רבי יהודה מזהה מערת המצרעים של סרוניא שם מכשפים עושים כשפים בנחשים שחורים
תזריע · מערת המצרעים של סרוניא - מעשה ברבי יצחק והמכשפים בנחשים שחורים · מאמר 34 · פיסקה 2 · דף נא ע"א
לשון הזוהר
עַד דְּהֲוָה יָתִיב, אַעְבְּרוּ רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי חִזְקִיָּה, חָמָא לוֹן, וְקָרִיב גַּבֵּיהוֹן, סַח לוֹן עוֹבָדָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשֵׁזְבָךְ. הַאי מְעַרְתָּא דְּסָגִיר, דִּסְרוֹנְיָא הִיא, וְכָל יַתְבֵי הַהִיא קַרְתָּא, חַרְשִׁין אִינּוּן, וְאַתְיָין לְמַדְבְּרָא לְחִוְויָין אוּכָמִין, דְּאִינּוּן בְּנֵי עֶשֶׂר שְׁנִין, אוֹ יַתִּיר, לְמֶעְבַּד חַרְשִׁין, וְלָא מְנַטְרָא מִנַּיְיהוּ, וְאִתְעָבִידוּ סְגִירִין וְכָל זַיְינֵי חַרְשִׁין דִּלְהוֹן בְּהַאי מְעַרְתָּא אִינּוּן.
תרגום
בְּעוֹדוֹ יוֹשֵׁב, עָבְרוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי חִזְקִיָּה. רָאָה אוֹתָם וְקָרַב אֲלֵיהֶם. סִפֵּר לָהֶם אֶת הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁהִצִּילְךְ. זוֹהִי מְעָרַת הַמְּצֹרָעִים שֶׁל סְרוֹנְיָא, וְכָל יוֹשְׁבֵי הַקִּרְיָה הַהִיא הֵם מְכַשְּׁפִים, וּבָאִים לַמִּדְבָּר לַנְּחָשִׁים הַשְּׁחֹרִים, שֶׁהֵם בְּנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים אוֹ יוֹתֵר, לַעֲשׂוֹת כְּשָׁפִים, וְלֹא נִשְׁמָרִים מֵהֶם וְנַעֲשִׂים מְצֹרָעִים, וְכָל מִינֵי כְשָׁפִים שֶׁלָּהֶם הֵם בַּמְּעָרָה הַזּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עד דהוה יתיב, אעברו רבי יהודה ורבי חזקיה, חמא לון, וקריב גביהון, סח לון עובדא. אמר רבי יהודה, בריך רחמנא דשזבך. האי מערתא דסגיר, דסרוניא היא, וכל יתבי ההיא קרתא, חרשין אינון, ואתיין למדברא לחוויין אוכמין, דאינון בני עשר שנין, או יתיר, למעבד חרשין, ולא מנטרא מנייהו, ואתעבידו סגירין וכל זייני חרשין דלהון בהאי מערתא אינון.
התרגום: בעודו יושב, עברו רבי יהודה ורבי חזקיה. ראה אותם וקרב אליהם. ספר להם את המעשה. אמר רבי יהודה, ברוך הרחמן שהצילך. זוהי מערת המצרעים של סרוניא, וכל יושבי הקריה ההיא הם מכשפים, ובאים למדבר לנחשים השחרים, שהם בני עשר שנים או יותר, לעשות כשפים, ולא נשמרים מהם ונעשים מצרעים, וכל מיני כשפים שלהם הם במערה הזו.
מן המפרשים
הסולם: עד דהוה יתיב וכו׳: בעוד שהיה יושב, עברו ר׳ יהודה ור׳ חזקיה. ראה אותם וקרב אליהם. סיפר להם המעשה. אמר ר׳ יהודה ברוך הרחמן שהצילך. מערה זו היא של מצורעים, מעיר סרוניא, וכל יושבי העיר ההיא מכשפים, ובאים למדבר לנחשים שחורים, שהם…
נפש דוד: אוכמין דאינון בני עשר שנין כו': ולכן נדמו לך כעצים מפני גודלן. אך משמע שעצים ממש היה נושא להבעירן שם להקטיר לנחשים וכדלהלן "נפק קיטורא דאשא כו'".