כל הנשים אשר נשא לבן - האמנים היו אומרים זה למקדש ומתקדשת אותה עבודה
תזריע · ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם - סוד מטמונים וטהרת הארץ הקדושה · מאמר 28 · פיסקה 3 · דף נ ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן וְגוֹ'׳ (שמות לה, כו). בְּשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ עַבְדִּין עֲבִידְתָּא, הֲווֹ אַמְרֵי, דָּא לְמַקְדְּשָׁא. דָּא לְמַשְׁכְּנָא. דָּא לְפָרוֹכְתָּא. וְכֵן כָּל אִינּוּן אוּמְנִין בְּגִין דְּיִשְׁרֵי קְדוּשָּׁה עַל יְדַיְיהוּ, וְאִתְקַדַּשׁ הַהוּא עֲבִידְתָּא. וְכַד סָלִיק לְאַתְרֵיהּ, בִּקְדוּשָּׁה סָלִיק.
תרגום
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן וְגוֹ'׳ (שמות לה, כו). בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים מַעֲשֶׂה, הָיוּ אוֹמְרִים: זֶה לַמִּקְדָּשׁ, זֶה לַמִּשְׁכָּן, וְזֶה לַפָּרֹכֶת. וְכֵן כָּל אוֹתָם הָאָמָּנִים, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה קְדֻשָּׁה עַל יְדֵיהֶם, וּמִתְקַדֶּשֶׁת אוֹתָהּ עֲבוֹדָה. וּכְשֶׁעוֹלֶה לִמְקוֹמוֹ, עוֹלֶה בִקְדֻשָּׁה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כתיב ׳וכל הנשים אשר נשא לבן וגו'׳ (שמות לה, כו). בשעתא דהוו עבדין עבידתא, הוו אמרי, דא למקדשא. דא למשכנא. דא לפרוכתא. וכן כל אינון אומנין בגין דישרי קדושה על ידייהו, ואתקדש ההוא עבידתא. וכד סליק לאתריה, בקדושה סליק.
התרגום: בא ראה, כתוב ׳וכל הנשים אשר נשא לבן וגו'׳ (שמות לה, כו). בשעה שהיו עושים מעשה, היו אומרים: זה למקדש, זה למשכן, וזה לפרכת. וכן כל אותם האמנים, כדי שתשרה קדשה על ידיהם, ומתקדשת אותה עבודה. וכשעולה למקומו, עולה בקדשה.
מן המפרשים
אור החמה: וכד סליק לאתריה וגומר פי' להעשות פרוכת ולהיותו משכן כסא לקדושה כבר קדמה קדושה עליו על ידיהן בקדושה סליק ודאי. ואגב אורחין למדנו שהדבור פועל בסגולה להמשיך כח הדבר אם דבור קדוש מושך כח קדושה ואם הדבור טמא מושך כח טמא. ולפעמי'…
הסולם: ת״ח כתיב וכל וכו׳: בוא וראה, כתוב, וכל הנשים אשר נשא לבן וגו ׳. היינו, בשעה שהיו עושות מלאכתן, היו אומרות, זה למקדש, זה למשכן, זה לפרכת, וכן עשו כל האומנים, כדי שתשרה הקדושה על ידיהם, ותתקדש המלאכה ההיא, וכאשר הביאוה למקומה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: