ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 24: ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור - סוד השער והדין הנמתק וקרח › פיסקה 1 (מח ע"ב)

הכל במשקל אחד - כשעובר שער הראש נמתקים הדינים ונקרא טהור מצד הטמאה

תזריע · ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור - סוד השער והדין הנמתק וקרח · מאמר 24 · פיסקה 1 · דף מח ע"ב

לשון הזוהר

אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, כֹּלָּא הוּא בְּחַד מַתְקְלָא סַלְּקָא, וְכֹלָּא חַד. וּמִשּׁוּם דְּדִינֵי תַּתָּאֵי מִתְאַחֲדָן (נ"א ומתלכדן) וּמִתְחַבְּרָן בְּשַׂעֲרוֹי דְּהַאי. אִקְרֵי הוּא דִּינָא קַשְׁיָא, וְכַד אִתְעַבָּר מִנֵּיהּ שַׂעֲרָא דְּרֵישָׁא, אִתְבְּסָם, וְדִינִין דִּלְתַתָּא לָא אִזְדְּמָנוּ. וּבְגִין כָּךְ אִקְרֵי טָהוֹר. דְּלָא אִקְרֵי טָהוֹר, אֶלָּא כַּד נָפִיק מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא, וְכַד נָפִיק מִן מִסְאֲבָא, אִקְרֵי טָהוֹר. דִּכְתִּיב, ׳מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא׳ (איוב יד, ד). מִטָּמֵא וַדַּאי, וְהָכָא כְּתִיב, ׳וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא׳.

תרגום

אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ, הַכֹּל הוּא בְּמִשְׁקָל אֶחָד עוֹלֶה, וְהַכֹּל אֶחָד. וּמִשּׁוּם שֶׁהַדִּינִים הַתַּחְתּוֹנִים אֲחוּזִים (ומתלכדים) וּמְחֻבָּרִים בְּשַׂעֲרוֹתָיו שֶׁל זֶה, הוּא נִקְרָא הַדִּין הַקָּשֶׁה, וּכְשֶׁעוֹבֵר מִמֶּנּוּ הַשֵּׂעָר שֶׁל הָרֹאשׁ - נִמְתָּק, וְהַדִּינִים שֶׁל מַטָּה לֹא מִזְדַּמְּנִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא טָהוֹר. שֶׁלֹּא נִקְרָא טָהוֹר, אֶלָּא כְּשֶׁיּוֹצֵא מִצַּד הַטֻּמְאָה, וּכְשֶׁיּוֹצֵא מִצַּד הַטֻּמְאָה נִקְרָא טָהוֹר, שֶׁכָּתוּב (איוב יד) ׳מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא (איוב יד, ד)׳ - מִטָּמֵא וַדַּאי, וְכָאן כָּתוּב ׳וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא (ויקרא יג, מ)׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא הכי תאנא, כלא הוא בחד מתקלא סלקא, וכלא חד. ומשום דדיני תתאי מתאחדן (נ"א ומתלכדן) ומתחברן בשערוי דהאי. אקרי הוא דינא קשיא, וכד אתעבר מניה שערא דרישא, אתבסם, ודינין דלתתא לא אזדמנו. ובגין כך אקרי טהור. דלא אקרי טהור, אלא כד נפיק מסטרא דמסאבא, וכד נפיק מן מסאבא, אקרי טהור. דכתיב, ׳מי יתן טהור מטמא׳ (איוב יד, ד). מטמא ודאי, והכא כתיב, ׳ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא׳.

התרגום: אלא כך למדנו, הכל הוא במשקל אחד עולה, והכל אחד. ומשום שהדינים התחתונים אחוזים (ומתלכדים) ומחברים בשערותיו של זה, הוא נקרא הדין הקשה, וכשעובר ממנו השער של הראש - נמתק, והדינים של מטה לא מזדמנים, ומשום כך נקרא טהור. שלא נקרא טהור, אלא כשיוצא מצד הטמאה, וכשיוצא מצד הטמאה נקרא טהור, שכתוב (איוב יד) ׳מי יתן טהור מטמא (איוב יד, ד)׳ - מטמא ודאי, וכאן כתוב ׳ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא (ויקרא יג, מ)׳.

מן המפרשים

אור יקר: וכד נפיק מן מטאטא איקרי טהור. וכתיב הכא וכו׳ מורה שהשער בו טומאה וכי ימרט . ראשו שיעביר ממנו הטומאה והשער.

הסולם: אלא הכי תאנא וכו׳: אלא כך למדנו הכל עולה במשקל אחד והכל אחד, דהיינו שאיש הוא חסד וגם הוא דין, שמשום שדינים דתחתונים מתאחדים ומתחברים בשערות של זה. הוא נקרא דין קשה, וכשנעברו ממנו שערות ראשו, הוא מתבשם, והדינים דתחתונים אינם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: