִיהוּ קָטִיר עַל חֲמָרָא. אָמְרוּ לֵיהּ, אֲמַאי הוּא קָטִיר. אָמַר לוֹן דִּיוּרִי הוּא בְּחַד כְּפַר, דְּאִיהוּ מִבְּנֵי רוֹמָאֵי, וְהַאי בְּרִי הֲוָה אוֹלִיף אוֹרַיְיתָא בְּכָל יוֹמָא, וַהֲוָה אַהְדָּר לְבֵיתָא, וְלָעֵי לוֹן לְאִינּוּן מִלִּין. וְג' שְׁנִין הֲוָה דִּיוּרִי בְּהַהוּא בֵּיתָא, וְלָא חֲמֵינָא מִדִי. וְהַשְׁתָּא יוֹמָא חַד עָאל בְּרִי לְבֵיתָא לְאָהַדְּרָא מִלִּין, אַעְבָּר חַד רוּחָא קָמֵיהּ, וְנָזִיק לֵיהּ, אַעֲקָם פּוּמֵיהּ וְעֵינוֹי, וִידוֹי אִתְעַקָמוּ, וְלָא יָכִיל לְמַלְּלָא. וַאֲתֵינָא לְגַבֵּי מְעַרְתָּא דִּסְגִירוּ דִּסְרוֹנְיָא דִּלְמָא יִלְּפוּן לִי מִלָּה דְּאַסוּותָא.
תרגום
הָלְכוּ, בְּעוֹדָם הוֹלְכִים פָּגְשׁוּ בְאִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה בָּא, וּבְנוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֶה קָשׁוּר עַל הַחֲמוֹר. אָמְרוּ לוֹ, מִי אַתָּה? אָמַר לָהֶם, יְהוּדִי, וְזֶה הוּא בְּנִי שֶׁקָּשׁוּר עַל הַחֲמוֹר. אָמְרוּ לוֹ, לָמָּה הוּא קָשׁוּר? אָמַר לָהֶם, מְגוּרַי הֵם בִּכְפָר אֶחָד, שֶׁהוּא מִבְּנֵי הָרוֹמָאִים, וּבְנִי הַזֶּה הָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה בְּכָל יוֹם, וְהָיָה חוֹזֵר הַבַּיְתָה וְלוֹמֵד אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים, וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים הָיוּ מְגוּרַי בַּבַּיִת הַהוּא וְלֹא רָאִיתִי דָבָר. וְכָעֵת יוֹם אֶחָד נִכְנַס בְּנִי לַבַּיִת לַחֲזֹּר עַל הַדְּבָרִים, עָבְרָה רוּחַ אַחַת לְפָנָיו וְהִזִּיקָה לוֹ, הִתְעַקְּמוּ פִיו וְעֵינָיו, וְיָדָיו הִתְעַקְּמוּ וְלֹא יָכֹל לְדַבֵּר. וּבָאתִי לִמְעָרַת הַמְּצֹרָעִים שֶׁל סְרוֹנְיָא אוּלַי יְלַמְּדוּ אוֹתִי דָּבָר שֶׁל רְפוּאָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אזלו, עד דהוו אזלי, אערערו בחד בר נש דהוה אתי, ובריה דהוה מרע, קטיר על חמרא. אמרו ליה מאן את. אמר להו יודאי, ודא הוא ברי דאיהו קטיר על חמרא. אמרו ליה, אמאי הוא קטיר. אמר לון דיורי הוא בחד כפר, דאיהו מבני רומאי, והאי ברי הוה אוליף אורייתא בכל יומא, והוה אהדר לביתא, ולעי לון לאינון מלין. וג' שנין הוה דיורי בההוא ביתא, ולא חמינא מדי. והשתא יומא חד עאל ברי לביתא לאהדרא מלין, אעבר חד רוחא קמיה, ונזיק ליה, אעקם פומיה ועינוי, וידוי אתעקמו, ולא יכיל למללא. ואתינא לגבי מערתא דסגירו דסרוניא דלמא ילפון לי מלה דאסוותא.
התרגום: הלכו, בעודם הולכים פגשו באיש אחד שהיה בא, ובנו שהיה חולה קשור על החמור. אמרו לו, מי אתה? אמר להם, יהודי, וזה הוא בני שקשור על החמור. אמרו לו, למה הוא קשור? אמר להם, מגורי הם בכפר אחד, שהוא מבני הרומאים, ובני הזה היה לומד תורה בכל יום, והיה חוזר הביתה ולומד את אותם הדברים, ושלש שנים היו מגורי בבית ההוא ולא ראיתי דבר. וכעת יום אחד נכנס בני לבית לחזר על הדברים, עברה רוח אחת לפניו והזיקה לו, התעקמו פיו ועיניו, וידיו התעקמו ולא יכל לדבר. ובאתי למערת המצרעים של סרוניא אולי ילמדו אותי דבר של רפואה.
מן המפרשים
הסולם: אזלו עד דהוו וכו׳: הלכו. בעוד שהיו הולכים, פגשו אדם אחד שהיה בא, ובנו החולה היה קשור על החמור. אמרו לו מי אתה. אמר להם אני יהודי, וזה הוא בני שקשור על החמור. אמרו לו למה הוא קשור. אמר להם, דירתי היא בכפר אחד, שהוא מבני רומי,…