כיתרון האור מן החשך - תועלת האור נראית רק מהחשכה ומתוק נודע רק מן המר
תזריע · יש יתרון לחכמה מן הסכלות - סוד שבעה שמות שלמה ושבעה הבלים · מאמר 22 · פיסקה 10 · דף מח ע"א
לשון הזוהר
׳כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ׳ - תּוֹעַלְתָּא דִּנְהוֹרָא לָא אַתְיָיא (נ"א אתחזיא) אֶלָּא מִן חֲשׁוֹכָא. (ולעולם) תִּקּוּנָא דְּחִוָּורָא מַאי הִיא. אוּכָמָא, אִלְמָלֵא אוּכָמָא לָא אִשְׁתְּמוֹדַע חִוָּורָא, וּבְגִין אוּכָמָא, אִסְתָּלִיק חִוָּורָא וְאִתְיָקָר. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מָשָׁל לְמָתוֹק בְּמַר, דְּלָא יָדַע אֱינָשׁ טַעֲמָא דִּמְתִיקָא, עַד דְּטָעִים מְרִירָא, מַאן עָבִיד לְהַאי מְתִיקָא. הֶוִי אוֹמֵר הַאי מְרִירָא. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳גַּם אֶת זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים׳ (קהלת ז, יד). וּכְתִיב ׳טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחוֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תָּנַּח׳ (קהלת ז, יח) יָדֶךָ.
תרגום
׳כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ׳ (קהלת ב, יג) - תּוֹעֶלֶת הָאוֹר לֹא בָאָה (נִרְאֵית) אֶלָּא מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה. (וּלְעוֹלָם) תִּקּוּן הַלָּבָן מַהוּ? הַשָּׁחֹר. אִלְמָלֵא הַשָּׁחֹר לֹא נוֹדָע הַלָּבָן, וּמִשּׁוּם הַשָּׁחֹר מִתְעַלֶּה הַלָּבָן וּמִתְיַקֵּר. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מָשָׁל לְמָתוֹק בְּמַר, שֶׁאֵין יוֹדֵעַ אִישׁ טַעַם הַמָּתוֹק עַד שֶׁטּוֹעֵם אֶת הַמַּר. מִי עוֹשֶׂה אֶת זֶה מָתוֹק? הֱוֵה אוֹמֵר זֶה הַמַּר. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים׳ (שם ז, יד) - וְכָתוּב ׳טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךְ׳ (קהלת ז, יח).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳כיתרון האור מן החשך׳ - תועלתא דנהורא לא אתייא (נ"א אתחזיא) אלא מן חשוכא. (ולעולם) תקונא דחוורא מאי היא. אוכמא, אלמלא אוכמא לא אשתמודע חוורא, ובגין אוכמא, אסתליק חוורא ואתיקר. אמר רבי יצחק, משל למתוק במר, דלא ידע אינש טעמא דמתיקא, עד דטעים מרירא, מאן עביד להאי מתיקא. הוי אומר האי מרירא. והיינו דכתיב, ׳גם את זה לעומת זה עשה האלהים׳ (קהלת ז, יד). וכתיב ׳טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח׳ (קהלת ז, יח) ידך.
התרגום: ׳כיתרון האור מן החשך׳ (קהלת ב, יג) - תועלת האור לא באה (נראית) אלא מתוך החשכה. (ולעולם) תקון הלבן מהו? השחר. אלמלא השחר לא נודע הלבן, ומשום השחר מתעלה הלבן ומתיקר. אמר רבי יצחק, משל למתוק במר, שאין יודע איש טעם המתוק עד שטועם את המר. מי עושה את זה מתוק? הוה אומר זה המר. והינו שכתוב ׳גם את זה לעמת זה עשה האלהים׳ (שם ז, יד) - וכתוב ׳טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך׳ (קהלת ז, יח).
מן המפרשים
אור החמה: א"ר יצחק וגומר דלא ידע בר נש וגומר הענין כדי לדעת שיעור מתיקות הדבר צריך קודם טעימתו לטעום המר ואחר שירדם החיך בטעם המר יטעם המתוק אם יוכל להעביר המרירות ולהחיות החיך בטעמו יוכר מתיקותו היותו גדול ומשובח. טוב אשר תאחוז בזה…
אור יקר: טוב אשר תאחוז בזח בדברי הקדושה והחכמה שהם עיקר ונם מזח מדברי שטות.
הסולם: כיתרון האור מתוך החשך: כי תועלת האור אינה באה אלא מתוך החשך. תקון הלבן מה הוא. שחור, כי לולא השחור לא היה מושג הלבן, ומשום שיש שחור, מתעלה הלבן ומתכבד. א״ר יצחק משל למתוק ומר, שאין איש יודע טעם מתיקות, מטרם שטועם טעם מר. מי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: