אשריהם ישראל שמתדבקים בהקבה ומתוך אהבתו הכניסם לארץ להשרות שכינתו
תזריע · ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם - סוד מטמונים וטהרת הארץ הקדושה · מאמר 28 · פיסקה 2 · דף נ ע"א
לשון הזוהר
אֲבָל תָּא חֲזֵי, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים לְהוּ, דִּכְתִּיב, ׳אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יהו"ה׳ (מלאכי א, ב). וּמִגּוֹ רְחִימוּתָא דִּילֵיהּ, אָעִיל לְהוּ לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵּיהּ בֵּינַיְיהוּ, וּלְמֶהֱוִי דִּיּוּרֵיהּ עִמְּהוֹן, וְיִשְׂרָאֵל דְּיִשְׁתַּכְּחוּן קַדִּישִׁין עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא.
תרגום
אֲבָל בּא רְאֵה, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מִתְדַּבְּקִים להקב"ה, והקב"ה אוֹהֵב אוֹתָם, שֶׁכָּתוּב ׳אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'׳ (מלאכי א, ב). וּמִתּוֹךְ אַהֲבָתוֹ הִכְנִיס אוֹתָם לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיהֶם, וְשֶׁיִּהְיֶה דִיּוּרוֹ עִמָּהֶם, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּמָּצְאוּ קְדוֹשִׁים עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל תא חזי, זכאין אינון ישראל, דאינון מתדבקן ביה בקודשא בריך הוא, וקודשא בריך הוא רחים להו, דכתיב, ׳אהבתי אתכם אמר יהו"ה׳ (מלאכי א, ב). ומגו רחימותא דיליה, אעיל להו לארעא קדישא, לאשראה שכינתיה בינייהו, ולמהוי דיוריה עמהון, וישראל דישתכחון קדישין על כל בני עלמא.
התרגום: אבל בא ראה, אשריהם ישראל שהם מתדבקים להקב"ה, והקב"ה אוהב אותם, שכתוב ׳אהבתי אתכם אמר ה'׳ (מלאכי א, ב). ומתוך אהבתו הכניס אותם לארץ הקדושה, להשרות שכינתו ביניהם, ושיהיה דיורו עמהם, וישראל שימצאו קדושים על כל בני העולם.
מן המפרשים
הסולם: אבל ת״ח זכאין וכו׳: אבל בוא וראה, אשריהם ישראל שהם דבקים בהקב״ה, והקב״ה אוהב אותם, שכתוב, אהבתי אתכם אמר ה'. ומתוך אהבתו, הכניסם לארץ הקדושה, להשרות שכינתו ביניהם, ולדור עמהם, ושימצאו ישראל קדושים מכל בני העולם.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: